Page 397 - 2
P. 397
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˘·Ò
]·‰ÁÓ˘  ȷ¯Â Ì"·Ó¯‰ ˙˜ÂÏÁÓ ¯Â‡È אות וי"ו כתב שלא נאמר זה בש"ס אלא לטהרות ולא
··‚„[ÔÈ ÂÚ·ˆ È לבעלה‡ וע"ז כתב מעלתו דרבינו שמחה לטעמיה
)בהגה"מ ש אות צ( דס"ל ז' סממני מעבירי על הכת
‡¯·È‡Âסברת רבינו שמחה והראב" שבהג"ה מיי' נמי אינו אלא לטהרות ,אבל למאי דקי"ל )סי' קצ סל"א(
דאפי' לבעלה מהני העברת סממני ,א"כ ה"ה תקנת
הנ"ל צ"ע ,דבכל דוכתא מצינ דמקלינ
לבעלה טפי מטהרות ,עד דהראב"ד· הוי ס"ל למימר בגדי צבעוני נמי מועיל לבעלה .אלו דבריו.
דכל חומרות כתמי הוא רק בעסוקה בטהרות
ולבעלה כלל לא ,ואי יחמירו לבעלה טפי מטהרות. ‡ÏÂהבנתי זה דלא דמי להדדי ,דהת רבינו שמחה
וליישב ג לשו שכ' ]הרמב" ש פ"ט ה"ז[ תקנו
בגדי צבעוני לאשה ובש"ס פרי מאי תקנו ,והכ"מ ה"ק דמתניתי מיירי בודאי ד נדה על הבגד
כתב כשנמנו בפולמוס של אספסינוס ועסקו בבגדי והאשה טמאה ודאי לבעלה ולטהרות ,וכבסו הבגד
צבעוני ולא אסרו ממילא תקנו והוא דוחק. והעבירו עליו ז' סממני לנקות מ הד ,ומה
והרמ"א שינה לשו הרמב" וכתב לפיכ תלבש שנשאר רוש אחר העברת ז' סממני אינו אלא
האשה בגדי צבעוני ולא כתב תקנו .וכתב מנחת טומאה בלועה ואינו מטמא טהרות מכא ואיל ,
יעקב ]סי' קצ סקי"ד[ ששינה לשו הרמב" מפני אבל האשה טמאה לבעלה ולטהרות כיו דודאי ד
קושית כס משנה .ועדיי לא הועיל] ,ד[טוב היה לו נדה הוא ,זהו שיטת רבינו שמחה ש וכ דעת
לשתוק מזה כלל .ג לשו הש"ס אינו מטמא משו ראב"ד ספ"ג מה' א"ב )ה"ו( .ונידו דיד מלתא
כת קשה כמ"ש הג"ה מיי' דהל"ל אי בו משו אחריתי הוא דס"ל כת הנמצא על בגד צבוע והוא
כת ,דהוה משמע לבעלה ,אבל האי לישנא אינו ספק ד נדה לא הקילו בו לבעלה כי א לטהרות
מטמא משו כת משמע דלטהרות מיירי. ולא יכלתי להלו ולחבר ב' דיני אלו.
„"ÚÏ ‰Âבכ"ז דודאי ברייתא לטהרות מיירי ][ÛÂ‚Ï ÍÂÓÒ‰ „‚·Ï ÔÂÈÏÚ „‚· ÔÈ· ˜ÂÏÁ
ומש"ה פרי הש"ס מאי תקנו ,בשלמא ‰ÓÂשנלע"ד בעני זה ,הנה מסברא חיצונה י"ל
לבעלה שיי תקנו משו ביטול פו"ר וכדומה ,אבל
לטהרות ל"ש תיקו ,ומשני בפולמוס של אספסינוס דיותר יש להקל בכת הנמצא בבגד עליו
לא גזרו על בגדי צבעוני משו טהרות ,וממילא ואינו נמצא בכתונת כלל יותר ממה שמקילי בנמצא
