Page 435 - HATAM-1
P. 435

‫‪ËÒ˘ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קמט‬                         ‫‪Ì˙Á‬‬

‫מזה דמכשירי דחוי ה ולא הותרו‪ .‬ולכ לא‬        ‫דוחה‪ ,‬הותר באית ליה‪ ,‬זה לא יאמר אד ‪.‬‬
        ‫הותרו באפשר לעשות מעי"ט‪.‬‬             ‫ומעלתו עירב אפשר לעשותו מערב יו טוב‪ ,‬ע‬

‫‪ Ê"ÙÏÂ‬ר' אליעזר דר"פ תולי )קלז‪ ,‬ב( דס"ל‬            ‫אפשר לקיי שניה וזהו כלאי ‪.‬‬

‫אפילו מכשירי שאפשר לעשות מעי"ט‬              ‫‪ ‰ ‰Â‬במכשירי שאפשר לעשות מערב שבת‬
‫נמי מותר לעשות בי"ט‪ ,‬ע"כ ג מכשירי הותרו‬
‫ולא דחויי ‪ .Â‬אמנ ר"ח בתוס' פסחי פ"ד ע"א‬     ‫איכא ג' מחלוקות‪ ,‬לר' עקיבא ולהלכה‬
‫משמע אוכל נפש דחויי מטע עשה דוחה ל"ת‬        ‫כל ש מכשירי שאפשר לעשות מערב שבת‪,‬‬
‫אתינ עליו‪ .‬וא"כ ג באוכל נפש עצמו יש לחלק‬    ‫ואפילו אירע לו מקרה שלא היה אפשר מערב‬
‫בי אפשר ללא אפשר‪ ,‬עיי רש"י ר"פ אי צדי‬        ‫שבת בנשבר לו האיזמל‪ ,‬תדחה המילה‪ ,‬כי ש‬
                                            ‫מכשירי אינו דוחה שבת‪ .‬ולר' אליעזר אפילו‬
‫ור" ש ותוס' מגלה ז' ע"ב ד"ה כא וכו'‪.‬‬         ‫היה אפשר לעשות מערב שבת והשהה אות‬
‫ומהתימא דלר' אליעזר אי מ"ע מוכרחת דתהיה‬     ‫ואפילו לכתחלה יכול להשהות עד שבת‪ .‬ואיכא‬
‫לכ דאי בעי עביד כלו לה' )פסחי סא‪ ,‬ב( ואפ"ה‬  ‫רבנ דמכריעי א אירע מקרה בשבת מותר‬
‫אפילו מכשירי שאפשר לעשות דוחה י"ט‪.‬‬          ‫לעשותו בשבת‪ ,‬ואי לא לא‪ .‬וזה מתבאר בעירובי‬
                                            ‫ק"ג ע"א פירש"י ד"ה אלא הא ר"ש וכו' יע"ש‪.‬‬
‫וע"כ לא מטע דחיה אלא הותרה ודלא כר"ח‬        ‫ואוכל נפש עצמו לרוב שיטות אי חילוק בי‬
                    ‫וצ"ע‪.Ê‬‬                  ‫אפשר ללא אפשר‪ .‬והטע משו שהותרה בי"ט‬
                                            ‫ולא דחויה‪ .‬ויעיי לשו מהר"מ מר"ב ברא"ש‬
‫‪ Ìȯ·„‰‬עתיקי ואי כא מקו להארי בכל‬           ‫פרק יו הכיפורי סי' י"ד‪ ,‬וכ משמע לשו ר"‬
                                            ‫פ"ב דביצה )יז‪ ,‬א( גבי ממלאכה אשה תנור מלא‬
‫המפרשי ואפסיק באמצע הפרק‪.‬‬                   ‫ככרות וכו' וז"ל‪ ,‬אבל י"ט אוכל נפש מותר בה‬
‫ישמע חכ ויוסי לקח טוב והטוב והמטיב‬          ‫דאפילו אפשר מערב יו טוב שרי עכ"ל‪ .‬מבואר‬

