Page 506 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙‪˙Âχ˘ Ó‬‬

‫לגירושי שכ ישנ בע"כ משמע דבע"כ גור‬ ‫שאינו צדוקי ויקטיר לפני עבודתו פסולה לדעת‬
‫שנוכל לעשות ע"י שליח טפי ואי ניזל בתר‬ ‫הצדוקי וא יכנוס הוא ויקטיר בחו ולא יהיה‬
‫איפכא‪ .‬ג הגהתו בתוס' קשה להלו דבחטאת‬ ‫כה גדול ג"כ עבודתו פסולה ואי הפסד‪ .‬על כ‬
‫לא כתיב אותו‪ ,‬אטו מאותו נפקא דעולה בע"כ‬ ‫השביעוהו על זה דעל מג לא יעבור על‬

‫מיתורא דיקריב ומשמעותו נפיק‪.‰‬‬ ‫השבועה„‪ .‬ולפע"ד תירו נכו ואמת הוא‪.‬‬

‫‪ ÔÎÏ‬היה נ"ל מאז להגיה בתוס' בחטאת לא כתיב‬ ‫‪ ˘"Ó‬פר"מ מחותני הגנ"י למ"ד נדר בלשו‬

‫אותו לרצונו ותו לא מידי‪ .‬והכוונה דחומר‬ ‫שבועה לא מהני מיירי שאמר קונ שאת‬
‫בעולה מבחטאת שכופי בעולה מיד לכשיתעצל‬ ‫אש על הקטרת‪ .‬יעכ"ה דלישנא איתקל ליה ור"ל‬
‫להקריבו‪ ,‬ובחטאת אי כופי עד שיגיע זמ כפייה‬ ‫קונ פירות שבעול עלי א אשנה דבר‪ ,‬יעיי‬
‫כמ"ש תוס' בר"ה‪ .‬ואמנ חומר בחטאת מבעולה‪,‬‬
‫דלכשיגיע זמ כפייה דהיינו בל תאחר או מידי‬ ‫סי' רי"ג ש סק"א‪.‬‬
‫דקביע ליה זמ כגו פרו של אהר שביומיה זמנו‪,‬‬
‫מעשי אותו בע"כ‪ .‬ובעולה צרי לומר רוצה אני‬ ‫]˜‪[Ú"˜· ˙"Ï ÏÚ ¯Â·ÚÏ Ì Â‬‬
‫דכתיב אותו לרצונו‪ ,‬משא"כ חטאת דלא בעי רצונו‬
‫כשהגיע זמ כפייה‪ .‬וא"כ כיו דהוה בע"כ טפי‬ ‫‪ ˘"Ó‬מלחמות ה' ספ"ג דשבועות שאי הקונמות‬
‫מעולה איתא בשליחות טפי כפירכא דלעיל מה‬
‫לגירושי שכ ישנ בע"כ‪ .‬ולכ מפיק מפסח דפשיטא‬ ‫חלי לעבור על ל"ת בקו ועשה‪ .‬נתקשה‬
‫להש"ס שאינו נמנה על הפסח בע"כ אלא כופי אותו‬ ‫מחותני הגנ"י אי שיי קונמות לעבור בקו ועשה‪.‬‬
‫עד שיאמר רוצה אני‪ .‬ויעיי בס' יו תרועה בסוגיא‬ ‫ג לדידי הוה קשה‪ ,‬ואמינא משכחת לי' באומר‬
‫כפאו ואכל מצה )ר"ה כח‪ ,‬א( אי כפאו ב"ד לאכול‬ ‫קונ כל הפירות שבעול וכל מאכלי חו מבשר‬
‫שק וכדומה‪ .‬דא יקיי נדרו יהיה פקוח נפש‬
‫מצה‪ .‬וכבר תמהתי על דבריו ואי להארי ‪.‬‬ ‫ויאכל איסורי ‪ ,‬או לכל ]הפחות[ איסור עשה כגו‬
‫פירות שביעית דקילי מלאו דלא יחל‪ ,‬ומאכילי‬
