Page 101 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ןאמיעסנףד'‪--‬וןינדהמעכו שעעשוכמעהנו ירבדב הרות קא‬

‫סימן ד'‬

‫דין שומע כעונה בדברי תורה‬

‫ענף א'‬

‫שומע כעונה‬

‫ראשי פרקים‬

‫ברכות התורה‬ ‫א‪.‬השומע דברי תורה אין לו לברך ברכות‬
‫ג‪.‬מהיכן למדנו דין שומע כעונה‬ ‫התורה‬

‫סיכום‬ ‫ב‪.‬השומע דברי תורה נחשב כעונה וצריך לברך‬

‫הנה על פי המתבאר לעיל בסימן הקודם שיש הבדל בין המהרהר בדברי תורה‬
‫לבין המדבר בדברי תורה לעניין ברכת התורה שהמהרהר אינו מברך ברכות‬
‫התורה ועוד נפק"מ‪ .‬יש לדון במי ששומע דברי תורה מחברו האם נחשב כמהרהר‬
‫בדברי תורה או כמוציא מפיו משום ששומע כעונה? והנפקא מינה כנזכר לעיל אם‬

‫צריך לברך ברכת התורה וכן לשיטת בעל התניא האם נחשב ללימוד לכתחילה?‬

‫השומע דברי תורה אין לו לברך ברכות התורה‬

‫א‪ .‬הנה בהשקפה ראשונה נראה לכאורה שהשומע דברי תורה ואינו מדבר דינו‬
‫כדין המהרהר בדברי תורה שהרי אינו מדבר בפועל‪ .‬ובחפשי מצאתי שכבר‬
‫עמדו על מדוכה זו האחרונים ובשו"ת יביע אומר (ח"ח או"ח סי' כד) הביא דברי‬
‫המהר"ש קלוגר בתשובה בשו"ת האלף לך שלמה (סי' לה) שדן בשאלה זו גופא האם‬
‫השומע דברי תורה מחבירו צריך לברך ברכות התורה וכתב שדין זה תלוי‬
‫במחלוקת רש"י ותוספות בגמרא ברכות (דף כא‪ ):‬ובגמרא סוכה (דף לח‪ ).‬הובאו‬
‫דבריהם להלן (אות ג') במי שעומד בתפילת י"ח ושומע קדיש או קדושה שדעת‬
‫רש"י שישתוק וישמע מהשליח ציבור ויהיה כעונה‪ ,‬ולדעת ר"ת לא ישתוק דהוי‬
‫הפסק‪ .‬וכתב שנראה ששורש מחלוקתם שדעת רש"י ששומע כעונה אינו כעונה‬