Page 415 - HATAM-1

‫‪ËÓ˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קמג‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫]‪[‡"‚Ó· ¯Â‡È· - ÈÏη ˙˘„˜˙Ó ‰Á Ó‬‬ ‫היוצאי לחו לאר אסורי בכל מקו ‪ .‬והוקשה‬
‫למעלתו הא ר"ת כתב במנחות מ"ה ע"ב דלר"ע‬
‫„·¯‪ È‬מג"א סי' תסט )סק"ב( משבועות י"א‪ ,‬א‬ ‫הקריבו עומר במדבר‪ ,‬וע"כ נהג בחו לאר ‪ .‬אי‬
‫בעינא אימא ליה ממה שתגרי נכרי מכרו לה‬
‫רוצה לומר ש מבואר אפילו הקדיש סלת‬ ‫מפירות א"י‪ ,‰‬אבל שינויא דחיקא לא משנינא‬
‫למנחה ממש‪ ,‬עדיי לא קדש קדושת הגו עד‬ ‫ליה‪ ,‬דמג"א לא קאמר ר' עקיבא ס"ל כתנא קמא‬
‫דקדש בכלי שרת‪ .‬ולא דמי לבעל חי דלא בעי‬ ‫דקידושי ‪ ,‬אלא ת"ק ס"ל כרבי עקיבא‪ .‬והעני‬
‫כלי‪ ,‬דבדבור בעלמא נחית ליה קדושת הגו ‪.‬‬ ‫דבהאי פלוגתא דמושבותיכ דפליגי ר' ישמעאל‬
‫דבהני אפילו אמר לדמי נסכי דלא חזי בהמה‪,‬‬ ‫ור' עקיבא בנסכי ‪ ,‬דלר' ישמעאל אחר ירושה‬
‫מ"מ חל עליה קדושת הגו לרבנ דר' שמעו‬ ‫וישיבה ולר"ע בכל מקו וכו'‪ ,‬בהא הלכה כר"ע‬
‫שכתבו תוס' בתמורה י"ט ע"ב ד"ה זאת אומרת‬ ‫בלי ספק דמושבותיכ בכל מקו ‪ ,‬דהלכה כר"ע‬
‫וכו'‪ .‬משא"כ אות שצריכי קדושת כלי‪ ,‬כגו‬ ‫מחבירו‪ .‬וע"ז אמר מג"א דת"ק ור' אליעזר‬
‫סלת למנחה שאפילו מקדיש אות לדחזי ליה‬ ‫תרווייהו ס"ל כה ר"ע דמושבותיכ בכל מקו ‪.‬‬
‫דהיינו למנחה‪ ,‬לא קדש קדושת הגו עד‬ ‫אלא ת"ק מוקי ליה בפירות אר ישראל שיצאו‬
‫שהוקדש בכלי‪ ,‬ומכ"ש חטי ‪ .‬ודברי מג"א‬ ‫לחו לאר ‪ ,‬ור' אליעזר מוקי ליה כפשוטו‬

