Page 429 - HATAM-1

‫‪‚Ò˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קמז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫משא"כ אנו עסוקי ובאי בחמו מי בי"ט‬ ‫מיירי מרחיצת המפונקי ומעונגי שהיו רוחצי‬
‫עצמו‪ .‬וכבר כתבתי שאפילו א מבשלי אצל‬ ‫בחמי לתענוג וזה אינו אלא למעונגי ולא לכל‬
‫האש‪ ,‬ולוקחי ג מהמי לצור אוכל נפש‪,‬‬ ‫נפש כי ה אינ רוחצי כלל‪ .‬אבל הטבילה‬
‫חוששני מחטאת הנשי אשר יוסיפו מי‬ ‫הצריכה ליומה‪ ,‬וא לא ירח בחמי יצטר‬
‫והמכשלה הזאת תחת יד ‪ .‬ע"כ היה נראה יותר‬ ‫לרחו בצונ ‪ ,‬והרחיצה בצונ בודאי צער הוא‬
‫לכל אד אפילו למי שדעתו יפה‪ .‬והרי תמורתה‬
‫לדחות טבילה לילה א'‪.‬‬ ‫לרחו בחמי הוא שוה לכל נפש‪ ,‬ואי כא שו‬
‫איסור דאורייתא א יחמו חמי לצור טבילה כי‬
‫‡‪ Í‬כל זה בי"ט א' איכא איסור דאורייתא‪ .‬א‬ ‫האי גוני‪ .‬ובימי חכמי הש"ס לא היה עדיי שו‬
‫טבילה בחמי כדמתמה הש"ס טבילה בחמי מי‬
‫עובדא דמעלתו היה בי"ט ב'‪ .‬ולדעת‬ ‫איכא במסכת ברכות כ"ב ע"א ותענית י"ג ע"א„‪.‬‬
‫הרמב" שהביא הר" הא דאי מכבי הנר משו‬ ‫וזה נולד קרוב לזמנינו להח המקוואות‪ .‬ובתוס'‬
‫דבר אחר‪ ,‬היינו משו דהלכה כר' יהודה‬ ‫נדה ס"ו ע"ב ד"ה א סמו וכו' משמע שכבר‬
‫במכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשות ואי‬ ‫היה כ בימי הש"ס ועיי ביומא )לד‪ ,‬ב( סוגיא‬
‫מורי כ משו"ה לא רצה להורות כ להתיר‬ ‫דצירו ‪ .‬וא"כ א נניח שהטבילה מוכרחת היו ‪,‬‬
‫להדיא‪ .‬אבל מעיקור הדי שרי‪ .‬וא"כ מותר‬
‫לכתחלה בי"ט ב' דרבנ לכבות הנר לצור דבר‬ ‫אזי אי בהחמי שו איסור כלל‪.‬‬
‫אחר‪ .‬כל זה מבואר בר" פ"ב דביצה‪ .‬וא"כ כיו‬
‫שהבעילה לא נדחית ממילא דהטבילה מוכרחת‬ ‫‡‪ Ì Ó‬על הבעילה גופה נדו ‪ .‬הרי איפשטא‬
‫והותר להח לצורכה‪ .‰‬ויצא מעלתו נקי בדינו‬
‫איבעיא )ביצה כב‪ ,‬א( שאי לכבות הנר‬
‫וטב הורה לצור שעה‪.‬‬ ‫משו דבר אחר בי"ט‪ .‬אעפ"י שג כיבוי שרי‬
‫משו מתו ‪ ,‬מ"מ לצור דבר אחר לא הותר‪ .‬והנה‬
‫‡‪ Ì Ó‬לא בעינא דלימטי' ליה שיבא מכשורי‬ ‫הת אפשר שהוא עמה במטה ומצטער עליה ולא‬
‫הותרה‪ ,‬כ"ש שלא לטהר מטומאתה אלא תדחה‬
‫להמציא קולא חדשה שלא שערו‬ ‫טבילתה לילה אחת‪ .‬וכבר צווח חכ צבי )סי' יא(‬
‫אבותינו ונהגו בו איסור‪ ,‬לא יהי' אלא כדברי‬ ‫כי כרוכיא על טבילת ליל שבת בחמי ‪ ,‬ושטוב‬
‫המותרי ואחרי נהגו בו איסור‪ .‬ועוד להרי"‬ ‫לדחות טבילתה לילה א' ולא לדחות דברי חז"ל‬
‫ורמב" הנ"ל אסור בודאי‪ .‬וג לדברי הרמב"‬ ‫בגזירת מרחצאות‪ .‬אלא ש העלה ארוכה או‬
‫הנ"ל‪ ,‬י"ל ולחלק בי צערא דגופה לכבות הנר‬ ‫שתטבולנה בע"ש בי השמשות‪ .‬וכ נוהגות ברוב‬
‫באשתו טהורה והיא עמו‪ ,‬משא"כ הכא כמו‬ ‫הקהלות למהר קצת טבילת ‪ .‬או שלא יחממו‬
‫שחלקתי לעיל‪ .‬ע"כ מכא ולהלאה לא אומר בזה‬ ‫המי במקוה כ"א להפג צינת בלבד ולא יותר‪.‬‬
‫לא איסור ולא היתר וחפ ה' בידו יצליח‪.‬‬
‫‪ÈÓ˙ÂÁ Ïη Ì˙ÂÁ‰ ˙"˘„‰ „Â‡Ó „¯ˉ „"Ή‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הוא איירי בהוחמו מע"ש וליכא אלא‬
‫·¯‪.˜"ÙÏ Ë"Ò˜˙ Ô¢Á¯Ó „"Î '· ÌÂÈ ·"Ù .˙ÂÎ‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫גזירת מרחצאות‪ ,‬א כ כי ליכא אלא‬
‫הפגת צינה לא גזרינ ופלטינ מאיסורא דרבנ ‪.‬‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬נדפס ספר נודע ביהודא תנינא ע"ש חא"ח‬

