Page 161 - Step and repeat document 1
P. 161

‫תורת חכם 'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל קסא‬                                        ‫‪6‬‬

‫נהוראי אמר רבי נחמיה בק"ש רמ"ח תיבות כמנין איבריו של אדם‪ ,‬והקורא ק"ש‬
‫כתיקונה כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו ודא רפאות תהי לשרך וכו'‪.‬‬
‫עכ"ל‪ .‬ועל פי דברי המהרש"א אתי שפיר מה שאומרים מי שבירך אחר קריאת‬
‫תהלים לרפואת החולה ומזכירים בו רפואת הנפש ורפואת הגוף‪ .‬וכן מצאתי שכ"כ‬
‫בספר תורת חיים (שבועות טו‪ :‬ד"ה אסור להתרפאות בד"ת) שהאיסור להתרפאות בד"ת הוא‬
‫דווקא דרך לחש‪ ,‬אבל כשמכוון לשם מצוה מותר וז"ל‪ :‬ואע"ג דריב"ל גופיה קאמר‬
‫בפרק כיצד מערבין (עירובין נד‪ ).‬חש בראשו יעסוק בתורה וכו'‪ ,‬שאני הכא שאומר‬
‫פסוקים "דרך לחש" וזה ודאי אסור שעושה ד"ת רפואת הגוף ואינן אלא רפואת‬
‫הנפש‪ ,‬אבל התם איירי שעוסק בתלמוד תורה לשם שמים לקיים מצות ה' שציווה‬
‫ללמוד‪ ,‬ומתכוון שיועיל לו זכות תלמוד תורה שיתרפא מחוליו‪ ,‬לכך שפיר דמי‪,‬‬
‫שזכות ת"ת הוא אחד מן הזכויות שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה‪ .‬עכ"ל‪[ .‬וע"ע‬
‫שם שכתב ביאור אחר לישב את הסתירה בדברי ריב"ל]‪ .‬והעולה מדבריו שהאיסור‬
‫הוא דווקא "דרך לחש" ויש ללמוד מדבריו שדרך לחש אינו כשקורא על המכה‬
‫דווקא‪ ,‬אלא כל שמכוון לשם רפואה בלבד נחשב דרך לחש‪ ,‬אבל כוונה לשם מצוה‬

                                             ‫ומתכוון שעי"ז יועיל לו לרפואה מותר‪.‬‬

‫ובחפשי מצאתי שכן כתב להדיא הפרישה (יו"ד סימן קעט ס"ק יז) שדווקא דרך לחש‬
‫נאסר‪ ,‬אבל כשמכוון לזכות המצוה מותר‪ ,‬והוסיף שאמירת הפסוקים‬
‫מעוררת לביטחון בה' ובשכר הביטחון ינצל‪ .‬וז"ל‪ :‬והיותר נראה לי דלא אסרו אלא‬
‫כשקורא עליו פסוק ולא מכוון אלא לרפואה בלא טעם אלא להיותו "כלחש" וכעין‬
‫רפואת הטבע‪ ,‬אבל כשקורא מזמורים כקריאת שמע של לילה‪ ,‬שמדברים איך‬
‫שמציל הי"ת לבוטחים בו וכוונתו של הקורא שעל ידי זה יצילהו הי"ת בשכר‬
‫"המצוה" ובשכר "הביטחון" שהוא בטוח בהי"ת שמציל ומרפא ליראיו והמקווים‬
‫לישועתו מצילו הי"ת‪ ,‬גם כן מותר ומצוה לעשות כן‪ ,‬וכן משמע לשון הרמב"ם‬
‫שכ"כ כמדומה אקריאת שמע דלילה‪ .‬עכ"ל‪ .‬וע"ע בזה בספר הליכות שלמה לגרש"ז‬
‫אוירבך זצ"ל (ח"א פ"ח סי"ז ס"ק כב) שכתב שבאמירת ספר תהלים אין לכוון פירוש‬
‫העניין כפשוטו כדרך שמכוון בשאר תפילות‪ ,‬דהיינו שבאומרו "אשא עיני אל‬
‫ההרים" וכדומה יכוון על עצמו‪ ,‬משום שעיקר מעלתה של אמירת התהלים על פי‬
‫הפשט (מלבד המעלה הסגולית בדבר) היא משום תלמוד תורה (כלשון הרמב"ם‬
‫בפי"א מהלכות ע"ז הי"ב הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהלים כדי שתגן עליו‬
‫זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים הרי זה מותר) כלומר שקורא ולומד פרקי‬
‫התהלים שאמרם דוד המלך ע"ה‪ ,‬שהם מכתבי הקודש‪ ,‬ומתעורר עי"ז לחשוק‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166