Page 113 - Step and repeat document 1
P. 113
תורת חכם 'א ענף -הוצמ רבדל קיספהל ךירצ םאה הרותב קסועה קיג
יש להפסיק מלימודו לצורך קיום מצוה
ג .אלא שהנה בגמרא מועד קטן (דף ט' ):הקשו כתיב יקרה היא (התורה) מפנינים וכל
חפציך לא ישוו בה ,הא חפצי שמים ישוו בה .וכתיב כל חפצים לא ישוו בה
דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה .כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כאן
במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים .ופרש"י וכל חפציך לא ישוו בה,
שתבטל כל חפציך בשביל שתעסוק בתורה .חפצי שמים ישוו בה ,כלומר שאם יש
לך לעסוק במצוה תבטל תלמוד תורה ועסוק במצוה .דאפילו חפצי שמים לא ישוו
בה ,דמבטל מצוה ועוסק בתלמוד תורה .ובתוספות (שם ד"ה כאן במצוה שא"א לעשותה על
ידי אחרים) כתבו עשיית מצוה עדיף שהרי מפסיקין אפילו לרשב"י לעשות סוכה
ולולב כדאיתא בירושלמי (פ"ק דשבת סוף הלכה ב') אבל הפסקה דתפילה וק"ש אין
מפסיקין לר"ש בן יוחאי כדאמרינן בירושלמי זה שננו וזה שננו ואין מפסיקין שננו
מפני שננו 1.עכ"ל.
הנה העולה מדברי הגמרא שכשאדם לומד תורה חובה עליו להפסיק מלימודו כדי
לקיים המצוה ולא מבעיא במצוה שבגופו שהוא חייב לעשותה אלא אפילו
במצוה שאינה בגופו כגון חסד לאחרים אם אי אפשר שתעשה על ידי אחרים חייב
להפסיק מלימודו .ואם יכול שתעשה על ידי אחרים אין צריך להפסיק מלימודו.
והטעם בכל זה הוא משום שהלימוד צריך להיות למעשה דהיינו אפילו להפסיק
באמצע לימודו כדי לקיים המצוה ואפילו רשב"י וחבריו שתורתם אומנותם שאינם
מפסיקים מלימודם אפילו לצורך פרנסתם מכל מקום חייבים בקיום המצוות כגון
סוכה ולולב וצריכים להפסיק מלימודם כדי לקיימם .ועיין בדברי מרן הב"י (סי' קו
ב') שהביא דברי הגמרא שבת (דף ט' ):תנן מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה
ואוקימנא לה בדברי תורה כדתניא חברים שהיו עוסקים בתורה מפסיקין לק"ש
ואין מפסיקין לתפילה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון רשב"י וחבריו שתורתן
אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפילה .וכן פסק בש"ע (שם) .ועיין
במשנ"ב (ס"ק ז') שהלומד ואינו מקיים נוח לו שלא נברא .ושם ביאר מדוע מי
שתורתו אומנותו פטור מתפילה אף שחייב בכל המצוות שהם מדברי סופרים
וביאר שכיון שתפילה היא בקשת רחמים קילא משאר מצוות לגבי אנשים כאלו
שאינם מבטלים מלימודם אפילו רגע אחד .עכ"ד.
.1מיהו קשה מדברי התוספות שבת (דף לג ):שאמרו שרשב"י הפסיק לק"ש וכבר עמדו בזה האחרונים
ועיין למרן החיד"א בברכי יוסף (סי' ע' אות ב') ובשיורי ברכה (שם) ואכמ"ל .ודעת מרן הש"ע שרשב"י
וחבריו מפסיקין לק"ש אבל לא לתפילה ונזכר בהמשך דברינו.
