Page 394 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קס ‪Ë ˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫˙˘‪Ò˜ ‰·Â‬‬

‫]·‪[Á ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ô„ ‰ ÔÈ Ú‬‬

‫כלל כיו שיש לה תקנה ע"י שתגמול בנה או תמתי‬ ‫˘‪È·È·Á È ·Î È„ÈÓÏ˙ ÍÏ Ë"È ˙ÁӢ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫עד שתגמלהו‪.‬‬ ‫‪È" Ûχ ‰"ÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ı¯Á‰ ‰"‰ È˘Ù Î‬‬

‫‪ ÏÏÎ‬הדבר שדברי רופאי אליל כחירגא דיומא דלא‬ ‫˙¯ˆ‪.ÒÈ‬‬

‫שמיה‪ .‬ותימה קיימת על ההוא מרבנ לבתר‬ ‫‪ ˙¯˜È‬מכתב היו הגיעני וכבר נשאלתי בעני זה‬
‫שראתה ב"פ מחמת תשמיש מדוע בעל שלישית ולא‬
‫צוה לעסוק ברפואות קוד והכניס עצמו לזה התגר‬ ‫ממחו' הרב הגאו נ"י וזה שבועו' שתי‬
‫השבתי לו באור ‡ והעלתי להסכי לבדוק בדיקת‬
‫הגדול והעצו ‪.‬‬
‫אמונת שמואל )סי' נז( והובאה ג"כ בסדרי טהרה )סי'‬
‫‪ Ú„Â‬שלפענ"ד אחר כל הקולות ברואה מחמת‬ ‫קפז סק"ז( ומנחת יעקב )ש סק"ח( וכ עשיתי כ איזה‬
‫פעמי ועלתה בידי תלי"ת· והיא קרובה לשכר ואי‬
‫תשמיש להתירה לבעלה בספירת נקיי ‪ .‬מ"מ‬ ‫בה הפסד כלל‪ .‬וש ‚ הודעתי כי הראתי הרעצעפטי‬
‫צרי הוא לפרוש באבר מת וליחוש שמא ראתה‪,‬‬ ‫לרופא מומחה ישראל בכא והוא ירא ה' מרבי‬
‫דלא התרנו אלא שלא תתגרש‪ ,‬ומכיו שהתרנו לו‬
‫הכניסה די‪ .‬ומכ"ש לפי מ"ש הרא"ה בבד"ה )בית ז‬ ‫ואמר לי א שה יכולי להואיל אבל אינ בדוקי‬
‫שער ב( לחלק בי קוד שהגיע זמ הוסת לאח"כ„‪,‬‬ ‫וברורי לסמו עליה ‪.‬‬
‫ע"ד משל אשה שזמ וסתה בחצי היו ‪ ,‬קוד חצי‬
‫היו הוה עונה הסמו לוסתה מדרבנ ‪ ,‬ולאחר חצי‬ ‫‪ „"ÚÏÂ‬כ בדי ‪ ,‬כי דר הרופאי אפי' היותר‬
‫היו הוא דאורייתא‪ .‬א"כ בכניסה הוא קוד הוסת‬
‫שפיר להקל‪ ,‬אבל מה"ת להקל בפרישה שהוא אחר‬ ‫מומחי ונאמני ואפי' ישראל שאי‬
‫הוסת‪ ,‬אעפ"י שזה הוא וסת מחמת אונס וקיל‪ ,‬מ"מ‬ ‫להקפיד על דבר מועט א ירפא חולי מחליו וישאר‬
‫נ"ל מ"ש‪ .‬ובתשו' הנ"ל כתבתי ג"כ מזה ע ראיה‬ ‫אחריו מעט מזעיר אינ מקפידי ‪ ,‬כי אומרי באור‬
‫קצת מחלקת מחוקק סי' קי"ט סקכ"ב ע"ש‪ .‰‬וא"כ‬ ‫הזמ יתרפא ג זה‪ ,‬ואשה זו אשר דרכה לראות ד‬
‫טוב ויפה בדיקה הנ"ל טר שנכניס עצמינו לחפש‬
‫בשפע בשעת תשמיש‪ ,‬די לה א תתרפא ולא תראה‬
‫קולות‪.‬‬ ‫אלא טפת ד כחרדל ויאמרו אי קפידא בזה והוא‬
‫משיורי החולי וסופו לתק לגמרי‪ .‬וכל זה בעסקי‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬אבוא על סדר דברי מקצת הנוגע לדינא כי‬ ‫הרפואות‪ ,‬אבל לדינא וכי יכולי להעיד שלא תראה‬
‫כלל‪ ,‬וכל זה אי היו רופאי ישראל‪ ,‬אבל אות שה‬
‫לא אוכל להארי ולעיי היות היו ע"ש‬
‫דרגלא והי' ראויה שיאוחר דבר אלא אח"כ ישתרגו‬ ‫כזבי לכל דבריה שאפי' א יעידו על דבר שראו‬
‫עלי עול הצבור וי"ט הקדוש והכנותיו ע"כ אמרתי‬ ‫בעיניה לא מעלה ולא מוריד‪ ,‬מכ"ש לסמו על‬