‫ברורי ‪.Â‬‬ ‫שינהוג בכל מקו ‪.‬‬

‫]˘‪˙Ò Î‰ ˙È·· ˘Â„˜· Ë"ÂÈ·  ÈÈÁ‰‬‬ ‫‪ ˙Ó‡·Â‬לר"ת ג בפירוש זה פליגי ר"ע‬
‫‪[˙È··Â‬‬
‫ומחלוקתו במנחות מ"ה ע"ב‪ ,‬וס"ל‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שכתב להקשות על מנהגינו דחזנא מתא‬ ‫להנ פוסקי דהת הלכה כר"ש ב )מנסיא(‬
‫]ננס[ ור' שמעו דרבי פליגי אדר"ע ואי הלכה‬
‫מברכי שהחינו בקדושא ביו טוב‬ ‫כמותו מחביריו‪ .‬ועוד ר' שמעו קבע הלכה‬
‫בבהכ"נ וחוזרי ומברכי בבית והוי כעי ברכה‬ ‫בלשונו הלכה כר"ש ב )מנסיא( ]ננס[‪ ,‬אעפ"י‬
‫לבטלה‪ .‬דהכא לא שיי לאפוקי בני בית ידי‬ ‫שאי למדי הלכה מפי תלמוד‪ ,‬ורמב" פסק ג‬
‫חובת ‪ ,‬דשהחינו הוי ברכת הנהני ‪ ,*Â‬וכיו שהוא‬ ‫ש כר"ע‪ .‬מ"מ אי קושיא על אינ פוסקי בזה‪,‬‬
‫כבר יצא בבהכ"נ דאפילו אמרו בשוק יוצא בו‬ ‫ויפה המלי המג"א בעד ‪ .‬ומש"ס מנחות ה'‬
‫ואפילו אומרו בחול וכמ"ש תוס' בסוכה מ"ו ע"א‬ ‫ע"ב יראה כאלו הש"ס מסופק בהאי סברא לר"ע‪,‬‬
‫ד"ה נכנס לישב בה וכו'‪ .‬א"כ שוב אינו מוציא‬ ‫אי מושבות בכל מקו ינהוג חדש‪ ,‬או קאי על‬
‫פירות א"י שיצאו לח"ל‪ ,‬מדקאמר הת ולר"ע‬
‫בני ביתו‪ .‬אלו דברי מעלתו‪ .‬וג בעיני יפלא‪.‬‬ ‫נמי לפרו שכ מתרת חדש בחו לאר ‪ ,‬ולמ"ד‬
‫נמי חדש בחו לאר לאו דאורייתא וכו'‪ .‬וקשה‬
‫‡‪ Í‬אמרתי כי הש" מכוו בתחלה שלא לצאת‬ ‫הא לר' עקיבא קיימינ ‪ ,‬ואיהו דרש מושבותיכ‬
‫בכל מקו ‪ .‬אע"כ לפרש בדר' עקיבא כדמג"א‬
‫בשהחינו דבהכ"נ‪ ,‬ואיננו מבר אלא שלא‬ ‫בש ירושלמי‪ ,‬ובהא פליגי תנא קמא ור' אליעזר‬
‫לבטל תקנה ראשונה הקבועה‪ ,‬אבל לא לצאת בו‪,‬‬
‫וממילא אינו יוצא ידי חובתו‪ ,‬וחוזר ומבר‬ ‫דקידושי וכנ"ל‪ .‬והדברי ברורי בעזה"י‪.‬‬
‫בביתו וכמ"ש מג"א סי' תפ"ט סק"ז‪ .‬וידוע‬
‫דלעני כוונה אי חלוק בי מצות לברכת הנהני ‪,‬‬

‫‪.'ÒÂ˙‰ ÏÚ Â È·¯ ‰Ó˙˘ ‰Ó ˘„Á„ ‡È‚ÂÒ· (·"Ò¯˙) Ò"˙Á ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ '¯ .‰‬‬

