Page 400 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קסג ‪‰Ò˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫משא"כ בבטול עונה שלו‪ .‬על כ נ"ל שאינו נכו‬ ‫שכבר הגיעה שעתה‪ .‬א"נ א"א להתקיי ע"י‬
‫אחרי ‪ ,‬והיא והוא מחוייבי בכבוד המקו ‪ ,‬וע"כ‬
‫לעשות כ ‪.‬‬ ‫שתמחול עונה שלה וליכא ג בביטול עונה שלה‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ Ô¢Á¯Ó ·"ÂË '· ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬ ‫הצלה מ החטא רק בטול מצות שמחת עונה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‚Ò˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[‰˙Ò ˙Ú˘· ‡Ï˘ ˘ÈÓ˘˙ ¯Á‡ Ì„ ‰‡ˆÓ‬‬

‫ותתחלחל המלכה שפרסה נדה‪ ,‬והעלו תוס' בסוטה‬ ‫˘‪‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È·È·Á È„ÈÓÏ˙ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫כ' ע"ב דג ב"ה מודי ולא פליגי אדב"ש אלא אי‬ ‫‪.‡"ÚÈ Ô‚¯ÚÈ ˜"˜„·‡ È" χÂÓ˘ ‰"ÂÓ‬‬
‫ביעתותא דמלא המות בשעת מיתה גור זילת הד ‪,‬‬
‫‪ Â˙χ˘· ¢Ù‬ע"ד אשה שאירע לה פחד פתאו‬
‫אבל פחד דעלמא כ"ע מודי ‪.‬‬
‫ואח"כ בלילה שמשה מטתה‬
‫‡‪ ‡Ï‬דלפ"ז קשיא טובא דא"כ נתוס לנו וסת חדש‬ ‫ולמחר מצאה סדינה מלוכל בד וג על עד שלו‬
‫שבודאי בשעת תשמיש היה‪ .‬ונסתפק א צריכי‬
‫בכל הנשי ‪ ,‬וכש דבוסת הימי איכא יו‬ ‫כפרה‪ ,‬דאע"ג דכתב רמ"א )סי' קפה ס"ד( דשלא‬
‫שלשי השוה בכל הנשי וצרי לפרוש עונה‬ ‫בשעת וסתה בכה"ג הוו אנוסי ואי צריכי כפרה‪,‬‬
‫הסמוכה ליו שלשי ה"נ‪ ,‬נימא מקרה הפחד הוה‬ ‫מ"מ הכא כיו שקוד תשמיש נתפחדה והפחד עלול‬
‫מקרה השוה בכל הנשי וצריכה לפרוש מבעלה כמו‬ ‫להביא ד כמשמעות פ' התינוקת ס"ו ע"א דא"ל זיל‬
‫בעתה ונפל ממנה חררת ד ‪ .‬וא"כ הי' לה לבדוק ולא‬
‫שקבעה וסת למקרה ממקרי הגו ‪ ,‬ולא היה להפוסקי'‬ ‫בדקה תו לא הוה אונס אלא שוגג וצריכי כפרה‪.‬‬
‫לשתוק מזה‪ ,‬ולא ראינו ולא שמענו מעול ‡‪.‬‬ ‫וכ' מעלת ראיה מפ"ק דנדה י"ב ע"ב דבעי אי‬
‫תבדוק עצמה בשיעור וסת לחייב בעלה חטאת‬
‫‪ „ÂÚÂ‬מהתימה אי נתפייס בזה בישוב קושייתו על‬ ‫ומסיק דלא תבדוק שלא יהיה לבו נוקפו ופורש‪.‬‬
‫והאי ע"כ בשלא סמו לוסתה‪ ,‬דאי בסמו לוסתה‬
‫האבעיא בנדה י"ב ע"ב דאי נימא דמיירי‬ ‫יפרוש ויפרוש‪ .‬אע"כ שלא בסמו לוסתה‪ .‬וק' א"כ‬
‫בכה"ג שאירע לה מקרה שהיתה צריכה בדיקה‬ ‫חטאת היכי משכחת לה הא אונס הוא כמבואר פרק‬
‫ב' דשבועות )יח‪ ,‬א(‪ ,‬אלא על כרח מיירי בכהאי‬
‫ועברה ולא בדקה ושמשה ומצאה ד אותיו ‪ ,‬א"כ‬ ‫גוונא שאירע לה שו מקרה שהי' לה לבדוק ולא‬
‫אי קאמר שמא לבו נוקפו ופורש יפרוש ויפרוש‬
‫בדקה אלו דברי ‪.‬‬
‫ולא ישמש אחר שפחדה פחד פתאו ‪.‬‬
‫]·„‪[‰˙Ú· ˘ ¯Á‡Ï ‰˘È¯Ù ‰˜È‬‬
‫‪ ˙Ó‡‰Â‬נלע"ד בזה שהפחד פתאו מרפיא‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מאי דאייתית ראיה מפרק התינוקת ס"ו )ע"א(‬
‫ומתחלחל לשעה ברגע הפחד ומרגשת‬
‫זיל בעתה‪ ,‬הוי ל למימר מרגניתא ואמרת‬
‫בעצמה ואיננו כשאר מקרי שחיישינ שמא ראתה‬ ‫חספא‪ ,‬דמהת אי ראיה דהחררה איננו ד נדה‬
‫טפת ד כחרדל או שמא ארגשה ולאו אדעתה‬ ‫הרגיל אלא דמי יתירי ‪ ,‬וטבע אות הדמי לצאת‬
‫וכדומה‪ ,‬כי א יצא ממנה ד יצא בשפע ולשעתו‬ ‫ע"י ביעתותא וכשיצא אותו החררה שוב אי כח‬
‫ובהרגשה רבה כי זה עני חלחול דקרא ותתחלחל‬ ‫הפחד להדחיק ד שלא בשעת וסת‪ .‬אבל היה ל‬
‫להביא ראיה מש"ס מפורש נדה ע"א ע"א דכתיב‬
‫המלכה וא לשעתה לא הרגישה תו לא חישינ לה‬
‫להצריכה בדיקה או פרישה כלל·‪ .‬וממילא בנידו‬