     ‫ייטיב לטוב וירו כסאו וקרנו הכ"ד‪.‬‬
            ‫‪.˜"ÙÏ „"Ù˜˙ Ë·˘ 'Á '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

          ‫˙˘‪ËÓ˜ ‰·Â‬‬

          ‫]‡‪[·ÂË ÌÂÈ· ÔÈÓÂÁ˙ ¯ÂÒÈ‬‬

‫ע"ב ברש"י ש עמדו על החקירה מנ"ל לאסור‬                                       ‫˘‪Ï" ‰Ï ˙È˘ÈÏ‬‬
‫תחומי בי"ט‪ ,‬ולא העלו דבר ביד ‪ .‬ולק"מ‬
 ‫דלמא דנפקא ליה מאל יצא איש ממקומו ביו‬      ‫‪ „"Ú‬אנשי קהלתו שע"י סיבה ומקרה אירע‬
‫השביעי )עירובי יז‪ ,‬ב( ה מדאורייתא ה‬
‫מאסמכתא‪ .‬עכ"פ כיו דקרא במ כתיב שלא יצא‬      ‫שנחסר לה יי די מחסור לקידוש‬
‫האיש ממקומו י"ב מיל כיו דלא ירד מ בי"ט‬       ‫בימי אחרוני של חג הסוכות העבר‪ .‬ובתו‬
‫א"כ יו השביעי לאו דוקא‪ .‬כי היכי דמוהכינו‬    ‫תחו העיר דר ישראל א' שהיה לו יי א הוא‬
‫את אשר יביאו אסור הכנה בי"ט מ התורה‬         ‫עירב למקו אחר באופ שיינו קנה שביתה אצלו‬
‫)בי"ט( כמו בשבת‪ ,‬משו שלא ירד מ בי"ט‬         ‫והוא חו לתחו הקהלה‪ .‬והורה מעלתו לאיסור‬
‫כמ"ש תוס' ביצה ב' ע"ב ד"ה והיה ביו הששי‬     ‫שלא יביאו לה יי מש ‪ ,‬יפה הורה וכ ראוי לו‬
 ‫וכו'‪ .‬אע"ג דביו הששי כתיב‪ ,‬מ"מ מפרשי יו‬    ‫ולכל יש"מ ]=ירא שמי מרבי [ דכוונתו שלא‬
 ‫חול הראוי להורדת מ ‪ .‬וכ קיי"ל בעי' לח‬       ‫לפנות אל רהבי ושטי כזב לחדש חדשי‬
‫משנה בי"ט משו שלא ירד מ בי"ט·‪ .‬א"כ‬
                                                       ‫בהוראה על דמיוני כזב‪.‬‬

                                            ‫‪ Ì¢¯‡Â‬בקיצור הנה הפר"ח ריש הל' י"ט )סי'‬

                                            ‫תצ"ה סק"ג(‡ ובס' טורי אב בחגיגה י"ז‬

                                                                                    ‫‪.Á 'ÈÒ Ë"ÂÈ ˙·ÏÓ 'ÈÚ .Â‬‬
                                          ‫‪.Ì˘ Ë"ÂÈ ˙·ÏÓ‰Ï ‰È˙ËÓ˙˘‡Â .Á"¯ ˙Ú„·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .Ê‬‬

                                              ‫˙˘‪ËÓ˜ ‰·Â‬‬
                                                                            ‫‡‪.·"Î˜Ò ÂÙ˜˙ 'ÈÒ· Ì˘ ÔÏ‰Ï ÔΠ.‬‬

‫·‪.„¯È ‡Ï„ ‰˘ÚÓÏ Ï"ÓȘ„ Ë"ÂÈ· ‰ ˘Ó ÌÁÏ Ô ÈÚ·„ ‡‰Ó ÁÈΉ  ȷ¯Â ,Ë"ÂÈ· ÔÓ‰ „¯È ̇ ÌȘÂÏÁ ÌÈ˘¯„Ó„ 'ÒÂ˙· Ì˘ ÔÈÂÚÈ .‬‬
   430   431   432   433   434   435   436   437   438   439   440