Page 570 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙˜„ ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫˘‪ ·Â‬נ"ל‪ ,‬נהי דאי לחבול רחיי ורכב על חוב‬ ‫שבעיר ובמדינת א"י יד של נתבעי תקיפה‪,‬‬
‫וג כי רבי המה‪ ,‬ע"כ דינא הוא להוציא חו‬
‫אחר‪ ,‬מ"מ אי פליגי ארחיי ורכב גופיה‪,‬‬ ‫למדינה למיד דינא כמ"ש כתבי מהרא"י סי' ס"ד‬
‫זה אמר דידי הוא‪ ,‬פשיטא שמוציאי ועושי די‬ ‫למו"ה אלי' יע"ש‪ .‬ויע כי אלו האשכנזי לא‬
‫ביניה ‪ .‬וה"נ אמרי זוזי דיד נינהו‪ ,‬ועוד בודאי‬ ‫גילו טענות שרוצי לתבוע ולברר בפני ב"ד‪,‬‬
‫הני זוזי שכבר נגבו ועומדי לשלוח לש ‪ ,‬ה"ל‬ ‫על כ צריכי תחילה לגלות טענות לפני גאו‬
‫אוכל נפש של אביוני נקיי ‪ .‬א העתיד לגבות‬ ‫א'‪ ,‬אשר יאמר כי ראוי להושיב בית די על זה‪,‬‬
‫מצוה על הגבאי שיגבה אדעתא דהכי‪ ,‬שלאחר‬ ‫ושוב כופי אות לדי עמה ‪ ,‬עיי סי' י"ד‬
‫שגילו האשכנזי טענותיה לפני גאו א'‬
‫והסכי שראוי לשמוע טענות ‪ ,‬אז יהיו המעות‬ ‫בח"מ‪.‬‬
‫מעוקלי עד יעמדו למשפט בבית די שבחו‬
‫לאר ‪ ,‬ויודיע להכוללי את זה‪ .‬כנלע"ד א‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬לכו ע"י עיקול‪ ,‬הנה במרדכי והובא‬
‫יסכימו חכמי אשכנז לזה‪ .‬ואחתו בכל חותמי‬
‫בתה"ד סי' ש"ה דבזמ ר"ת גזרו שלא‬
‫ברכות על ראש צדיק נערכות‪.‬‬ ‫לעקל כלל‪ ,‬וכ' דהמעקל נגד התקנה‪ ,‬הוי ליה‬
‫‡" ‪.˜"ÙÏ Á"ˆ˜˙ È"·ÓÏ 'Î '· ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬ ‫כחובל כלי אוכל נפש‪ .‬וא"כ נהי בזמנינו נהגו‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫לעקל‡‪ ,‬מ"מ הני זוזי דבני עניא אוכל נפש הוא‬