‫שלפנינו אינ צריכי כפרה‚‪.‬‬

‫‪ ‰ÓÂ‬שהקשה מעלת מש"ס נדה י"ב ע"ב יפה‬

‫הקשית ונתכוונה דעת מעלת לדברי הגאו‬

‫סדרי טהרה סי' ק"צ )סקס"ו( ]סקס"ז[ שהקשה כ ‪,‬‬
‫אי יתחייב בעלה חטאת‪ ,‬שלא בשעת וסתה אונס‬

‫˙˘‪‚Ò˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.‰˜È„·· ‡Ï‡ ‰ÏÚ·Ï ˙¯Ò‡ ‰ ȇ„ ,‰˜È„· ‰Îȯˆ‰Ï Â˙ ÂÎ ‡Ï‡ ,‰ÏÚ·Ï ‰¯Ò‡Ï ˙Â˙Ò ¯‡˘Î ˘ÓÓ È‰„ Â˙ ÂÎ Ôȇ„ ËÂ˘Ù ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.‚"Ù˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"˘Ó .„"Ó˜Ò ÊÙ˜ 'ÈÒ Â"Ë˜Ò ‰Ù˜ 'ÈÒ ˘"˙Ù ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪„ÁÙ ‰Ï 'ȉ˘ ˙˜ ÈÓ· ·˙΢ ÁÎ 'ÈÒ ‰¯‰Ë È¯È˘Ï ˙ÂËÓ˘‰· ÌȯÙÂÒ ˙‡ ˜· ˜"˘¯‰Ó‰ ȯ·„ ‡È·‰ „ 'ÚÒ ‰Ù˜ 'ÈÒ ÌÏ˘‰ ‡ËÂÊ ‡Á˙Ù· .‬‬