Page 434 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‪˙Âχ˘ ÁÒ‬‬

‫מקרא‪ .‬ודקאמר לצאת לאפוקי מיקירי ירושלי‬ ‫ר' אליעזר דמילה‪ ,‬מילה וכל מכשיריו דוחה את‬
‫בסוכה מ"א ע"ב ודוחק‪ .‬אלו דברי בעני זה„‪.‬‬ ‫השבת‪ .‬והת קאמר הש"ס בהדיא דר"א שמותי‬
‫יע"ש ע"ב‪ .‬וכתבו הראשוני הטע דר' אליעזר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬על קושייתי הראשונה ממילה תיר מעלתו‬ ‫שמותי משו שהתפאר שלא אמר דבר שלא‬
‫שמע מרבו מעול )סוכה כח‪ ,‬א(‪ .‬א"כ כל דבריו‬
‫דבר שכליי‪ ,‬דמשמע בשבת )קלו‪ ,‬א( דלר"א‬ ‫דברי שמאי ה לכ נקרא שמותי·‪ .‬ועיי תוס'‬
‫אי מכשירי דוחי אלא בידעו שכלו לו חדשיו‪.‬‬ ‫נדה ז' ע"ב‪ .‬ור"א דהכנה )עירובי לח‪ ,‬א( צ"ל‬
‫ומ"מ מהלינ ממה נפש ‪ .‬וא"כ י"ל בסת קט‬ ‫דס"ל לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה‪ .‬ומ"מ‬
‫פליגי ב"ש וב"ה דהמילה היא ממ"נ ומכשירי‬ ‫צלע"ג תוס' יבמות י' ע"א ד"ה לעול שהקשו‬
‫אינ דוחי ‪ .‬ומ"מ מוציאי לרשות הרבי לב"ה‬ ‫לר"א‪ .‬וכ ר"פ המגרש )פב‪ ,‬ב ד"ה אפילו(‪ ,‬וקשה‬
‫מטע מתו ‪ ,‬דעכ"פ מקרי מצוה שצור היו‬ ‫הא ב"ש מתירי צרת הבת ור"א שמותי וצע"ג‚‪.‬‬
‫כיו דמצוה למולו ממ"נ‪ .‬דבר נאה ומתקבל הוא‪.‬‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל הא לר' אליעזר ולבית שמאי‬
‫‡‪ Í‬יעויי במס' חולי י"ב ע"א בתוס' )ד"ה לרבי(‬
‫מכשירי מילה דוחי שבת ומכ"ש יו‬
‫הא דאמרינ הא לא שהה ספק הוה היינו‬ ‫טוב‪ .‬ומ"ט לא יוציאוהו למולו‪ .‬וקצת יש לעיי‬
‫מדרבנ ‪ .‬ולפ"ז צ"ל הא דפרי מימהל היכי‬ ‫מ"ט נקט קט למולו‪ ,‬ולא איזמל למול את הקט‬
‫מהלינ ‪ ,‬פי' היה לה לחכמי להעמיד דבריה‬ ‫וכמ"ש תוס' ר"פ ראד"מ דקט אי מוציאי‬
‫והניחו על די תורה‪ .‬ממילא מחללי על‬ ‫אפילו לר"א‪ ,‬משו שאח"כ יהי' חולה ואינו‬
‫המכשירי בכל הילדי כדאמרינ בעלמא )שבת‬ ‫נושא את עצמו ויצטר לאמו‪ .‬וא"כ י"ל דמשו"ה‬
‫קל‪ ,‬א( במקומו של ר"א היו כורתי עצי לעשות‬ ‫לא נקט הכא איזמל‪ ,‬משו דלב"ש מותר אבל‬
‫פחמי לעשות כלי ברזל בשבת‪ .‬ומשמע בכל‬ ‫קט אוסר ב"ש ומ"מ מתיר ב"ה מטע מתו ‪.‬‬
‫הנולדי ‪ .‬וצרי מעלתו לדחוק דהאי קט היינו‬ ‫ודוחק כיו דלר"ח לא אמרינ מתו אלא במצוה‬
‫ספק ב ז' ספק ב ח'‪ ,‬שהספק לפנינו דמלי אותו‬ ‫שהיא צור היו קצת‪ .‬וכיו דהמצוה היא שיביא‬
‫ממ"נ ומכשיריו אי דוחי ‪ .‬מ"מ ג בזה לא‬ ‫האיזמל ולא התינוק מ"ט שרי בית הלל להוציא‬
‫קיי"ל הני שינויי דהש"ס‪ .‬והרי" לא מייתי ליה‬ ‫התינוק‪ ,‬בהליכתו פשיטא חי נושא את עצמו‬
‫דס"ל אפילו ב ח' חי ה"ל חובל גמור‪ .‬ולפ"ז‬
‫חמור חבורה דב ח' חי‪ ,‬אלא שאינו מתק גברא‬ ‫ובחזירתו עברה מצותו‪.‬‬
‫ויש בו צד קולא‪ .‬ועיי חידושי רשב"א ש ‪ .‬והוא‬
‫פלוגתת הרב"י וד"מ סי' רס"ו ובש"ע ש סי"א‬ ‫˙‪ Â‬הוה קשיא לי אלולב לצאת בו‪ .‬הנה פשטא‬