‫‪ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ ˘È˘ 'ÒÂ˙‰ ȯ·„ ·˘ÈÏ Ò"˙Á‰ '„· "‰ÙÏ :Ï"‰Ê· ԇΠÒ"Á‰ ȯ·„ ÏÚ ·˙Î Á ˙‡ ËÓ 'ÈÒ ·"Á ¯ÊÚÈÁ‡ ˙"¢· .Â‬‬
‫·‪,˘"¯„ Ô ·¯Î ˜ÒÙ˘ („"Ù ˜"Ó‰ÂÒÙ 'ω) Ì"·Ó¯‰ '„· Ï·‡ .‰Á ÓÏ ˙ÏÒ ÔÈ· ÌÈÎÒ ÈÓ„Ï ÂÏÈÙ‡ Û‚‰ ˙˘Â„˜ ÂÈÏÚ ÏÁ„ Á"Ú‬‬
‫‪˘È„˜‰Ï ‰ˆÂ¯„ ÔÂÈÎ Ï"ˆ Î"Ú .·"‰· È˘„˜Î Ô‰ ȯ‰„ ‰ÏÈÚÓ 'Ï‰Ó ‚"Ù· ÌÈÎÒ Ï ÂÊ ‰Ó‰· ÈÓ„ ¯Ó‡˘Î ‰Ó‰·· Ì‚ Ï"Ò Ó"ÓÂ‬‬
‫˜„‪ÌÈÒÁÂÈÓ‰ ˙ÂÁ ÓÏ ÌÈ˘Â„ÈÁ· ¯"¢ .·"‰· È˘„˜Î Ô‰ ȯ‰ ÈÏÎ ˙˘Â„˜ · Ôȇ„ ÔÂÈΠÌÈÒÎ ‰Ó ‰Ó‰·‰ ÛÈ„Ú ‡Ï ÌÈÒÎ ˙˘Â‬‬
‫‪‰ÏÂÚÏ È‡¯ ‰ȇ„ ‰ÏÂÚ ÈÓ„Ï ¯Ó‡„ ÔÂÈÎ ‰Ó‰· Ô·¯˜ È·‚ Ì˙‰„ ÌÂ˘Ó ‡·¯„Ï ˜"Ï Ï‡ÂÓ˘„ Ì‚Â Ï"Ê '΢ Ì˘ ‡"˜„· ‡"·˘¯‰Ï‬‬
‫‪‚"‰Â„˜ ÔÈ˘Â„˜ Ô È‡ Á·ÊÓÏ Ô˘È„˜‰„ ‚"Ú‡„ ˙ÂÁ Ó· Ï·‡ ‡˘„˜‰· ‡Ù‚ ˙˘Â„˜ ÈÂÏ˙ ‰Ó‰·„ ÌÂ˘Ó Û‚‰ ˙˘Â„˜ 'È· ‰ÒÙ˙„ ¯·Ò‬‬
‫‪Ì"·Ó¯‰ ÔÂ˘Ï· Ìχ .ÔÈ¯Â‰Ë 'ÈÙ‡ ÔÈ„Ù Â ÌÈÓ„ Ï˘ ‡Ï‡ ‚"‰Â„˜ È˘È„˜ ‡Ï Á·ÊÓÏ Ô‰Ï˘ ‰Ù‰ ˙˘Â„˜˘ Ù"Ú‡ ÈÏη ¢„˜È˘ „Ú‬‬
‫˘‪¯ÎÊ ˘È¯ÙÓ· ‡˜Â„Â Ô È¯Ó‡ ‡Ï ‚ÈÓ È¯˙„ Ï"Ò„ Ì"·Ó¯‰ 'È˘· Ï"ˆÂ ·"‰· È˘„˜Î Ô‰ ȯ‰ ÌÈÓÏ˘Ï ‰Ê ‰ ÂÈ ÈÓ„Î Ì‚ ¯‡Â·Ó Ì‬‬
‫‪˘"ÂÚÈ ˜"‰ÚÓ 'Ï‰Ó Â"ËÙ· ‰ ˘Ó‰ ˙·Î¯Ó· ‰ÊÓ ˘È‚¯‰˘ ¯"¢ ˘Â„˜ ‰ ȇ ÈÓ„Ï ‰·˜ Ï·‡ ‚"‰Â„˜ ˘È„˜ ‰ÏÂÚÏ ‰·˜ ‡ ÂÈÓ„Ï‬‬

‫˘ ' „‪.˙·¯Ú ‰È· ÍÈÈ˘ ‰·ÂÁ ȉ„ ÔÂÈÎ „ÂÚ .Á·˘‰ ˙ί· ȉ„ ˙Âί· 'Ï‰Ó È"Ù ˘È¯ Ì"·Ó¯· .* .Â‚Ó È¯˙ ȉ‬‬