Page 107 - Step and repeat document 1
P. 107
תורת חכם 'ב ענף -םיטלקומ הרות ירבד תעימש קז
שיקרא הש"צ מ"מ עיקר התקנה נשארה ויקרא העולה בלחש .ע"ש .וע"ע בזה
בספר עמק ברכה להגאון רבי אריה פומרנצ'יק (ברכת ספר תורה עמ' מד) שהאריך בזה
וכתב לחקור מהו גדר שומע כעונה .ואכמ"ל ע"ש .וע"ע בזה בשערי תשובה (סי' מז
אות ג')2.
בסיכום:
א .השומע דברי תורה מחבירו נחשב כמדבר דברי תורה בעצמו וצריך לברך
ברכות התורה לפני כן .ולדעת הרב בעל התניא נחשב כלימוד בדיבור שמעלתו
גדולה יותר מלימוד בהרהור.
ב .העולה לספר תורה צריך לקרוא עם השליח ציבור בלחש ולכן מי שאינו יודע
לקרוא או מי שהוא סומא לא יעלה לספר תורה ולא אמרינן בזה דין שומע
כעונה .ויש חולקים ואומרים שמי שאינו יודע לקרוא עם הש"צ מן הכתב או מי
שהוא סומא מותר להעלותו לספר תורה משום דאמרינן בזה דין שומע כעונה.
אומנם מי שיודע לקרוא יקרא בעצמו ולא יסמוך בזה על דין שומע כעונה אף
לדעת החולקים.
ענף ב'
שמיעת דברי תורה מוקלטים
שאלה :על פי המתבאר לעיל יש לברר מה הדין במי ששומע דברי תורה מתוך
קלטת או בשידור דרך הרדיו האם דינו כשומע דברי תורה מחבירו שדינו
כדין שומע כעונה או כיון שאינו שומע מבר חיובא נחשב רק כמהרהר בדברי
תורה?
תשובה :הנה לעיל (סימן ג') ביארנו שישנה מחלוקת אם מקיימים מצות תלמוד
.2אומנם דעת הרמ"א (סי' קלט סע' ג') דאמרינן דין שומע כעונה בספר תורה כל שהש"צ קורא מתוך
הספר .ולכן כתב שנוהגים להעלות לתורה סומא ,וכן עם הארץ שאינו יכול לקרות עם הש"צ מילה
במילה מן הכתב .והטעם כאמור דכיון שהש"צ קורא מתוך הכתב שוב לא קפדינן על העולה ,דשומע
כעונה .ועיין בביאור הלכה שכתב שלא סמך הרמ"א על דברי המהרי"ל אלא רק לעניין סומא או
עם הארץ ,אבל בשאר אדם יש לו לקרוא לכתחילה עם הש"צ שהרי כתב בדרכי משה שהעיקר
נראה לו כדעת מרן הב"י .ועיין בספר נתיבי עם (סי' קלט סע' ג') שאף הספרדים נהגו להקל בסומא
שיעלה לתורה כגון בשמחת תורה וכדומה .וע"ע בהלכה ברורה (שם) .ואכמ"ל.
