Page 571 - HATAM-1
P. 571

‫‪‰˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה רו‬                            ‫‪Ì˙Á‬‬

‫החמרי רוב ‪ ,‬וכתב הגאו מו"ה יעב" ז"ל‬           ‫מ"מ הוא יכול לחזור אחר ג' שני ‪ .‬והטע בזה‬

 ‫]בסדור בי"ע אחר תפלת שחרית בהנהגת דר‬         ‫מפני שאסור להשכיר עצמו ביותר משש שני ‪,‬‬

‫אר [ שיש להוסי בזמנו השולחני רוב ‪ ,‬ואומר‬      ‫וי"א ביותר מג' שני ‪ ,‬דה"ל כעבד עברי‪ .‬ויעיי‬
  ‫אני להוסי ג המשוררי האלו בזמ הזה‚‪.‬‬          ‫ש" ח"מ סי' של"ג ס"ק י"ז ואי כא מקומו·‪.‬‬

‫‪ „Á‡Â‬מרבותי הרב המופלג מו"ה מנעדל לילג‬        ‫‡"‪ Î‬א ג כא היה קביעות שבשטר החזנות‬

‫זצ"ל דיי ורב בבהמ"ד בפפד"מ רגיל על‬            ‫על אופ הנ"ל‪ ,‬הוה כתו זמנו שאי‬

‫לשונו ע"ד הלצה‪ ,‬המל זק וכסיל הידוע‬            ‫מעבירי אותו‪ .‬אבל א הותנו בפירוש שלאחר ג'‬

 ‫בזקנותו יושב לו על כסא של ג' רגלי ‪ ,‬א' חזני‬  ‫שני כלה זמנו‪ ,‬ושני הצדדי יכולי לחזור‬

‫שיוליכו כל תפלות ישראל אל מחו למחנה‬           ‫וצרי קבלה ומני חדש‪ ,‬אי לנו לקבלו א יש‬

‫כקדשי פסולי ר"ל‪ .‬ב' השוחטי שיאכילו כל‬              ‫עדי סתירה ולינה בצל קורתה כנ"ל‪.‬‬

‫הקהלה נבלות וטרפות‪ .‬ג' סופרי סת" שיופסלו‬      ‫‪ ‰ÊÂ‬לדינא‪ ,‬אבל א יראה מעלתו שירבו‬

‫כל תפילי ומזוזות על יד ‪ .‬ודי לו למל זק‬        ‫מחלוקות עי"ז יניח ידו‪ .‬כי בלא"ה אי‬

                     ‫בזה‪.‬‬                      ‫מוציא רבי ידי חובת בזמ הזה אפילו בימי‬
‫‪˙‡Â χ¯˘È ÏÎ ÌÂÏ˘Â ÂÓÂÏ˘ ˙ÂÙ˘È ÌÁ¯È '‰Â‬‬
                                              ‫הנוראי כשמניח ידו על סנטרו וצועק בקול‬
                       ‫‪.˙ˆȄ· ‚ÂÁÈ ˙ˆӉ ‚Á‬‬
 ‫‪.˜"ÙÏ Ë"ˆ˜˙ ÔÒÈ ‚"È '‰ ÌÂÈ ·"Ù "‡ „"Ή‬‬        ‫עורב‪ .‬הצעקתו ישמע אל‪ .‬ע"כ מה לנו ולו ולה‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
                                              ‫א ידחו זה ויקחו אחר במקומו ג הוא כמוהו‬

                                              ‫בעו"ה‪ .‬ובמתני' סו מס' קידושי קחשיב‬

          ‫˙˘‪¯ ‰·Â‬‬

          ‫]‪[·Âˆ˜ ÔÓÊÏ ˙ ·¯ ·˙Î‬‬

‫מ"מ צרי לישא בעול ע הציבור‪ ,‬דומה למ"ש‬         ‫·˘"‪ Ú‬א"ח סי' נ"ג סעי כ"ד מבואר דלקבל רב‬
‫רמ"א בח"מ סי' קס"ג סו סעי ג' לעני מקוה‬
                                              ‫מופלג קוד לקבלת שליח צבור‪ .‬ומבואר‬
              ‫ובית חתנות ע"ש‡‪.‬‬                ‫בש"ע ח"מ רס"י קס"ג דכופי ציבור זה את זה‬
                                              ‫לשכור חז ‪ ,‬א"כ מכ"ש רב מרבי תורה‪ .‬ועיי‬
‫‪ ˙Ó‡‰Â‬הדעת נות שלא יקבלו שו ציבור‬              ‫מג"א סי' נ"ג ס"ק כ' דבזה"ז ממני אנשי‬
                                              ‫ידועי לפקח בצרכי ציבור ובקבלת רב וכדומה‪,‬‬
‫עליה שו רב א אי לו התרה מרב‬                    ‫אזי אי יחיד יכול לעכב בקבלת הרב‪ .‬אבל א‬
‫מפורס ‪ .‬אבל אי אירע שיושב על כסא הוראה בלי‬    ‫המנהג שאי אנשי ידועי ממוני על ככה‪,‬‬
‫כתב התרה‪ ,‬והוא מופלג בתורה והוראה‪ ,‬אי כתב‬     ‫אלא שואלי דעת כל בני הקהלה‪ ,‬אזי יחיד יכול‬
‫התרה מעכב בהוראתו כמבואר בש"ע ח"מ סי'‬         ‫לעכב לומר שאינו רוצה בזה אלא באחר‪ .‬אבל‬
‫כ"ה ובסמ"ע סק"ט ש ‪ .‬א כל זה בשארי הוראות‬      ‫לומר שאינו רוצה רב כלל לאו כל כמיני' ע"ש‪.‬‬
‫אבל לסדר גיטי אסור א אינו נסמ לכ ‪ ,‬עיי‬        ‫ומבואר ברשד" חי"ד סי' מ' דוקא כשהאחר‬
 ‫רמ"א י"ד סי' רמ"ב וש" ש ס"ק כ"ב‪ .‬ומוסמ‬       ‫ת"ח וצדיק‪ ,‬אבל לא א היחידי בהפקירא ניחא‬

   ‫למורנו היינו רשות להורות‪ ,‬עיי מהרי"ל‪.‬‬                ‫להו ומקל יגיד לה ע"ש‪.‬‬

‫‪ ÔÈ‚‰Â‬ברוב תפוצות ישראל לכתוב שטר הרבנות‬      ‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שבני עיר כופי זה את זה לקבל רב‪,‬‬

‫על זמ ‪ ,‬יש על ג' שני ויש על חמשה‬               ‫ממילא כול צריכי לית לזה לפי ערכ‬
‫שני ‪ .‬ומ"מ מעול לא נשמע שאחר כלות הזמ‬         ‫ושומת הקהל עליה ‪ ,‬ואי אחד יכול לומר אני‬
‫ההוא יצא נקי מרבנותיו‪ .‬וטע המנהג הוא‪ ,‬עפ"י‬    ‫איני צרי לרב ולשו הוראה‪ ,‬זה אינו טענה‪.‬‬
‫מ"ש בש"ע ח"מ סי' של"ג ס"ג שאסור לפועל‬
‫ומלמד לשכור עצמו יותר מג' שני ‪ ,‬דא"כ יצא‬

          ‫˙˘‪¯ ‰·Â‬‬                            ‫·‪.·Ú˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬
                                                          ‫‚‪.‡È 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬

                                                        ‫‡‪.‚ˆ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬
   566   567   568   569   570   571   572   573   574   575   576