Page 393 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪Á‬‬

‫אינו‪ ,‬דהא קי"ל כשמואל דהרגשה וכרב חסדא‬ ‫אמנ בלא בדיקה זו קשה מאוד להתיר אפי' בבדיקה‬
‫דמכות ועונשי ‪ ,‬ויהי' סתירת ההלכות‪.‬‬ ‫מהרי"ו הנ"ל בלא הרגשת כאב·‪ .‬ויעיי בתשו' נב"י‬
‫)מהדו"ק יור"ד סי' מג( והואיל ואי הדבר צור לעניננו‬
‫‡‪ ‡Ï‬על כרח צ"ל חזקה על ד שאיננו יוצא בלי‬
‫פה לא אארי מחמת הנחיצה‪.‬‬
‫הרגשה‪ ,‬ונהי דכשהיא רואה ד ואומרת לא‬
‫הרגשתי מהימנת דהתורה האמינתה וספרה לה וכ‬ ‫‡‪ Í‬מה שהארי מעלתו להשיב על הח"צ )סי' עג(‚‪,‬‬
‫לכל ע"א‪ ,‬מ"מ כשאומרת הרגשתי מסייעא לה‬
‫החזקה וכשבא עליה אח"כ בעדי והתראה מלקי‬ ‫לא הבנתי דבריו כי מרוב נחיצתו רוב כתבו‬
‫אותו על החזקה זו ולא מפני עדותה לחוד‪ .‬משא"כ‬ ‫מטושטש ומגומג ‪ ,‬אבל ידע כי כל דברי הח"צ‬
‫באב המעיד על בנו ובתו‪ .‬וא"כ מוכח דכל הרואה‬ ‫בתשובה הלזו מקויימת מגדולי האחרוני כול ‪,‬‬
‫בחזקה דארגשה‪ ,‬וא"כ אזדא ל ס"ס ע"י צירו‬ ‫ובספר פלתי המכונה תפארת ישראל סי' קצ"א ומינה‬
‫דלמא ארגשה‪ ,‬דחזקה ארגשה‪ ,‬ויש לדחות ראיה זו‬
‫לפמ"ש פ"י ש בקונטרס אחרו סי' צ"א יע"ש‪,‬‬ ‫לא נזוע‪.‬‬
‫וה"נ י"ל נהי דחזקה דארגשה ליכא מ"מ איתרע לה‬
‫‪ È È Ú·Â‬הס"ס שהארי מעלתו‪ ,‬ג בספר נב"י ]קמא‬
‫חזקה קמייתא‪ ,‬הקצרתי‪.‬‬
‫יור"ד סי' נז[ הארי בדיני ס"ס )והס"ס(‬
‫‪ "‰‡Ï·Â‬א"ל דמיירי בשעת וסתה הידוע לנו שאז‬ ‫]והספק[ היותר גדול בכל אלו הוא לע"ד ספק דלמא‬
‫לא ארגשה אע"ג דע"י בדיקה איכא למימר שמא‬
‫חזקה דארגשה משא"כ שלא בשעת וסתה‬ ‫הרגשת העד הוא מ"מ מידי ספיקא לא נפקא‪ ,‬אע"ג‬
‫יעיי' כה"ג בנדה נ"ז ע"ב א רוב ימיה בהרגשה‬ ‫דבמקו אחר„ ביארתי דכל שהיא רואה ד אמרינ‬
‫חזיא וכו' יע"ש‪ ,‬מ"מ הדי די אמת דכל הרואה‬ ‫חזקה דארגשה‪ ,‬יעיי בריש ס' פלתי הנ"ל‪ .‬וקצת הי'‬
‫נראה כעת להביא ראיה לזה מש"ס קדושי ד ס"ג‬
‫בחזקת שהרגישה וא"א להארי פה יותר‪.‬‬ ‫ע"א דאמר רב חסדא בני זה ב ט' שני אינו נאמ‬
‫למכות ולעונשי וכ פסקו כל הפוסקי ומכ"ש לכל‬
‫‡‪ Í‬היינו דוקא בד ממש‪ ,‬משא"כ בקרטי כמו‬ ‫ע"א שנאמ באי' היינו לאסור ולהתיר ולא לסקול‬
‫ולענוש‪ .‬שוב מצאתי כ בפני יהושע )קידושי ש (‪.‬‬
‫אלו‪ ,‬בא אירע שנאבדו מעל העד ולא נבדקו‬
‫יש לסמו אס"ס ספק מ המכה ואת"ל ד נדה שמא‬ ‫‪ ‡˙˘‰Â‬צע"ג הא ע"א נאמ באיסור נפקא ל‬
‫לא ארגשה וה"ל ספיקא דרבנ ולקולא‪ ,‬דבכמו אלו‬
‫ליכא חזקה כלל‪ ,‬א בתנאי שלא יהי' בימי וסתה‬ ‫)כתובות עב‪ ,‬א( מנדה וספרה לה לעצמה‪,‬‬
‫שאז היא בחזקת רואה‪ ,‬וג יהי' ג' ימי אחר תחלת‬ ‫והשתא היכי משכחת לה כרת על בועל נדה או‬
‫ימי ליבו שלה לא זולת זה‪ ,‬שכבר הוחזקה בטהרה‬ ‫מלקות בעדי והתראה הא א"נ חזינ ד שותת‬
‫אע"פ דעדיי לא טבלה והיא טמאה‪ ,‬מ"מ ה"ל חזקת‬ ‫ויורד מבי רגליה תאמר לא הרגשתי ומה"ת טהורה‪,‬‬
‫טהרה כ]ד[מוכח ממ"ש תוס' ריש גיטי ד"ה ע"א‬ ‫מה תאמר דמשכחת ליה כשאמרה כבר אני מרגישה‬
‫נאמ באיסורי ‪ ,‬ועיי' מהרש"א ופ"י ש ובחידושי‬ ‫ונטמאתי ונאמנת ע"ז ואח"כ כשבא עליה מתחייב‪,‬‬
‫הארכתי בזה‪ .‬וכשכבר נבדקה הקרטי ג' פעמי אזי‬ ‫א"כ הרי מוכח דע"א ק למלקות ולעונשי וה"ה‬
‫הכל טהור אח"כ בלא בדיקה שלא בשעת וסתה‬ ‫האב על הבת וב שהתורה האמינתו ג"כ‪ ,‬וקשיא‬