‫להשיב מיד ובקיצור נמר ‪.‬‬ ‫הבטחת על פי שכל ‪.‬‬

‫]‪[Ú·˜ ˙Ò ‰Ï ˘È˘ ‰˘‡· ˙ˆÈÙ˜‰ ˙ÒÂ‬‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬הרעו לנו מכל אשר לפני ‪ ,‬שע"פ רעצפטי‬

‫‪ ˙·˙Î‬שראייה מחמת תשמיש בב' בעלי‬ ‫שלה מוב ששפטו שהדמי ממעיי טמא‬
‫מחולשת העורקי ולא מחמת מכה כלל‪ .‬ולפי‬
‫הראשוני הוא ודאי מחמת אונס אצבע‪,‬‬ ‫משמעות דברי עוד עדיי היא מרגשת צער‬
‫ובשלישי אפשר שהוא מחמת חמוד‪ ,‬ועי"ז ישבת קו'‬
‫תוס' נדה ס"ו ע"א ד"ה ותבדוק וכו'‪ .‬דבר שכלי‬ ‫כשתלח בטנה על דבר א"כ הרי קמ שלא‬
‫נתרפאתה מכל וכל‪] .‬ו[עוד א נאמי להבטחת‬
‫שאחר שתגמול בנה תתחזק ותתרפא‪ ,‬א"כ אי להקל‬

‫˙˘‪Ò˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.Á ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‬‬

‫·‪.Ì˘Â ˘"Ú ‰Ú˜ 'ÈÒ Ҙ 'ÈÒ ‡ ˜ 'ÈÒ ,‰ ‰Â ‰"„ ‚ ˜ 'ÈÒ ÛÂÒ ÏÈÚÏ Î"Π.‬‬
‫‚‪.¢‡¯· ÌÁ ˜ 'ÒÏÏ Â˙ ÂÎ .‬‬

‫„‪'ÈÒ ‰„ 'ω Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .‰· ‰˙‡¯˘ ‰ ÂÚ ‰˙‡ ÛÂÒ „Ú ˙‡¯Ï ‰ÏÈ‚¯˘ ÔÓÊÓ ‰‡¯˙ ‡Ó˘ Ô È˘ÈÈÁ„ ÌÚˉ ¯‡Â·Ó ·Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‬‬

‫˜‪‡ÏÙÏ Ì„ Ï˘  Ȅ˘ ÈÙÏ ·˙Î Ì˘ ‰"‡¯‰ Ìχ .‰‡¯˙ ‡Ó˘ ˙"‰Ó Ô È˘ÈÈÁ ˙Ò‰ ¯Á‡Ï„ ¯Ï„‡ "¯‰ ·¯ Ì˘· ÔÎ ¯‡È·˘ · 'ÚÒ „Ù‬‬

‫·‪.„ÂÚ ËÚ˜ 'ÈÒ ÂÚ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .˘¯˙˘Ó‰ Ï‚¯‰‬‬
‫‪.ÏÏΉ ÏÚ ‰"„ ‡ ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‰‬‬