Page 123 - Step and repeat document 1
P. 123
תורת חכם 'ג ענף -קדושהו שידק ןמא תיינעל ודומילמ להפסיק קכג
שנתקנה להוציא שאינו בקי ,מה שאין כן בשארי ברכות שביחיד שאולי לא תיקנו
חז"ל עונש כל כך על מניעת עניית אמן כיון שלא כן הוא סגנון קביעות של ברכה
וכו' .עכ"ל .ולכן מי שלומד תורה פטור מעניית אמן .ע"ש.
יש אומרים שצריך לענות אמן גם בשעה שלומד תורה
ה .אומנם אין הדברים מוסכמים על הכל דהנה בספר כף החיים למהרי"ח סופר
זצ"ל (סי' קכד אות כה) כתב וז"ל :עיין בתשובות דברי דוד (סי' מא) שכתב כשעוסק
בתורה אין להפסיק ממשנתו לענות ברוך הוא וברוך שמו ואמן ושכן כתב
בתשובות מים רבים (סי' ב') יעו"ש .אבל הפתחי תשובה חלק עליו וכתב דיש
לסמוך על זה בברוך הוא וברוך שמו אבל באמן צריך עיון מהיכן למד זה שהוא
מדינא דגמרא אם לא מי שתורתו אומנותו כרשב"י וחבריו דאינו מפסיק לתפילה
או תלמוד תורה דרבים דפטור מק"ש כמו שכתב הרא"ש בברכות עיין בית יוסף
(סי' ע') .עכ"ד .והביאו א"ח אות ח' ופתחי עולם אות ט' ועיין להלן אות ל' .עכ"ל.
נמצא שהרב פתחי תשובה הבין כדברינו לעיל שכשלומד תורה צריך להפסיק
מלימודו כדי לענות אמן שהרי לא שייך בזה הכלל העוסק במצוה פטור מהמצוה,
אומנם מודה בתלמוד תורה של רבים שאין צריך לענות אמן.
וראיתי בספרי האחרונים שציינו למעשה רב שמביא בעל שערים המצויינים בהלכה
(על קיצור ש"ע סי' כ' אות א') שכשלמדו בבית המדרש כמאה בחורים בעיר
קאשוי ,והיו מתפללים בבית המדרש ההוא מנין אחר מנין עד קרוב לחצות ,ובכל
חצי שעה רצו לעמוד לקדושה וברכו ,ואמר להם החכם המופלא בהוראה הרב חנוך
העניך פאק זצ"ל שאין עליהם חיוב לענות אמן ולא לומר קדושה וברכו .עכ"ל.
דברי האחרונים
ו .ולמעשה שאלה זו נידונה בהרחבה בדברי האחרונים עיין בשו"ת שלמת חיים
להגרי"ח זוננפלד זצ"ל (סי' שנד) שנשאל בזה והשיב וז"ל :הרי צריך לכוון שלא
תהיה האמן יתומה וכדומה וזה מבטלו מהעיון ואם אינו מבטלו פשיטא שיענה.
עכ"ל .וביאור דבריו שאומנם יש חובה לענות באמצע לימודו אומנם להקשיב
לברכה שבזה גורם לו הפרעה מלימודו אינו חייב וממילא אינו חייב לענות אמן
דהוי אמן יתומה ,ואם אינו מבטלו מלימודו בודאי יענה .ועיין בדברי המביא לבית
הדפוס שם מה שכתבו להעיר על דבריו שלכאורה נעלמו ממנו דברי הרמ"ע מפאנו
(לעיל אות ג') שמותר בכה"ג לענות אמן אף שלא יודע איזו ברכה ולא הוי אמן
יתומה .ע"ש במה שכתבו.