Page 566 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙˜‬

‫שלא לרצונו‪ ,‬מה יבר שנברא פרי זו‪ ,‬והלואי‬ ‫דהמוסר עצמו מחייב משו חובל בעצמו‪ ,‬והרי‬
‫ולא היה ולא נברא‪ ,‬שהרי על אפו ועל חמתו הוא‬ ‫קיי"ל )הנשאל( ]השואל[ ה"ז שופ דמי ‪.‬‬
‫אוכל„‪ .‬וסברא זו הוא תמיה גדולה על החולקי‬
‫בברכה ראשונה על כל פני ‪ ,‬מיהו בברכה‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬נראה דאי משו דסופו ברצו הא לא היה‬
‫אחרונה אחר שכבר היה סופו לרצו ‪ ,‬אי תימה‬
‫כל כ ‪ ,‬אבל על כל פני סברת מג"א מיושרת‬ ‫צרי לקבל תשובה‪ .‬א היינו באותו זית‬
‫שתחלתו באונס וסו נהנה החי ‪ .‬אבל אות‬
‫ונכונה‪.‬‬ ‫זיתי שהוסי והיה יכול לעמוד בלעדיה וה‬
‫תחלת ברצו וחייב על כזית וכזית‪ .‬ועיי פני‬
‫‪ ÔÈ ÚÏÂ‬עונש שמי ‪ ,‬לית ד ולית דיי דאונס‬ ‫יהושע דכתובות נ"א ע"ב מה שהקשה מכריתות‬
‫)טו‪ ,‬א( דחייב על כל ביאה ועל כל כח ע"ש‪ .‬מכל‬
‫רחמנא פטרי' אפילו סופו ברצו ‪ .‬ולא‬ ‫כח קשיא לי אבל מביאה לק"מ‪ ,‬וה"נ על כל כזית‬
‫פליגי אבוה דשמואל ורבא אלא לאסור על‬ ‫שהיה אפשר לו בלעדו חייב‪ .‬וג על אות‬
‫בעלה‪ .‬ומ"מ קצת תשובה צרי אפילו לרבא‬ ‫שכפאוהו אולי היה יכול לאכול פחות פחות‬

‫משו שנהנה ולא היה כשרה ואסתר‪.‬‬ ‫מכדי אכילת פרס‪.‬‬

‫]‡‪[‰ÂˆÓ ÔÈ ÚÏ Ò Â‡· ‰ÏÈÎ‬‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬לא נ"ל להעמיס עליו תענית וצדקה א‬

