Page 423 - HATAM-1
P. 423
Ê ˘ ¯ÙÂÒ תשובה קמה Ì˙Á
ÔȇÂלומר רבותא קאמר אפילו ליכא עיגו כגו פלוגתא לא מפשינ .ע"כ ביטול טע הראשו
של המקיל.
שהיב בפנינו ורק היא סניא ליה ולא בעיא
להיות זקוקה לו ,אפ"ה שרי משו טירו דעת. ‡· Âאל הטע השני של החכ המתיר .דהרי
זה אינו ,דהיא גופי' קשיא ,מנ"ל להר" שהתירו
בכ היכא דליכא עיגו ,דלמא בעיגו ומשו הפר"ח סס"י תצ"ו מתיר כיבוי נר לצור
מצוה ,אבל לשכ"מ לא התירו קני .וכדסבירא ד"א בי"ט ב' ,וכיבוי דליקה משו הפסד ממו .
ליה לרמב" פ"ח מזכיה )ה"ג( באמת דלא התירו ה"נ יש להתיר הכא משו עיגונא דאיתתא .ויש
קני בשכ"מ וכמ"ש טור וש"ע ח"מ סי' רנ"ד לזה פני ,דבחשש עיגו יש כא מצוה להצילה
ומנ"ל להר" .אלא ע"כ פשיטא ליה דאי להתיר יותר מבעילת מצוה ,אע"ג דאיתתא לא מפקדא
אפילו איסור דרבנ משו עיגו ,וה"ה מלאכה אפריה ורביה ,מ"מ להשהות פנויה וזקוקה ליב
דאורייתא בי"ט ב' .ומה שהתירו כיבוי לצור גרע ממשהה בתו בוגרת ,דקרי' עליו ומלאה
ד"א ,לאו משו מצוה ,אלא משו הנאת הגו האר זימה )סנהדרי עו ,א( .וא"כ מצוה מוטלת
וכר' יהודה דמתיר מכשירי ,וכיבוי מכשירי על הבית די להסיר כבל זה ,הא חדא ,ונלמוד
היא .ונהי בי"ט א' אי מורי כ ,בי"ט ב' מורי
כ .כ מבואר בר" במקומו פ"ב דביצה ובפר"ח מכיבוי נר לצור ד"א.
הנ"ל .ויבואר עוד לקמ אי"ה בדברינו. „ÂÚÂמשו צערא דגופא דאשה כשזוכרת בי"ט
‰ ‰Âבהא דמשו הפסד ממו התירו כיבוי שתשאר עגונא לעול וזה נלמוד מהיתר
כיבוי משו הפסד ממונו בהסר ממנו צערו בי"ט,
דליקה בי"ט ב' ולא בי"ט א' .הנה ר"פ שרואה ביתו שנשר אפילו יש לו מקו לדור בו
משילי )ביצה לה ,ב( מבואר דהתירו אפילו לפנות לי"ט ,מ"מ להסיר צערו התירו .והכי נמי
אוצר כולו משו הפסד ממו אפילו בי"ט א'. דכוותיה .זהו נ"ל להסביר דברי המורה להתיר.
והכי פסקינ עמג"א רס"י תקכ"א .וכיבוי לא
התירו אלא בי"ט ב' .וצרי לומר בכיבוי החמיר ¯Ó‡Âאני להתיר איסור מלאכה דאורייתא בי"ט
כעי מלאכה דאורייתא טפי ,כמ"ש תוס' ס"פ
ב' לצור מצוה אי אפשר .Èדהרי בביצה
כירה ד"ה מפני וכו'. וי"ו ע"א בעי למימר היכא דלא אישתהי לא
מחללינ י"ט ב' .ונהי דלא קיי"ל הכי משו
‡ ‡Ïדלפי"ז צרי להתיישב דלא לשתמיט מי דלעני מת כחול שוויוה רבנ ,והיינו משו כבוד
הבריות וניוול המת .וקשה תיפוק ליה משו
שמתיר לשחוט מסוכנת בי"ט שני ,א אי מצות עשה כי קבור תקברנו ביו ההוא ולאו
אפשר לאכול כזית צלי .והת איכא הפסד ממונו דלא תלי נבלתו .אע"כ משו מצוה דאורייתא
כמבואר פסחי מ"ו ע"ב ,ואפ"ה משו דהוי לא מחללינ י"ט ב' ורק משו מת .‡Èוכבר כתבנו
איסור דאורייתא אסור אפילו בי"ט ב' .וצ"ל לעיל דהכא לא שיי מטע המת ,ואנ עסקינ
לחלק ]ד[מלאכה דאורייתא כגו שחיטת מסוכנת, עתה במצוה משו עיגונא ,ומטע זה אי לחלל
אסור אפילו בי"ט ב' אע"ג דאיכא הפסד ממו .·È
ופינוי אוצר דרבנ הותר אפילו בי"ט א' .וכיבוי באיסור כתיבה דאורייתא אפילו בי"ט ב'.
שהוא קרוב לאיסור דאורייתא ,בי"ט א' אסור
„ÂÚÂנ"ל להוכיח דאפילו איסור דרבנ אי
ובי"ט ב' שרי.
לעבור משו מצוה ,מלשו הר" בגיטי
„ÂÚÂיותר נ"ל דבכיבוי הנ"ל לצור ד"א ודליקה ר"פ הזורק גבי האי שכיב מרע דתקי ליה עלמא
שכתב ,שהתירו קני וגירושי בשבת לשכ"מ
הקילו ,שהרי בלא"ה הקשו נימא מתו משו שלא תטרו דעתו דלא ניחא ליה דתפול
שהותר לאוכל נפש שלא תתעש הקדרה שיש בו
אשתו קמי יב ,ולא אמר משו עיגו דידה.
Û‡ ÏË·Ï Ì‰È¯·„ „ÈÓÚ‰ ÌÈÓÎÁ˘ ÈÙÏ È ˘ Ë"ÂÈ· ‰ ÓÊ· ‡Ï˘ ‰ÏÈÓ ÔÈÏÓ Ôȇ˘ ¯·ÂÒ Ò"˙Á‰˘ · ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .È
.˘"ËÂÈ· ÔÈÏÓ Ôȇ˘ ‡È„‰Ï Ï"Ò„ · ,„Î ˙·˘ Á˙ÙÓ‰ 'Ò· ‚" ¯Â (Ì˘ ‡"·Ëȯ· ‡·ÂÓ) · ,·Ï˜ ˙·˘ Á"¯ 'ÈÚ .‰¯Â˙ Ï˘ ‰ÂˆÓ
.Á 'ÚÒ ÂÒ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ú"¢ '¯Â
Á"‡ ¯È‡Ó ˙È· ,È ˙‡ ‡"Ù ‰ÏÈÓ 'ω ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙‰‚‰ 'ÈÚ .ÂÏȘ‰ ˙Ó· ‡˜Â„˘ Á"¯ Ì˘· · ,·Ï˜ ˙·˘ ‡"·Ëȯ‰ ·˙Î ÔΠ.‡È
.ÂÚ 'ÈÒ ‚"Á Á"‡ ‰˘Ó ˙¯‚‡ ˙"¢·Â ‰ 'ÚÒ ‚Ò¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ÌÈ˙Ù ˙Á Ó ,È 'ÚÒ ÂΘ˙ 'ÈÒ
.„˜ 'ÈÒ Ë"ÂÈ ˙·ÏÓ· ÍÎ ÏÚ ‰˘˜‰˘ ‰Ó '¯ .·È