‫סי' כ"ה וכבר הורה זק ‪.Â‬‬

‫˙˘‪ÊÓ˜ ‰·Â‬‬
‫]‪[‰ÂˆÓ ˙„ÂÚÒ Í¯ÂˆÏ ÌÂÁ˙Ï ıÂÁ Ë"ÂÈ· ÌÈÏÎ ˙Îω‬‬

‫˘‪ ‰"È‚ ˜È˙Ú ‡ÏÓ ‡˙„Á ˜È˙‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬הגיעני‪ .‬וע"ד אשר הורה להתיר להולי‬
‫כלי בי"ט מעיר לכפר לתו התחו‬ ‫‪˜"˜„ „"·‡ È" ¯Ú· ‰"ÂÓ „·ΠÔ ˘Â ı¯Á‬‬

‫לצור סעודת מצוה שלא הכי לו כלי כל‬ ‫„¯‪.‡"ÚÈ ıËÈ ÊÚ‬‬

‫„‪.[Ê"Ë Ë"˜Ò ʈ˜ 'ÈÒ Ë"˜Ò ÊÈ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚÂ] .ÁÈ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÁÓ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬
‫‪¯ ‰ È·Π¯È˙‰˘ Ï"Ê Ô"¯‰ ȯ·„Î ‰ ÂÚ ˙ÂˆÓ ÌÂ˘Ó '· Ë"ÂÈ· ÏÂ˘È·Â ‰¯Ú·‰ ¯È˙‰Ï Ï" ‰ Ò"Á· „„Ȉ˘ ‰Ó :Ì˘ ˘„˜‰ ıȈ· .‰‬‬
‫‪ÂÓˆÚ· Ï"˜ÂˆÊ Ò"Á‰ Ì‚Â .¯ÈÓÁ‰Ï ‚‰ '· Ë"ÂÈ· È‚ È"Ú Ì‚„ ·˙΢ ('Ë ˜"ÒÒ Ê"ˆ˜ 'ÈÒ) ‰¯‰Ë ȯ„Ò· 'ÈÚ ,'· Ë"ÂÈ· ‡"„Ï‬‬

‫‪.˘"Ú ‡Ï˜ ‡ÈˆÓ‰Ï ‡¯Â˘ÎÓ ‡·È˘ 'ÈÏ ÈËÓÈÏ„ ‡ ÈÚ· ‡Ï„ Ì˘ ÌÈÈÒÓ‬‬
‫‪.ÁÓ˜ 'ÈÒ ÔωÏ ‡ ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Â‬‬