Page 505 - HATAM-1

‫‪ËÏ˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קעו‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫לשבע‪ ,‬דמאי אית ליה למיעבד לסלק עצמו אי‬ ‫פר"מ מחו' הגנ"י‪ ,‬הא לדעת הצדוקי ה"ל נשבע‬
‫אפשר וה"ל כנודרי לחרמי ולהרגי ‪ ,‬כמבואר‬ ‫לבטל המצוה ואינו חל אפילו בכולל להרז"ה‬
‫בב"י ובהג' רמ"א סי' רל"ב סעי י"ב דאפילו על‬ ‫שלהי פ"ג דשבועות‡‪ .‬י"ל דידוע היה לחכמי‬
‫דעת המקו וע"ד הקהל לא מהני בזה‪ ,‬ויע"ש‬ ‫דהצדוקי אינ מודי בדרשא דלהרע או להטיב‬
‫דמיניה ילפינ )שבועות כז‪ ,‬א( שאי נשבעי לבטל‬
‫בש" סקכ"ה‪.‬‬ ‫המצוה‪ .‬או לכל הפחות ס"ל לצדוקי דבכולל‬
‫חל אע"ג דלדיד לא ס"ל ]דחל[ להרז"ה‪ ,‬מכל‬
‫‪ ‰ÈÓÂ‬י"ל הכא שאני‪ ,‬דודאי א הכה אינו‬ ‫מקו לדידהו אפשר דס"ל ]דחל[ וכהירושלמי‪.‬‬
‫וכיו שכללו יחד שלא תשנה דבר הרי נכללו בו‬
‫צדוקי א נימא דגבי הצדוקי הוה זה‬ ‫דברי הרבה שהשבועה חל עליה ‪ ,‬כגו דברי‬
‫עיכובא להכניס בעש ולדעת עבודת יה"כ דהאי‬ ‫שאינ לעכב ואינ מושבע ועומד‪ ,‬והשבועה חל‬
‫שתא פסולה‪ ,‬א"כ אנוסי ה ומה לה לעשות‬ ‫על אות הדברי ‪ ,‬ומגו דחל אהני חל נמי ע"ז‪.‬‬
‫ואנוס רחמנא פטריה‪ ,‬וכמו בזמ הזה בעו"ה‬ ‫ואתי שפיר דאמרו שלא תשנה דבר ומדוע לא‬
‫שאי לנו עבודה כלל כצ"ל‪ .‬א כ ה"נ מאי חזית‬ ‫פרטו שלא תשנה בהעלאת עש ‪ .‬ולהנ"ל ניחא‬
‫להיות אנוס בשבועה‪ ,‬ומאי אונסא לקיי המצוה‪,‬‬ ‫משו כולל‪ .‬וס"ל להצדוקי דהשבועה חל‬
‫יקיי שבועתו ולא יהיה כה גדול ויהיה אנוס‬
‫בזה·‪.‬‬
‫בעבודה דמאי אולמיה‪.‬‬
‫‪ „ÂÚ‬י"ל דג להצדוקי שנכנסי ע העש ‪,‬‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬נ"ל דוחק דודאי א היה נשבע בעצמו‬
‫מ"מ איננו אלא דרשא בעלמא שהצדוקי‬
‫ונושא שמו יתבר לשוא היה אפשר‬ ‫דורשי הקרא כ ‪ ,‬וחז"ל דרשוהו כ ‪ .‬וכ ראיתי‬
‫לומר כ ‪ ,‬א השתא שהוא אינו אלא עונה אמ ‪,‬‬ ‫בהדיא בלשו הירושלמי אה משנה‪ ,‬שהצדוקי‬
‫וכיו שהוא אנוס בעניית אמ ‪ ,‬ה"ל כאילו לא‬ ‫אמר לאביו את דורשי ואינ עושי מעשה‬
‫ענה ואי כא שבועה כלל‪ ,‬והדרא קושיא‬ ‫אני עשיתי מעשה יע"ש‪ .‬משמע דהוא רק דרשא‬
‫שיהיה מעכב הכניסה ע העש ‪ ,‬וכיו דלא נפקא‬
‫לדוכתא‪ ,‬יעיי ש" רל"ט סק"ט‪.‬‬ ‫להו לצדוקי אלא מדרשא‪ ,‬הרי השבועה חל‬
‫עליו לבטלו אפילו בקו ועשה‪ ,‬כמ"ש ר" בפ"ג‬
‫‪ ÈχÂ‬הצדוקי אינ דורשי האד בשבועה‬ ‫דשבועות )כה‪ ,‬א( גבי מלקי אותו ויש לאלתר‪,‬‬
‫דלחבול בעצמו כיו דלא נפיק אלא מדרשא חל‬
‫פרט לאנוס )שבועות כו‪ ,‬א(‪ .‬ואולי בהא‬
‫הוה פליגי אותו ואת בנו הצדוקי שבירושלמי‬ ‫עליו שבועה‪.‬‬

