Page 109 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ד ענף ‪ -‬הרות ירבד בתוכה קט‬

‫תשובה‪ :‬הנראה בזה לענ"ד שהלומד תורה עם ילד קטן ושומע ממנו דברי תורה‬
‫בודאי שמקיים בזה מצות תלמוד תורה‪ .‬ועל פי מה שכתבנו לעיל (ענף א')‬
‫לדעת בעל התניא דינו כדין שומע כעונה ולא כדין מהרהר ולדעת הגרש"ז אוירבך‬
‫זצ"ל כך צורת הלימוד שלומדים בשנים‪ ,‬וכל שכן כשלומד עם ילד קטן‪ ,‬שזו גופא‬
‫מצות תלמוד תורה ללמוד עם הקטנים כמו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם‪,‬‬
‫ושיננתם לבניך וכו' ואין הבדל אם קטן זה הוא בנו או תלמידו וכמו שדרשו חז"ל‬

‫בניך אלו תלמידיך ואדרבה מעלתו של לימוד זה גדולה מאד‪.‬‬

‫בסיכום‪:‬‬
‫הלומד תורה עם ילד קטן מקיים בזה מצות תלמוד תורה ואפילו אם שומע בלבד‪.‬‬

‫ענף ד'‬

‫הכותב דברי תורה‬

‫שאלה‪ :‬הכותב דברי תורה אם מקיים בזה מצות תלמוד תורה?‬

‫תשובה‪ :‬כתב מרן הש"ע (או"ח סי' מז סע' ג') וז"ל‪ :‬הכותב דברי תורה אע"פ שאינו‬
‫קורא צריך לברך‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין בט"ז ובמג"א (שם) שתמהו שלכאורה‬
‫כתיבה אינה כדיבור ואם כן הרי הוא בגדר הרהור ועל הרהור לא מברכים וכמבואר‬
‫בסעיף שאחריו בש"ע ובדברינו לעיל (סי' ג') ויישבו שמדובר שכותב על מנת‬
‫ללמוד‪ ,‬אלא שעדיין השאירו בצ"ע‪ .‬ע"ש‪ .‬ובשו"ת חות יאיר (סי' טז) כתב בתחילה‬
‫ליישב שיש מקומות שהכתיבה נחשבת כדיבור אלא שהעלה שכתיבה אינה‬
‫כדיבור‪ ,‬אלא שהוסיף שבדברי תורה לא נאמר דיבור אלא לימוד ובכתיבה הוי‬
‫שפיר לימוד ולכן צריך לברך‪ .‬ע"ש‪ .‬וע"ע בשו"ת שב יעקב (סי' מט) שכתב לבאר‬
‫שהמצות עשה של תלמוד תורה נלמדת מושננתם לבניך‪ ,‬נמצא שהמצוה בדיבור‬
‫ולא בהרהור‪ ,‬שבהרהור לא שייך ללמד את בניו‪ ,‬מה שאין כן בכתיבה דעל ידי‬
‫כתיבה יכול ללמד לאחרים‪ .‬לכן שפיר שייך לברך על כתיבה‪ .‬ע"ש‪ .‬ועיין במשנה‬
‫ברורה וכף החיים כאן מה שכתבו בזה‪ .‬ועיין בשו"ת קול אליהו (סי' ל') לעניין‬
‫ספירת העומר דס"ל שבכתיבה יצא‪ .‬ע"ש‪ .‬ועיין בשו"ת רע"א (סי' כט‪ -‬לב) מה‬
‫שהאריך בזה‪ .‬וע"ע בברכי יוסף למרן החיד"א (סי' תפט אות יד) שכתב בדין ספירת‬
‫העומר בכתיבה שלא יצא ידי חובה‪ ,‬שכתיבה אינה כדיבור ושאני דברי מרן בסי'‬
‫מ"ז שהכותב דברי תורה צריך לברך‪ ,‬דשאני התם שדרך הכותב בעת כתיבתו‬

‫לבטא בשפתיים‪ .‬ע"ש‪.‬‬