‫ובתשובה הארכתי בזה‪.‰‬‬ ‫דמתניתי י"ל דכבר נפיק בלולב מדאגבי'‪,‬‬
‫אלא שהול לבהכ"נ לנענע ע הציבור בהלל‬
‫‪ ˘"Ó‬תו מעלתו לתר את קושייתי מלולב‬ ‫וכדומה‪ ,‬ויעיי סוכה מ"ב ע"א‪ .‬א ר"ח נשמר‬
‫מזה וכתב לצאת בו דוקא‪ .‬ומיירי לכאורה‬
‫דמיירי דאפשר לקיי מצות לולב בלי‬ ‫שמולי הלולב אצל האתרוג וכדומה‪ .‬א"כ צ"ע‬
‫הוצאה והארי בזה‪ .‬ודבריו אי מובני ‪.‬‬ ‫הא ר"א שמותי ס"ל לולב וכל מכשיריו דוחה את‬

‫‪ ‰ ‰‬לר"ח לא שיי מתו אלא באוכל נפש או‬ ‫השבת‪.‬‬

‫במצות דיומא קא גרי לה ליעשות היו ‪,‬‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬לדחוק דלצאת בו לאו דוקא‪ ,‬אלא ה"ה‬
‫עיי מג"א סי' תמ"ו סק"ג‪ .‬ואז אמרינ מתו‬
‫להוציא ג הולד‪ .‬וא נניח דאפשר לקיי‬ ‫למיעבד נענועי נמי הוה צור מצות היו‬
‫שניה ‪ ,‬ממילא תו אי מצוה ואי הוצאה דוחה‬ ‫לר"ח‪ ,‬א על גב דאינו דאורייתא‪ ,‬דומיא דס"ת‬
‫י"ט אפילו במתו ‪ ,‬דאי כא צור קצת‪ .‬וכי‬ ‫לקרות בו חובות היו ‪ ,‬דאינו אלא תיקו משה‬
‫היכא דלא אמרינ מתו שהותר ללקוט ענבי‬ ‫ע"ה שלהי מגלה )לב‪ ,‬א( ואסמכתא בעלמא‬
‫בלית ליה הושענא אחריתי לר"א דמכשירי‬

‫·‪ËÚ 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .ÂÙÂÒÏ ·Â¯˜ ‰¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁÂ Ì˘ ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁÂ Ì˘ È˙¯ډ·Â · ,Ê ‰„ ‡"·Ëȯ 'ÈÚ .‬‬
‫‪.˙ÂÓÏ˘‰Â ˙ÂÙÒ‰· ÔÏ‰Ï ‡·ÂÓ ÁÈ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ ˙"¢ 'ÈÚ .· ,·Ù ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁÂ Ì˘ · ‰¯Ú‰·Â‬‬

‫‚‪.ËÚ 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬

‫„‪.ÂÚ Ú Ï ‰ÏÈË ¯Á‡ Î"‰·Ï ·ÏÂω ÏËÏËÏ Ôȇ ,Ô ·¯„Ó ‡Ï‡ Ì È‡ ÌÈÚÂ Ú „ ÔÂÈ΄ Á˜ 'ÈÒ ‡"‚‡˘ 'ÈÚ .‬‬

‫‪.ÊÓ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‰‬‬