Page 440 - HATAM-1
P. 440
˙·¢˙ אורח חיי ˘˙Âχ˘ „Ú
אכילה במקו שריפה .וכש שאסור לשרו ]‚„¯ ‡[˙·˘ ˙·ÏÓ ÔÈ ÚÏ ‰È·˘Á
קדשי בי"ט ,ה"ה אסור להאכיל תרומה לבהמה
בי"ט דהיינו שריפתה .וממילא יפה כ' רש"י ‰ ‰Âמה שהסביר רש"י דרחמנא אחשביה
לרבנ דחמ השבתתו בכ"ד ,היה מותר להשבית
להבערתה וכאלו עשה מלאכה ביו
ביו"ט ,דאי ההשבתה במקו שריפה ולא שיי טוב ,ה דברי תמוהי שאי הדעת סובלו.
רחמנא אחשביה .משא"כ למ"ד אי ביעור חמ וכי כל מצות דאחשבינהו רחמנא אסורי
אלא שריפה מנותר ילפינ ,אפילו נימא דזהו לקיימ בשבת ,וע"י חשיבות מצותו נעשה כאב
דוקא שלא בשעת ביעורו ,אבל בשעתו וזמנו מלאכה .והלא כל אכילת קדשי כדי שלא
יבואו לידי נותר ,מצות עשה דאורייתא היא,
השבתתו בכל דבר .היינו בזמנו הוה השבתת כל ויהיה אסור בשבת דרחמנא אחשביה .ואיה
דבר במקו שריפה ,הדר אמרינ רחמנא אחשביה
כמו בתרומה .ודברי רש"י ברורי בעז"ה והנה השכל הגוזר כ .
אמת נכו הדבר לפע"ד.‰ ‡ Íדברי אלוקי חיי המה ,כיו בתרומה גופיה
. "‡ ˘Ù Â Â˘Ù Î ·ÂË ÌÂÈ ˙ÁÓ˘ ˙ί·· ÌÂ˙Á‡Â
לא כתיב ביעור ,א אתיא משריפת קדשי ,
.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ÔÒÈ „"ÂÈ '‰ ÌÂÈ ·"Ù ושוב אמרינ ביעור דאכילת בהמה בתרומה הוה
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó כשריפה בקדשי .א"כ רחמנא אחשביה לההיא
˙˘· ˜ ‰·Â
]˘·[Ë"ÂÈ· ‰Ó‰· ˙˙È
בו )סי' נח( דעת האומרי דאי שביתת בהמה ˘‡ È Ïלמד מופלג א' אהא דכתב מג"א סי'
בי"ט .וטעמ דלא נקרא מלאכה סת אלא
הנאסר בשבת בכרת ,אבל הנאסר בלאו אינו ש"ה סקי"ח בש לבוש דמה שאנו
בכלל מלאכה סת .וזהו דעת התוס' לחד מוסרי בהמות לרועה בשבת ומוליכי חו
שינוייא בפסחי ה' ע"ב )ד"ה לחלק( דאי הבערה לתחו .היינו טעמא משו דס"ל תחומי לאו
ללאו יצאת שרי בי"ט ע"ש .ומבואר ש בב"י דאורייתא אפילו י"ב מילי ע"ש .א"כ משמע
שכ דעת הרמב" )הל' יו"ט פ"ה ה"ב( דכתב למ"ד תחומי דאורייתא אה"נ דאסור למסור
דמשאוי ע"ג בהמה בי"ט אסור משו עובדא בהמה לרועה .א"כ קשה ספ"ק דע"ז )טו ,א(
דחול .משמע שביתת בהמה ליכא ע"ש· .והשתא דאסרינ מכירת בהמה משו שאלה שכירות
קשיא א"כ תחומי ביו טוב לשתרי ,דלרמב" ונסיוני ,וב בתירה מתיר בסוס משו דמיוחד
דאורייתא הוא בשבת ובלאו ,א"כ בי"ט לשתרי. לרכיבה .והשתא מה בכ הא להרי" )סופ"ק
בשלמא להאומרי תחומי דרבנ לק"מ ,דה דעירובי ( והרמב" )הל' שבת פכ"ז ה"ב( דתחומי
אסרו בשבת ובי"ט .אבל למ"ד דאורייתא קשה, דאורייתא ,ליתסר משו שמוליכו חו לתחו ‡.
לשתרי בי"ט ,והרי גמרא מפורשת פ"ב דביצה
והרמב" פ"ח מעירובי )הל"ד( ופסקו בש"ע ˙˘ :‰·Âהאמת כי קושיא זו אינה צריכה לפני
)או"ח תטז ס"ה( בלי שו חולק. כ"כ למעיי ש בר" פ"ק דע"ז,
דדוקא נקט מחמר ולא משו שביתת בהמתו
˜Á„Âלומר דרבנ אסרוהו בי"ט דהרי לא מצינו דלא הוה גזרינ ,אלא משו מחמר דהוה איסורא
דגופי' ולחד מ"ד חייב חטאת עליה .א"כ תו
שתקנו כלל שו תקנה בעני תחומי .
ועוד דס"פ משילי )ביצה לו ,ב( אמרינ אי לק"מ.
רוכבי על גבי בהמה ביו טוב ,ובעי למימר
‡ Ì Óשלא להשיבו ריק אכתוב פרפרת א'.
הנה הרב"י סי' תצ"ה מייתי בש הכל
. ˙‡ ÛÂÒ· Ë"ÂÈ ˙·ÏÓ· ‰Ê 'ÈÒ· ¯"„ ÏÚ Î"˘Ó '¯ .‰
˙˘· ˜ ‰·Â
‡.ÊË 'ÈÒ ‡"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · 'ÈÚ .ÏÈÓ ·"È 'ÈÙ‡ Ô ·¯„Ó ‡Ï‡ ˙"‰Ó Ô È‡ ÔÈÓÂÁ˙˘ Ô‡ÎÓ Â‡È·‰ ÌÈ Â˘‡¯‰ Ô· .
·.Ì˘ ·˘ÂÁ ‰˘ÚÓ ˙‰‚‰ 'ÈÚ .Ì˘ Ë"ÂÈ 'ω ÍÏÓ‰ ¯Ú˘‰ ÂÊ ‰È‡¯ ‡È·‰ ÔΠ.