‫‪ ÔÈ ÚÏÂ‬לצאת ידי חובת מצוה בהנאה האחרונה‬ ‫עני הוא‪ ,‬אלא להודיעו עני חטאו‬
‫ושיתחרט‪ .‬וה' היודע ובוח לבו יודע א באמת‬
‫שנהנה בסו ‪ ,‬הנה במס' ר"ה )כח‪ ,‬א(‬ ‫מתחרט ומתודה ומבקש רחמי ‪ ,‬כי אל רחו ה'‬
‫כפאוהו פרסיי ‪ ,‬ובס' יו תרועה הקשה מ"ט‬
‫נקיט פרסיי ולא כפאוהו ב"ד של ישראל‪ .‬והא‬ ‫והוא רחו יכפר עו ‪.‬‬
‫לק"מ דממ"נ‪ ,‬א עומד במרדו ובועט וה‬
‫תחבוהו לתו פיו והוא בועט במצוה‪ ,‬פשיטא‬ ‫]·¯‪[Ò Â‡· ‰ÏÈ· ÏÚ ‰Î‬‬
‫שלא יצא ידי חובתו‪ .‬ואי חבטוהו בית די עד‬
‫שלקח בידיו ואכל‪ ,‬בודאי יצא ידי חובתו‪,‬‬ ‫‪ Ô‡˙‡„Â‬עלה דיני אכילת אונס לעני ברכה‪.‬‬
‫דאמרינ ניחא ליה במאי דאמרו רבנ ‪ ,‬כב"ב מ"ח‬
‫ע"א ומטע שהסביר הרמב" סו פ"ב‬ ‫דעת מג"א סי' ר"ד סק"כ וכ"א לחלק‬
‫דגירושי ‪ .‬א ש"ס מיירי אפילו בצדיק גמור‬ ‫בי כפאוהו לאכול‪ ,‬או בי חולה שאכל ביה"כ‬
‫ורוצה לאכול מצה על הסדר אחר ב' כוסות‬ ‫או שארי דברי האסורי שאוכל לפקוח נפשו‪.‬‬
‫ואמירת ההגדה‪ ,‬ובא פרסי וכפאו שלא בזמנו‪,‬‬ ‫ולא פירש החלוק כי הוא מבואר לכל הישר‬
‫היינו בלילה קוד הסדר והוא על כרחו אוכל‬ ‫הול ‪ .‬האוכל מרצונו לפקוח נפשו מבר את ה'‬
‫עתה‪ .‬ושלחו לאבוה דשמואל א יוצא י"ח בזה‪,‬‬ ‫שברא פרי זו או לח זה‪ ,‬שהרי אפילו רק‬
‫ואי לו לבר אח"כ על אכילת מצה כי כבר יצא‬ ‫להשביע רעבו מבר ‪ ,‬מכ"ש שיבר ויודה‬
‫ידי חובתו‪ ,‬או א מחויב להדר אחר כזית אחר‪.‰‬‬ ‫שהזמי לו דבר להצילו ממות‪ .‬וג אשר בחסדו‬
‫הי"ת ויתר לו תורתו ומצותו למע חיותו‪ ,‬ואי‬
‫לא יבר ‪ .‬משא"כ מי שכפאוהו לאכול על כרחו‬

‫„‪.Î"ˆÓ„ ‡È‚ÂÒ· (‡" ¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·  ȷ¯ ‡ȷ‰Â .·"˜Ò ˆ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â"˜Ò Ì˘ ‰˘Ó „ÓÁ‰ Î"Π.‬‬