‫ואי אפשר לעקל ‪.‬‬

‫˙˘‪‰¯ ‰·Â‬‬

‫]˘"‪[„ω  ÓÓ ˙ ÚÂË ‰„ÏÈ Â˙΄¢Ӣ ı‬‬

‫כלכתחלה ואי מקבלי אותו ע"ש‪ .‬ורמז עליו‬ ‫˘‪‰"ÂÓ ı¯Á‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫מג"א סי' נ"ג )סק"ז(‪ ,‬והת בתו זמנו היה והוי‬ ‫˘‪.‡"ÚÈ Ú·‡Ë˘ÈÏÚ‰ ˜"˜„ „"·‡ È" ‰ÓÏ‬‬
‫מצי למימר דהעברה זה שלא כדי היה כאפס‬
‫ואי ‪ ,‬ועדיי קבלתו הראשונה קיימת‪ ,‬מ"מ פסק‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני ויומא קא גרי לקצר באמרי ‪.‬‬
‫כיו שירד לא יעלה‪ .‬מכ"ש זה שכלה זמ שלו‪,‬‬
‫ולחזור ולקבלו מחדש אינו נכו ‪ ,‬בשג דלא הוה‬ ‫נידו הש" שמשודכת ילדה ואמרה‬
‫גברא דטפלי תלי ביה כי הוא רווק יל לו בגפו‪.‬‬ ‫מיניה‪ ,‬ומכווני יומא וירחא כשהיה עמה בעירה‬
‫אז‪ .‬בכל זה לא כל כמינה להוציא גברא מחזקתו‪,‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬כבר כתבתי‡ הא דרגילי לכתוב זמ ג'‬ ‫אע"ג דקלא לא פסיק שהקול יצא ממנה‪ .‬אע"ג‬
‫דמכוונה ירחא ויומא‪ ,‬אולי אז אפקרא נפשה‬
‫שני בשטרי קבלת רבנות ומשועבדות‬ ‫לעלמא כדי לתלות בו כיו שהיה אז בעירה ועיי‬
‫אינו קביעות‪ .‬כי מי שמע כאלה שיקבלו רב‬ ‫גטי פ"ט ע"א‪ .‬וא לא נאמר כ לא הנחנו ב‬
‫וכדומה ממקו רחוק‪ ,‬ויעקור סיכי' ומשכי'‬ ‫לאברה אבינו ונית יד לכל הפרוצות‪ .‬א א‬
‫ממקו נטוע ע אשתו ובניו‪ ,‬ויל לו על ג' שני‬ ‫יש עדי שאז בהיותו בעירה ל בסתר בצל‬
‫למקו אחר‪ ,‬ואח"כ יוציאוהו מש ויל לו‪.‬‬ ‫קורתה‪ ,‬כדר הפרוצי בזמנינו בעו"ה‪ .‬אז בודאי‬
‫חלילה להעלות כ על הדעת‪ .‬אבל מנהג ישראל‬ ‫יש אומדנא וכדיימא מיניה ולא מעלמא דומה‪.‬‬
‫תורה היא לטובת הרב והמשועבדי ‪ ,‬שא ירצה‬ ‫ונהי דאי להעבירו על ידי אומדנא זו‪ ,‬אבל‬
‫הוא ליל אחר ג' שני רשות בידו‪ ,‬אע"ג דפועל‬ ‫בודאי אי לקבלו לכתחלה‪ .‬וק"ו הדברי ממ"ש‬
‫אחר כיוצא בו דהוה מלאכת דבר אבוד אינו יכול‬ ‫רשד" חא"ח סי' ל"ב שהעבירו ע"י קול רנו‬
‫לחזור בו באמצע זמנו‪ ,‬והאי זמנו לעולמי עד‪.‬‬ ‫שלא כדי ‪ .‬ומ"מ כיו שהעבירו ה"ל שוב הקבלה‬

‫„‪ÔÂÚÏÈ„ ˘ È · ˙ȇ ‰Â‰ ‡Ï ԇΠÍÈ˙·‡ ÂÚ˜˘ ˙Â˘Ù ‰ÓÎ ‰ÈÏ ¯Ó‡ ,ԇΠÈ˙·‡ ÂÚ˜˘ ÔÂÓÓ ‰ÓÎ ‡Èڢ‡ '¯Ï Á"·Á¯ ¯Ó‡ ,„ÂÏ‬‬
‫·‡‪.(‰„Ú‰ Ô·¯˜ ˆ Ì˙Ò ¯ÙÏ ‰Ê ÔÂÓÓ ‡ÈˆÂ‰Ï ȇ¯ ‰È‰Â .‡˙ÈȯÂ‬‬

‫˙˘‪„¯ ‰·Â‬‬
‫‡‪.˙ÂÚÓ‰ ϘÚÏ ‚‰ Ó‰ ··¯˙˘ ‰ÊÓ ڷ˙ ‰ ˙ÂÚÓ ·ÎÚÏ „"È·Ï ‰‡¯ ˘ ÌÂ˜Ó Ïη ‰"‰Â :È 'ÚÒ ‚Ú 'ÈÒ Ó"ÂÁ ‡"Ó¯‰ Ï"Ê .‬‬

‫˙˘‪‰¯ ‰·Â‬‬
‫‡‪.·Î 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