‫אמתניתי הנ"ל וק"ל‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬צריכי אנו להניח למוחלט‪ ,‬דא יסלק‬

‫‪ Ï" ‰Â‬בזה דלא לחנ האריכו לומר אנו שלוחי‬ ‫עצמו מהכהונה מקרי ג"כ ביטול מצוה‪,‬‬
‫דלדעתו הוא הגו ‪ ,‬ולא אחר שאינו צדוקי‪ .‬וכעי‬
‫בית די ואתה שלוחינו ושליח ב"ד‬ ‫זה הוא בראב"י שבמרדכי ומייתי לי' ש" רט"ו‬
‫משביעי וכו'‪ ,‬מה צור לאור הלז‪ .‬אלא משו‬ ‫סק"ה ומנח עזרי' שבש" סימ רכ"ח סקס"ד‬
‫דכה גדול מתמנה בפה ומסתלק בפה ע"י בית‬ ‫ובתשו' רא"ש שבש" ש ס"ק ק"ו‪ .‬ומ"מ יש‬
‫די כמ"ש תוס' יומא י"ב ע"ב ד"ה כה"ג כו'‪,‬‬ ‫לעיי א"כ ה"ל שבועות אונסי דמאנסינ ליה‬
‫והצדוקי מודי שאי עבודת יה"כ כשרה אלא‬
‫בכה"ג‪ ,‬ושלוחי ב"ד בשליחות מתני עמו שא‬
‫ישנה דבר איננו שלוח ‪ ,‬פי' איננו כה גדול‪,‬‬
‫נמצא העבודה פסולה‚‪ .‬ומיהו בלא שבועה לא‬
‫היו יכולי להתנות שא ישנה דבר איננו כה‬
‫גדול‪ ,‬דמ"מ לדעתו לא יפסיד דא יכנוס אחר‬

‫˙˘‪ÂÚ˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪È"¯Ï) χ¯˘È ˙„Â·Ú ,Ê"‰ ‡"Ù Ù"ΉÂÈ ˙„Â·Ú 'ω Ìȉ È˘¯˘ 'ÈÚ .ÌÈ Â¯Á‡‰ ȯ·ÁÓ ÂÊ ‡È˘Â˜ ‡È·‰˘ · ,ÁÈ ‡ÓÂÈ „„ „È '¯ .‬‬
‫˜‪‚Ò 'ÈÒ ·"Á „"¯ÂÈ ˜ÁˆÈ ˙È· ˙"¢ ,Á 'ÈÒ Á"‡ ˜"„‰Ó ÂÈ˙·¢˙·Â Ì˘ Ù"ΉÂÈ ˙„Â·Ú 'ω ‡"ÏÒÁ ,‡"Ú ‚Ó Û„ (ÈÁÓ‬‬

‫‡‪.„ÂÚÂ ‚-· ˙ÂÈ˙Â‬‬

‫·‪.Ì˘ „„ „È 'ÈÚ .‬‬

‫‚‪È"¯„ ‰È¯· ‰"¯ ¯Ó‡„ È"¯„ ‰È¯· ‰"¯„ ‡˙·ÂÈ˙ ȉÈ˙ ‡ÓÈÏ ,Ì˘) .ÈÓ ‰"„ 'Â˙ ˘"Ú .Ú"ˆÂ ,Ë"È ‡ÓÂÈ 'ÈÚ :ȯ·Ú‰ ·Ï ˙‰‚‰· .‬‬
‫‪È"˘¯·Â .„"È· ˙Ú„ ÏÚ  ˙Ú„ ÏÚ ÍÈÏÚ Â ‡ ÔÈÚÈ·˘Ó ‰ÈÏ È¯Ó‡˜ ÈΉ 'ÂΠԄȄ ÈÁÂÏ˘ ˙¯Ó‡ ȇ„ ‰ È ‡ ÓÁ¯„ ÈÁÂÏ˘ È ‰Î È ‰‬‬
‫„"‪̇ Í·Ï·˘ ‰·˘ÁÓ ÈÙÏ ‡Ï ¯ÓÂÏÎ ‰Ú·˘ ˙Ï·˜ ÔÈ ÚÏ ‡Ï‡ ‰ÈÏ È¯Ó‡˜ ‰„·ڷ Â‡Ï Â ÈÁÂÏ˘ ‰˙‡ ‰ÈÏ È¯Ó‡˜„ ȇ‰ ,ÈΉ ‰‬‬

‫·‡˙ ‪.(Ï"ÎÚ ,„"È· ˙Ú„Â Â ˙Ú„ ÈÙÏ Í˙‡ ÌÈÚÈ·˘Ó  ‡ ‰Ú·˘‰ ˙Ï·˜· ‰Ú·˘· ̯ÈÚ‰Ï‬‬