‫˙‪ Â‬הקשה על ש"ס )קידושי מא‪ ,‬ב( מה את בני‬ ‫אותו הקל שהוא פירות שביעית‪ ,‬הכי הוה ס"ד‪.‬‬
‫קמ"ל שאי הנדר חל בכה"ג שאי עושי תחבולות‬
‫ברית למעוטי ]וכו'[‪ ,‬תיפוק ליה דליתי'‬ ‫לעבור על דברי תורה‪ .‬נמצא שעני קיו נדרו ה"ל‬
‫בתרומה דנפשיה‪ .‬והוקשה למחו' נ"י דאיצטרי‬ ‫פיקוח נפש ומאכילי לו התירי ואי כא נדר‪ .‬ועיי‬
‫לעבד כנעני שלא נכנס עדיי לברית במילה וטבילה‪,‬‬ ‫ר" שבועות הנ"ל גבי נשבע שלא לאכול ז' ימי ‪.‬‬
‫דאי לאו קרא הוה אמינא דתור את של רבו משו‬
‫דידו כיד רבו כבב"מ צ"ו ע"א‪ ,‬דאפילו אי לעני‬ ‫]·‪[Â˙ÂÓÎ Ì„‡ Ï˘ ÂÁÂÏ˘„ ‡È‚ÂÒ‬‬
‫שאלה אי שלוחו כמותו‪ ,‬משו דכתיב בעליו עמו‬
‫ולא שלוחו‪ ,‬מ"מ עבד כמותו אע"ג דליתא במצות‬ ‫‪ ÏÚÂ‬דברי תוס' ר"פ האיש מקדש )מא‪ ,‬ב( ד"ה‬
‫שאלה כפרש"י ש ‪ ,‬א"כ ה"נ אע"ג דליתא בתרומה‬
‫ה"א דתור משו דידו כיד בעה"ב‪ ,‬קמ"ל משו‬ ‫נפקא ליה מדר"י ב"ק‪ ,‬שהקשו ניל‬
‫מדאיצטרי קרא בפר של אהר שיהי' הוא שוחט‬
‫שאינו עדיי בני ברית בטבילה‪.‬‬ ‫שמע מינה בעלמא שליח שוחט‪ ,‬ותי' הת בחטאת‬
‫דכתיב אותו אפילו בעל כרחו‪ .‬והמהרש"א הגיה‬
‫‪ Â˙Â‬הוקשה לו כ אהתוס' )ש מב‪ ,‬א( ד"ה ודילמא‪,‬‬ ‫הת דלא כתיב אותו אפילו בע"כ ובעי רצונו‬
‫ומשו הכי משוי שליח‪ .‬והוקשה למחו' הגאו‬
‫שכ' דעיקור שקלא וטריא סובב אמתני'‬ ‫נ"י‪ ,‬א"כ מאי משני דאתיא מפסח הא פסח איתא‬
‫האומר לעבדו צא ושחוט וכו'‪ ,‬ומאי קושיי הא יד‬ ‫נמי ברצו ‪ ,‬ואי משו דמכי אותו עד שתצא נפשו‬
‫עבד כיד רבו‪ .‬ושוב מצא קושיא זו בפני מאירות‪.‬‬ ‫לקיי מצות עשה א"כ בחטאת נמי כמ"ש תוס'‬

‫‪ È˙Ú„ÏÂ‬יותר היה צרי עיונא רבה אמאי אי‬ ‫ר"ה ד וי"ו )ע"א ד"ה יקריב(‪.‬‬

‫העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד‬ ‫„·¯‪ È‬המהרש"א בלאו הכי נמי תמוהי בעיני‪,‬‬
‫בעלה הואיל וליתא בתורת גיטי ‪ ,‬הא יד עבד כיד‬
‫רבו‪ .‬ואי נימא אי הכי נמי מיד רבו נעשה שליח‬ ‫דאדרבא ממאי דפרי הש"ס לעיל מה‬
‫להולכה ור"ח בר אבא דאמר אי העבד נעשה שליח‬

‫היינו שליח של אחר‪ ,‬זה אינו אמת עפ"י הדי ‪.‬‬

‫„‪.‡ ,ÁÓ ·"· Ì"·˘¯Â ‡ , ÔÈ˘Â„˜ È"˘¯ '¯ ÌÈ Â˘‡¯‰ Î"Π.‰ .‚ 'ÈÒ Ìȯ·„ Á"Ïη ‰Ê· ‰Ó˙˘ ‰Ó '¯ .‬‬