Page 399 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪„Ò‬‬

‫כמ"ש מג"א בהל' ת"ב )סי' תקנ"א סק"ג( דאיש‬ ‫בשעה שהוא יוצא לדר דכתיב ופקדת נו ולא‬
‫המביא תינוק ואיננו תופסו בי ברכיו אינו לובש‬ ‫תחטא דלא נצרכה אלא לעונה סמו לוסתה‪ ,‬ומפרש‬
‫לבני ואשה המביאה לובשת לבני ‪ ,‬וטעמא משו‬ ‫ליה נימוק"י בעונה סמו לטבילתה ומסיי ש"ס ש‬
‫דגבי איש איכא מצוה אחרת לתופסו בי ברכיו‪,‬‬ ‫דהני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מוטרד‬
‫א"כ המביאו אינו עושה גמר מצוה‪ ,‬משא"כ אשה‬ ‫הוא ואינו צרי להמתי על טבילתה‪ .‬ומסתפק מעלת‬
‫דלית לה מצוה אחרת היינו גמר מצוה שלה‪ .‬ומ"ש‬
‫רמ"א בי"ד )ש ( דמהרי"ל היה עושה הכל בלי‬ ‫התלמיד נ"י א שיי )זו( ]זה[ ג באשה‪.‬‬
‫אשה‪ ,‬היינו וודאי שההבאה היא מצוה שאפשר‬
‫לבטלה כגו שמל בצד היולדת מבלי שיצטר‬ ‫‪ ,„ÂÚÂ‬אי הסנדקאות הוה מצוה באשה כלל‪ ,‬דהרי‬
‫להביאו ממקו למקו ‪ .‬ובכ"ז אפי' לר"ש דזבחי‬
‫י"ד ע"א נהי דלאו עבודה היא‪ ,‬מצוה מיהת הוה‬ ‫המהרי"ל היה עושה בלא אשה כלל כמ"ש‬
‫כמוב למעיי ש ‪ ,‬ומכ"ש הכא דכל מצות התפסת‬ ‫רמ"א בי"ד סי' )רס"ד( ]רסה סעי יא[‡‪.‬‬
‫התינוק אינו אלא סני לעושי מצוה‪ ,‬והרי ג היא‬
‫כמוהו נעשית סני ‪ .‬ועוד י"ל נהי דההבאה היא‬ ‫]‪[‰Ïȷˉ ÏÈÏÏ ÍÂÓÒ Í¯„Ï ‰‡ÈˆÈ‬‬
‫מצוה שאפשר לבטלה טפי מהוכלת הד ‪ ,‬דבהולכת‬
‫הד אחר שכבר נשחט הזבח רחוק מ המזבח‬ ‫‪ ‰ ‰‬משטיחת הש"ס משמע דאי לאו קרא ואל‬
‫מעתה תו א"א בלא הולכה‪ ,‬משא"כ הולכת התינוק‬
‫דבכל פסיעה ופסיעה יכול לבטל שהמוהל יכול‬ ‫איש תשוקת שהאשה משתוקקת לבעלה‬
‫לבוא ש ולמולו במקומו‪ ,‬מ"מ חזירתו אל אמו‬ ‫בשעה שהוא יוצא לדר ‪ ,‬לא הוה ידעינ שזה הוא‬
‫לאחר שכבר נמול בבהכ"נ צור גדול ומצוה רבה‬ ‫עונה כלל‪ ,‬והיה מותר לצאת אפי' בעונה סמו‬
‫ופ"נ הוא‪ .‬ואי הייתי מחליט דלדבר מצוה מותרת‬ ‫לוסתה דהיינו טבילתה‪ ,‬אע"ג דהבעל משועבד‬
‫ליל ‪ ,‬היה ראוי להתיר אפי' בעונה הסמו‬ ‫לאשתו לעונה האמורה בתורה‪ ,‬מ"מ אי לה אלא‬
‫מקומה ושעתה‪ ,‬דהיינו כשהוא עמה בליל טבילתה‪,‬‬
‫לטבילתה‪.‬‬ ‫אבל עונה שלפניה אי לה עליו כלו ‪ ,‬והשתא נמי‬
‫דכתיב ואל איש תשוקת דמיניה ילפי' דשעת‬
‫]˘‪[‰ ÂÚ ˙ˆÓÏ ‰˘‡‰ „·Ú‬‬ ‫הוצאה לדר הוא עונה המחוייבת‪ ,‬מ"מ אכתי לא‬
‫הוה ידעינ ביוצא בשעה שאינה ראויה לתשמיש‬
‫‡·‪ Ï‬לפע"ד המורה לא טב הורה‪ ,‬דא"נ היה‬ ‫דהיינו בידי נדתה שצרי להמתי עד שתטבול‪,‬‬