‫‪Ô‡ÎÏ ÔÈ Ú ‰Ê Ôȇ ,Â˘Ù ‡ˆ˙˘ „Ú Â˙‡ ÔÈÎÓ „"·Ó [‰Ú¯˙ ÌÂȉ] ‰˘˜‰˘ ‰Ó :(˙¯ډ È˘Ϸ ‡·ÂÓ)  ȷ¯ ·˙Î ‡"˜ӷ .‰‬‬
‫‪ÚÂÓ˘Ï ‰ÂˆÓ„ ÌÂ˘Ó ÔÈÂÎ˙  ‰ˆ¯˙ ˘ ‰ÈÏ Ô È ÈÈ„ Ó"Ó ‰·‡ ‡Ï ËÚ· Â˙ÏÁ˙·˘ È"ÙÚ‡ ‰ˆÓ Ï· Ϸ˜Â ¯·Ò ȇ , "ÓÓ„ .ÏÏÎ‬‬
‫„·¯‪ÏË·Ï ¯"‰ˆÈ ÂÙ˜˙˘ ÈÓ Ï·‡ ,Ì˘ Ï"Ê˘ 'Î ‰Îω ÔÈ˘Â¯È‚Ó ·"Ù Ì"·Ó¯‰ ÔÂ˘Ï 'ÈÚ .‡"Ú Á"Ó ˙˜ÊÁ 'Ù· ¯‡Â·ÓÎ ÌÈÓÎÁ È‬‬
‫‪‡Â‰ ‡Ï‡  ÓÓ Ò ‡ ‰Ê Ôȇ Â˙¢ÚÏ ¯ÂÒ‡‰ ¯·„Ó ˜Á¯˙ ˘ „Ú Â‡ Â˙¢ÚÏ ·ÈÈÁ˘ ¯·„ ‰˘Ú˘ „Ú ‰Î‰ ‰¯È·Ú ˙¢ÚÏ Â‡ ‰ÂˆÓ‬‬
‫‡ ‪˜Á¯˙‰Ï ˙ˆӉ ÏÎ ˙¢ÚÏ ‡Â‰ ‰ˆÂ¯Â χ¯˘ÈÓ ˙ÂÈ‰Ï ‰ˆÂ¯ ‡Â‰˘ ¯Á‡Ó ˘¯‚Ï ‰ˆÂ¯  ȇ˘ ‰Ê ÍÎÈÙÏ ,‰Ú¯‰ Â˙Ú„· Ú"‡ Ò‬‬
‫‪ÂÓ˜ӷ È˘Â„ÈÁ· È˙¯‡È· ¯·Î .Ï"ÎÚ Â Âˆ¯Ï ˘¯‚ ¯·Î È ‡ ‰ˆÂ¯ ¯Ó‡Â ¯ˆÈ ˘˘˙˘ „Ú ‰Î‰˘ ÔÂÈΠÂÙ˜˙˘ ‡Â‰ ¯ˆÈ ˙¯ȷډÓ‬‬
‫]‪¯ÙÒ‰ ÈÙ„Ó ·"Ú ‚"Ï Û„ ·"· È˘Â„ÈÁ· ÔΠ,‰"¯‡ ‰"„ ·"Ú ‡"Ò Û„ ‰Ú„ÂÓ„ ‡È‚ÂÒ ‚" ¯˙ ÌÈÏ˘Â¯È Ò"˘‰ ˙ÂÈ‚ÂÒ ÏÚ Ò"Á 'ÈÚ‬‬
‫„"‪‰"‰ ˘"ÓÎ ‡Â‰ ÌÈȘ ‰˘ÚÓ‰ ‰˘ÂÚ˘ ÏÎ ‰Ê ˙ÏÂÊ Ï·‡ ‰Ú„ÂÓ ÏÂËÈ· ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ È ‡ ‰ˆÂ¯ ¯ÓÂÏ Íȯˆ Ôȇ˘ [Ì"·˘¯ ·˙Π‰‬‬
‫¯‪ ˆ¯Ï ‰ÂˆÓ‰ ‰˘Ú ‡Ï˘ ÂÓˆÚ ÏÚ „ÈÚÓ ‡Â‰˘ ¯Ó‡Â ÂÓˆÚ ˘È‡‰ ‡· Î"Á‡˘ ȯÈȇ ȇ ,ÂÓÂ˜Ó Ô‡Î Ôȇ ˘"Ú ˙Â˘È‡Ó „"Ù‬‬
‫‪ıÙÁ È È‡ ¯Ó‡Â ËÚ·˘Î ‰˘Ú˘ ‰Ó· Á"ÈÈ ‡Ï ·ÈÈÁ˘ ÈÏ ËÂ˘Ù ,‡"Ù ‰ÂˆÓ‰ ˙¢ÚÏ ¯ÂÊÁÏ ·ÈÂÁÓ Ì‡ Ú„ÈÏ ‰ˆÂ¯Â · ¯ÊÂÁ ÂÈ˘ÎÚÂ‬‬
‫·˜‪‰˙Ú Á"ÈÈÏ ‰ˆ¯ ‡Ï˘ ȯÈÈÓ„ ,„"ÚÙÏ ‡È‰ È˙ȯÁ‡ ‡˙ÏÈÓ ÌÈÈү٠‡Ùη ‡Î‰Â ,'ÂΠ‰Ê· ÔÈÈ„ ˙ÈÏ ÔÈ„ ˙ÈÏ ÏÏÎ ‰ÂˆÓ‰ ÌÂÈ‬‬
‫·‪, ÓÊÏ ıÂÁ ÏÂÎ‡Ï Â‰Â‡ÙΠ̉ ÂÈ ÙÏ Ïω ȈÁ ¯ÓÂÏ ¯„Ò‰ ÏÚ ÂÏÎ‡Ï ‰ˆ¯˘ Ô‚ΠÌÚË ÌÂ˘Ï ‡Ï‡ ‰ÂˆÓ· ËÚ·Π‡Ï ÂÊ ‰ˆÓ ˙ÈÊÎ‬‬