‫כמ"ש רמ"א סי' קפ"ח )ס"ה(‪.‬‬ ‫לרב חסדא‪.‰‬‬

‫‪ ÏÎÂ‬אלו דברי קרוב לפשוט הקצרתי מאוד‪.‬‬ ‫‪ ˜Á„Â‬לומר דר"ח פליג אדשמואל דהרגשה וס"ל‬

‫וחתמתי שמי‪.‬‬ ‫דבלא הרגשה נמי טמאה‪ ,‬וא"כ משכחת ליה‬
‫כשרואי ד שותת ויורד ולא צריכי לעדותה‪ .‬זה‬
‫‪.Ï"Ë ˜˙ ¯˙È ˜"˘Ú „"Ó ‰Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫·‪˙¯‡Ù˙" ÂÈ˙·¢˙· ÔÈÏ·ÂÏÓ "Ï„‚‰ Ô‰Î"‰ ÍÎ ÏÚ Î"˘Ó ‰‡¯Â .ÂÚ˜ 'ÈÒ ÔωÏ ÁÓ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ Â"ȯ‰Ó ˙˜È„· ÏÚ .‬‬
‫ˆ·‪.Ë ˙‡ ‚ 'ÈÒ ‰„ 'ω "È‬‬

‫‚‪˙"¢· „ÂÚ ÔÈÈÚ .ÌÈ Â¯Á‡‰ ˙"Â˘Ó ‡È·‰˘ ‰Ó Ê"˜Ò ˘"˙Ù ‰‡¯Â .„"˜Ò ‡ˆ˜ 'ÈÒ· ‰Ê ÔÈ Ú· Ê"ˉ ˙·Â˘˙ ÏÚ ‚È˘‰Ï ‰·¯‰ Ì˘ ˆ"ÎÁ‰ .‬‬
‫‪ÌÒ¯ÙÏ È‡¯‰ÓÂ Ô¯Ó‡Ï Ìȇ¯ Âȯ·„ :ˆ"ÎÁ‰ ÏÚ Ì˘ ˜ÈÒÓ ÂÈχ ‰Î¯Ú ˆ"ÎÁ‰ ˙·Â˘˙ Ϙ 'ÈÒ ÂÓ 'ÈÒ (‚" ˘˙ È"˙ÎÓ) ¯ÏÈÓ È"¯‰Ó‬‬

‫·¯·‪.Ê"ˉ ÏÚ ˆ"ÎÁ‰ ˙‚˘‰ ·˘ÈÈÓ (Ì˘ ˘"˙Ù· ‡ȷ‰) ÊÓ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ìȯه ˙È· ˙"¢·Â .'ÂΠÌÈ‬‬
‫„‪.ÂÓ˜ 'ÈÒÂ „Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‬‬

‫‪.Á"Ú˜ 'ÈÒ ÔωÏ ·"Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÂÊ ‡È˘Â˜ ¯ÈÎÊÓ Â È·¯ .‰‬‬