ניחא הא דלא תקנו לבעלה משו הא דר' ישמעאל בכתונת ,והוא דבר פשוט .והנה בגמ' נדה ס"א ע"ב
ס"פ חזקת הבתי )ס ,ב( דאר"י מיו שגזרה מלכות אמרי' תקנו בגדי צבעוני לאשה כו' ,ופרי מאי
כו' ראוי' הי' שנגזור על עצמינו שלא לישא נשי כו' תקנו ,ומשני לא הותרו אלא משו לטהר כתמי ,
ונמצא זרעו של אאע"ה כלה מאליו ,אלא שאי ופרי הותרו מכלל דהיו ראוי לאסור ,ומשני אי
גוזרי גזרה על הצבור שאי רוב הציבור יכולי כשגזרו בפולמוס של אספסינות היה ראוי לגזור ג
לעמוד בה .נמצא באותו פולמוס לא היה ראוי על בגדי צבעוני של אשה והניחו משו טהרות
שיעשו תקנה משו ביטול פו"ר ודי שלא אסרו לישא כתמי .והנה פשוט דלא היה ראויה לאסור אלא
נשי ,וע"כ לא הוו בה אלא משו טהרות .וידוע בגדי צבעוני בבגד עליו ,אבל למטה תחת הבגדי
דהמרדכי )ביבמות סי' נ( כתב מש"ה אי כופי עתה ככתונת שאינו אלא מלבוש הזיעה .בזה אינו ראוי
על פו"ר משו ה דס"פ חזקת הנ"ל .ואמנ רוב לאסור ולא נמנו עליו כלל לאסור וממילא לא מצינו
הפוסקי ורמב" )הל' אישות פט"ו ה"ז( בכלל לא ס"ל שנמנו להתיר ,וכיו שלא מצינו היתרו מפורש יש
כ ובש"ע רפיא הלכה הלזו ועיי ב"ש סי' א' סק"ו. לנו לומר ולחלק מסברא כנ"ל שלא התירו אלא
בבגד שעל החלוק אבל ללבוש חלוק צבוע סמו
לגו ממש לטהר כתמי מנא ל ‡*.
˙˘‡Ò˜ ‰·Â
‡,ÌÈÓ˙ÎÓ ‰ÏȈ‰Ï È„Î ÔÈ ÂÚ·ˆ È„‚· ‰˘‡‰ ˘·Ï˙ ÍÎÈÙÏ :‡"Ó¯‰ ·˙Π.‰¯Â‰Ë Ú·ˆ „‚· ÏÚ ‡ˆÓ ˘ Ì˙Î ÔΠ:·˙Î Ì˘ ¯·ÁÓ· Ì‚ .
¯Ӈ ‡Ï˘ Ô"·‡¯ Ì˘·Â ‰ÁÓ˘  ȷ¯ Ì˘· 'Î Â ˙‡ ·"‡Ó Ë"Ù Ó"‰‚‰·Â ˜ÏÂÁ Ì˘ ‡ȷ‰ ‡Ï˘ È ‰Ó˙ ,‰··¯Ó Ï‚„· ÍÎ ÏÚ ·˙ÎÂ
·‚¯ÈÓÁ‰ Ô"·Ó¯‰ Ì‚˘ ÔÂÈΠÔÈ ÂÚ·ˆ È„‚·· ‡ˆÓ ÂÏÈÙ‡ ‰ÏÚ·Ï ‰‡ÓË ‰˘‡‰ Ï·‡ ˙¯‰ËÏ ÂÚÓËÈ ‡Ï˘ „‚·‰ ¯‰ËÏ ‡Ï‡ ‰Ê ¯·„ 'Ó
·˘ÈÈ˘ ‰Ó ÔÈÈÚ ,Ì˘ ÛÒÂÈ Èί·· ‡·Â‰ „„ ˙È· ÏÚ· È„Ï È¯Â˜ „"¯‰Ó ‰˘˜‰ ÔΠ.Ï"ÎÚ .ÌÏÂÚ È¯ÂÓÁ ‰˘Ï˘ „‚ Ϙ‰Ï ‰˘˜ È"·· ¯‡Â·ÓÎ
.‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· ÔÈÈÚ .Ô"·‡¯Â ‰ÁÓ˘  ȷ¯‡ ‚ÈÏÙ„ Ì"·Ó¯‰Ó ÁÎÂÓ„ Ì˘ ‡"„ÈÁ‰
‡*.‰"‚‰· ‚Ï 'ÈÒ ·"Á „"¯ÂÈ ‰ÓÏ˘ ˙È· ˙"¢ 'ÈÚ .Ϙ‰Ï ‰ÏÚ‰ Ì˘ ‚ˆ˜ 'ÓÚ·Â ˆ˜ 'ÈÒÏ ÌÈ ÂÓ¯ Ò„¯Ù Ï"ÂÈ ‰˙Ú .
·.'· ‰¯Ú‰·Â ‚ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .ÂÈÏÚ ‚ÈÏÙ „"·‡¯‰  ˙Á ‡·¯„‡Â „"·‡¯‰ Ï˘ ÂÈÓÁ ÏÂ΢‡‰ ÏÚ· „"·‡ ‡"¯ ˙Ú„ ÔΠ„"·‡ ‡"¯ Ï"ˆ .