Page 432 - HATAM-1
P. 432
˙·¢˙ אורח חיי ˘˙Âχ˘ ÂÒ
יוחנ מ' חסר א' מנ"ל .וע"כ לא מתפרש לדידיה היתה די ,איכא לפרש על הנדבה עצמה נקרא
שלימא ליה עבידתא ושפיר מחק הגירסא. מלאכה ,וכמו שהמתיק רש"י מ"ט ע"ב ד"ה והאי
וכו' כל מידי דרמיא עליה דאינשי וכו' יע"ש .ה"נ
· ‡‰סלקינ לכ"ע הוצאה מלאכה גרועה הוא י"ל פי' לא יעשו עוד מלאכה אי לאו גז"ש
העברה העברה .וא"כ אמאי מחקק ר"ח האי
ומותר להולי סכי ומדוכה אפילו דר
גירסא.
רשות הרבי .והרי" דלא מייתי ליה סמ עצמו
אמתני' דהשואל כלי בי"ט הרי הוא כרגלי Ï" ‰ÏÂי"ל כיו דה סוגיא ס"ל כרבא דיש
המשאיל ,וקושית ט"ז סי' שכ"ג על רא"ש כראי
הוצאה אב והכנסה תולדה דלא ילפינ
מוצק .ועכ"פ לדינא מעלתו טב הורה. מלוי .וע"כ נגד מלאכתו שבתורה .והשתא אי
ס"ד דס"ל למרא דהאי שמעתא שהוא ר' יוחנ
˘"Óמעלתו מה צור בעגל שנולד מ הטרפה והמלאכה היתה די דשלימו ליה עבידתא דכל
דרמי עליה דאיניש נקרא מלאכה .נהי דאית לי'
לומר מוכ לכלבי הוה מוכ לאד )ביצה העברה העברה לקרא אל יעשו עוד מלאכה ממש,
ו ,א( ,תיפוק ליה כיו דמותר לשחוט הא מ"מ והמלאכה היתה די מתפרש שלימא
לכלבי שוב מוכ העגל לאד אי מיירי בכלו לו עבידתא .ושמעינ לי' לר' יוחנ מס' סוטה ל"ו
ע"ב לעשות צרכיו נכנס ,וא"כ מ' חסר אחת נגד
חדשיו .לק"מ דלא ברירא לש"ס ד' סימני אכשר מי .אע"ג דל"ט מלאכות אפשר נפקא ליה מאלה
ביה רחמנא כמ"ש תוס' ש ד"ה וכי מה וכו' הדברי כרבי ,מ"מ לישנא דמתניתי מ' חסר
בתי' קמא .מש"ה לא פסיקא ליה להקשות מ"ט אחת לא יתפרש אלא או אי אהוצאה והכנסה
שתיק רב .והיינו כוונת רש"י עובר יר אמו לא שניה אבות ,וכמ"ש בגליו תוס' חדשי על
לכל דיניו ,אלא לעני שחיטה שא נשחט הא המשניות פ"ז משנה ב' .או אי ילפינ ממלאכה
ומלאכתו כמ"ש מהרש"א ח"א פרק במה טומני
הוה כנשחט הולד עמה בטרפו ,ולא אכשר ביה ש ובנו של תוי"ט ש ) .ומ"ש תוי"ט מקשירה
רחמנא ד' סימני כמ"ש תוס' בתי' קמא דה ותפירה צ"ע כתבתי בתשובה אחרת( .‰וא"כ לר'
סוגיא בהא ריהטא ופשוט.
˘Ù  ‰Ùȉ Â˘Ù Î Â˙¯Â˙Ï Â˙ÏÚÓÏ ÌÂÏ˘ ¯Ó‡Â
‡" „˘"˙˙·Ë Á"¯ '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ‚¯Â·ÒÚ¯Ù .
˙˜.˜"ÙÏ „"Ù
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘ÁÓ˜ ‰·Â
][·ÂË ÌÂÈ· ‰Â˜Ó ÌÂÓÁ
שנהגו להתיר עפ"י הוראת הגאוני הנ"ל ,אי ˘ Ï" ‰Ï ˙È
מזחיחי אות .
¢Ùאוותה לדעת דעתי הקלושה בחימו מקוה
‡ Ì Óמה שפקפק מעלתו על מה שכתב פרי
בי"ט לטבילת נשי לטהרת .
מגדי )סק"ה( שחמו הוא לרפואה
כמ"ש תוס' בשבת )מ"ז( ל"ט ע"ב )ד"ה וב"ה( גבי ˘‡ ‰Ïזו כבר נשאלה לפני שנת תקס"ט לפ"ק
זיעה ,וכתב מעלתו הת הוא לרפואה ,משא"כ
הכא רק לשמירת )הבריות( ]הבריאות[ .איפו לחמ בליל יו טוב ב' ,והיינו לבשל
אנא ,זיעה הוא רק לשמירת הבריאות .וכ מ"ש תבשיל אצל האש וג לשתות ממי חמי ההמה.
פני יהושע הת ללמוד מזה היתר לעישו שוב נדפס ספר נודע ביהודה תנינא וש באורח
טאבאק הוא רק ג"כ לשמירת הבריאות וכולי חיי סימ כ"ה התיר ביו טוב בערב שבת על
עלמא בריאי נינהו מעישו הטאבאק .משא"כ ידי עירוב תבשילי .וכבר ראו עיניו ,וג דברי
הכא בנכנסת למי צונני וקיי"ל הכל חולי ה פרי מגדי סימ תקי"א במשבצות זהב סק"ב.
אצל צינה ,דמשו"ה התירו לחמ בימי החור וראוי לסמו עליה וכל שכ במקו רפואה
בשבת ע"י אינו ישראל וכמבואר בש"ע א"ח סי' מצויה .והג כי אינני מתיר כי מיראי הוראה
אנכי ואני שונא חדשות ,ומרגלא בפומי החדש
אסור מ התורה בכל מקו ,אבל במקומות
.[˜"È˙ÎÓ ‰Î¯‡· Ì˘ ˙·˘ ˙ÎÒÓÏ ‡ „ÚÂÓ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚÂ] .‡ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‰