‫מצוה רבה‪ ,‬מ"מ אשה רשות בעלה עליה‬ ‫ומש"ה איצטרי תרי קראי‪.‬‬
‫ואחז"ל· איזה כשירה בנשי העושה רצו בעלה‪.‬‬
‫ומצות כאו"א שמת שכרה בצדה‪ ,‬ולפע"ד א"א‬ ‫‪ Î"‡Â‬השתא נמי דכתיבי תרי קראי איכא למימר‬
‫שתתקיי ע"י אחרי ‚ אחז"ל )קידושי ל‪ ,‬ב( אשה‬
‫שרשות אחרי עליה פטורה‪ ,‬מכ"ש הכא דליכא‬ ‫דוקא הוא לא יצא לדר משו שהיא‬
‫אלא סני לעושי מצוה ואפשר שתתקיי ע"י‬ ‫משתוקקת לו‪ ,‬וע"י אותו התשוקה נעשה עונה‬
‫אחרי ‪ .‬ועוד הכא מי לא תעביד מצוה רבה מזו‬ ‫האמורה בתורה אשר לא יגרע‪ ,‬אבל לא מצינו‬
‫בשמירת בעלה מ החטא‪ ,‬ואי משו דעדיי לא‬ ‫שהבעל משתוקק לאשתו בשעה שהיא יוצאה לדר ‪,‬‬
‫הגיע זמנה אלא בעונה הסמוכה‪ ,‬מ"מ ה מצות‬ ‫וא"כ ממילא כיו שאי זמ טבילה ממש רק עונה‬
‫מילה ג"כ עדיי לא הגיע זמנה ומאי אולמי למדחי‬ ‫הסמוכה‪ ,‬אי לשיעבודה אלא מקומה ושעתה ולא‬
‫האי מקמי הא‪ .‬ודבר מצוה דש"ס מיירי במצוה‬
‫בעונה הסמוכה‪.‬‬

‫]‪¯·„ ·Â˘Á ‰˘‡‰ È"Ú ˙ȯ·Ï ˜Â È˙‰ ˙Îω‬‬
‫‪[‰ÂˆÓ‬‬

‫‪ ¯·Â‬מ די נראה נמי דהליכת האשה להביא‬

‫התינוק למול הוה שפיר הליכה לדבר מצוה‬

‫˙˘‪·Ò˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪„Ú ˜Â È˙‰ ‰‡È·Ó ‰ÏÚ·Ï ˙¯ÊÂÚ ‡È‰ Ó"Ó ,˙ˆȯÙΠȉ„ ÌÂ˘Ó ˘È‡· ¯˘Ù‡˘ ̘ӷ ˜Â È˙Ï ˜„ Ò ˙ÂÈ‰Ï ‰˘‡Ï Ôȇ :Ì˘ ‡"Ó¯‰ Ï"Ê .‬‬
‫·‪.ÔÈ„ ÔÓ ¯·Â ‰"„ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .(Ï"ȯ‰Ó ‰˘Ú ÔÎÂ) ‰˘‡ ‡Ï· ÏΉ ˙¢ÚÏ ÏÂÎÈ ˘È‡‰ Ï·‡ .˜„ Ò ‰˘Ú  ‰ ÓÓ ˘È‡‰ Á˜ÂÏ Ê‡Â ˙Ò Î‰ ˙È‬‬
‫·‪¯Ӈ ,‰„È ÏÚ ‰Ï„‚ ‰Ú¢˙ ‰˙‡·˘ ÏÚÈ Ï˘ ‰·ÈË ‰Ó ÈΠ:Ï"‰Ê· ‡"ÙÂÒ ˙Â˘È‡ 'ω ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙‰‚‰· ‡·ÂÓ Ë"٠‰Èχ È·„ ‡ ˙· .‬‬
‫‡˘‪È"ÒÂÒ Ú"‰‡ ‡"Ó¯· ‡·ÂÓ .‰ÏÚ· Ôˆ¯ ‰˘ÂÚ ‡È‰˘ ‰˘‡ ‡Ï‡ ÌÈ˘ · ‰¯˘Î ÍÏ Ôȇ ¯Ӈ Ô‡ÎÓ ,‰ÏÚ· Ôˆ¯ ‰˘ÂÚ ‰˙ȉ ‰¯˘Î ‰‬‬

‫‪.Ì˘ ‡"¯‚‰ ¯Â‡· 'ÈÚ .ËÒ‬‬
‫‚‪:È"‰ Â"Ù ÌȯÓÓ 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .['ÂΠÏ"ÊÁ‡ ÍÎÈÙÏ :Ï"ˆ ‡Ó˘Â] .Â˙ÂÓÎ Ì„‡ Ï˘ ÂÁÂÏ˘ ‰Ê· ÍÈÈ˘ ‡Ï ÂÙ‚·˘ ‰ÂˆÓ ȉ„ Ï"Ò„ ‰‡¯ .‬‬

‫‪.Ô·‰Â ̂ȉ ‰Ï ÌȯÁ‡Ï ‰ÂˆÈÂ‬‬