Page 440 - HATAM-1
P. 440

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫אורח חיי‬                          ‫˘‪˙Âχ˘ „Ú‬‬

 ‫אכילה במקו שריפה‪ .‬וכש שאסור לשרו‬             ‫]‚„¯ ‡‪[˙·˘ ˙·ÏÓ ÔÈ ÚÏ ‰È·˘Á‬‬
‫קדשי בי"ט‪ ,‬ה"ה אסור להאכיל תרומה לבהמה‬
‫בי"ט דהיינו שריפתה‪ .‬וממילא יפה כ' רש"י‬     ‫‪ ‰ ‰Â‬מה שהסביר רש"י דרחמנא אחשביה‬
‫לרבנ דחמ השבתתו בכ"ד‪ ,‬היה מותר להשבית‬
                                            ‫להבערתה וכאלו עשה מלאכה ביו‬
 ‫ביו"ט‪ ,‬דאי ההשבתה במקו שריפה ולא שיי‬      ‫טוב‪ ,‬ה דברי תמוהי שאי הדעת סובלו‪.‬‬
 ‫רחמנא אחשביה‪ .‬משא"כ למ"ד אי ביעור חמ‬       ‫וכי כל מצות דאחשבינהו רחמנא אסורי‬
‫אלא שריפה מנותר ילפינ ‪ ,‬אפילו נימא דזהו‬    ‫לקיימ בשבת‪ ,‬וע"י חשיבות מצותו נעשה כאב‬
‫דוקא שלא בשעת ביעורו‪ ,‬אבל בשעתו וזמנו‬      ‫מלאכה‪ .‬והלא כל אכילת קדשי כדי שלא‬
                                           ‫יבואו לידי נותר‪ ,‬מצות עשה דאורייתא היא‪,‬‬
‫השבתתו בכל דבר‪ .‬היינו בזמנו הוה השבתת כל‬   ‫ויהיה אסור בשבת דרחמנא אחשביה‪ .‬ואיה‬
‫דבר במקו שריפה‪ ,‬הדר אמרינ רחמנא אחשביה‬
‫כמו בתרומה‪ .‬ודברי רש"י ברורי בעז"ה והנה‬                   ‫השכל הגוזר כ ‪.‬‬

           ‫אמת נכו הדבר לפע"ד‪.‰‬‬            ‫‡‪ Í‬דברי אלוקי חיי המה‪ ,‬כיו בתרומה גופיה‬
‫‪. "‡ ˘Ù Â Â˘Ù Î ·ÂË ÌÂÈ ˙ÁÓ˘ ˙ί·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬
                                           ‫לא כתיב ביעור‪ ,‬א אתיא משריפת קדשי ‪,‬‬
          ‫‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ÔÒÈ „"ÂÈ '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬  ‫ושוב אמרינ ביעור דאכילת בהמה בתרומה הוה‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                          ‫כשריפה בקדשי ‪ .‬א"כ רחמנא אחשביה לההיא‬

         ‫˙˘‪· ˜ ‰·Â‬‬

         ‫]˘·‪[Ë"ÂÈ· ‰Ó‰· ˙˙È‬‬

‫בו )סי' נח( דעת האומרי דאי שביתת בהמה‬      ‫˘‡‪ È Ï‬למד מופלג א' אהא דכתב מג"א סי'‬
‫בי"ט‪ .‬וטעמ דלא נקרא מלאכה סת אלא‬
‫הנאסר בשבת בכרת‪ ,‬אבל הנאסר בלאו אינו‬       ‫ש"ה סקי"ח בש לבוש דמה שאנו‬
‫בכלל מלאכה סת ‪ .‬וזהו דעת התוס' לחד‬          ‫מוסרי בהמות לרועה בשבת ומוליכי חו‬
‫שינוייא בפסחי ה' ע"ב )ד"ה לחלק( דאי הבערה‬  ‫לתחו ‪ .‬היינו טעמא משו דס"ל תחומי לאו‬
‫ללאו יצאת שרי בי"ט ע"ש‪ .‬ומבואר ש בב"י‬      ‫דאורייתא אפילו י"ב מילי ע"ש‪ .‬א"כ משמע‬
‫שכ דעת הרמב" )הל' יו"ט פ"ה ה"ב( דכתב‬       ‫למ"ד תחומי דאורייתא אה"נ דאסור למסור‬
‫דמשאוי ע"ג בהמה בי"ט אסור משו עובדא‬        ‫בהמה לרועה‪ .‬א"כ קשה ספ"ק דע"ז )טו‪ ,‬א(‬
‫דחול‪ .‬משמע שביתת בהמה ליכא ע"ש·‪ .‬והשתא‬     ‫דאסרינ מכירת בהמה משו שאלה שכירות‬
 ‫קשיא א"כ תחומי ביו טוב לשתרי‪ ,‬דלרמב"‬      ‫ונסיוני‪ ,‬וב בתירה מתיר בסוס משו דמיוחד‬
‫דאורייתא הוא בשבת ובלאו‪ ,‬א"כ בי"ט לשתרי‪.‬‬   ‫לרכיבה‪ .‬והשתא מה בכ הא להרי" )סופ"ק‬
 ‫בשלמא להאומרי תחומי דרבנ לק"מ‪ ,‬דה‬         ‫דעירובי ( והרמב" )הל' שבת פכ"ז ה"ב( דתחומי‬
‫אסרו בשבת ובי"ט‪ .‬אבל למ"ד דאורייתא קשה‪,‬‬    ‫דאורייתא‪ ,‬ליתסר משו שמוליכו חו לתחו ‡‪.‬‬
‫לשתרי בי"ט‪ ,‬והרי גמרא מפורשת פ"ב דביצה‬
‫והרמב" פ"ח מעירובי )הל"ד( ופסקו בש"ע‬        ‫˙˘‪ :‰·Â‬האמת כי קושיא זו אינה צריכה לפני‬

        ‫)או"ח תטז ס"ה( בלי שו חולק‪.‬‬        ‫כ"כ למעיי ש בר" פ"ק דע"ז‪,‬‬
                                           ‫דדוקא נקט מחמר ולא משו שביתת בהמתו‬
‫‪ ˜Á„Â‬לומר דרבנ אסרוהו בי"ט דהרי לא מצינו‬  ‫דלא הוה גזרינ ‪ ,‬אלא משו מחמר דהוה איסורא‬
                                           ‫דגופי' ולחד מ"ד חייב חטאת עליה‪ .‬א"כ תו‬
‫שתקנו כלל שו תקנה בעני תחומי ‪.‬‬
‫ועוד דס"פ משילי )ביצה לו‪ ,‬ב( אמרינ אי‬                          ‫לק"מ‪.‬‬
‫רוכבי על גבי בהמה ביו טוב‪ ,‬ובעי למימר‬
                                           ‫‡‪ Ì Ó‬שלא להשיבו ריק אכתוב פרפרת א'‪.‬‬

                                           ‫הנה הרב"י סי' תצ"ה מייתי בש הכל‬

                                           ‫‪. ˙‡ ÛÂÒ· Ë"ÂÈ ˙·ÏÓ· ‰Ê 'ÈÒ· ¯"„ ÏÚ Î"˘Ó '¯ .‰‬‬
                               ‫˙˘‪· ˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.ÊË 'ÈÒ ‡"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · 'ÈÚ .ÏÈÓ ·"È 'ÈÙ‡ Ô ·¯„Ó ‡Ï‡ ˙"‰Ó Ô È‡ ÔÈÓÂÁ˙˘ Ô‡ÎÓ Â‡È·‰ ÌÈ Â˘‡¯‰ Ô· .‬‬
                        ‫·‪.Ì˘ ·˘ÂÁ ‰˘ÚÓ ˙‰‚‰ 'ÈÚ .Ì˘ Ë"ÂÈ 'ω ÍÏÓ‰ ¯Ú˘‰ ÂÊ ‰È‡¯ ‡È·‰ ÔΠ.‬‬
   435   436   437   438   439   440   441   442   443   444   445