Page 156 - Step and repeat document 1
P. 156
'ז ןמיס -תורה ירבדב תואפרתהל תורת חכם קנו
עליו מהמזיקין .עכ"ל .והעולה מדבריו שאסור להתרפאות בד"ת ,ואם קורא פסוק
על המכה או כל חולי אחר ,ועושה זאת אחר לחש שיש בו רקיקה איסורו חמור
יותר ואין לו חלק לעוה"ב .וממה שכתב "ורוקק" שאין לו חלק לעוה"ב ,מוכח
דפסק כרוב הראשונים הנ"ל ולא כהרמב"ם .מיהו ק"ק מלשונו שמשמע שאף פסוק
בלא שם שמים על הרקיקה אין לו חלק לעוה"ב ,והרי בראשונים ובב"י מוכח
שדווקא אם מזכיר פסוק עם "שם שמים" על הרקיקה אז אין לו חלק לעוה"ב ,אבל
פסוק בלא שם שמים אין בו אלא איסורא בעלמא .וכבר הרגישו בזה הט"ז (שם אות
ה') והש"ך (שם אות י') וביארו בדעת מרן הש"ע שדווקא בשם שמים על הרקיקה אין
לו חלק לעוה"ב ,והוסיף הש"ך שהמחבר קיצר במובן .ע"ש .ונראה דממה שכתב
ורוקק ואח"כ קורא פסוק ,דס"ל כרש"י שהאיסור אחרי הרקיקה דווקא .עוד למדנו
שהאיסור להתרפאות בד"ת הוא איסור גורף לכל סוגי החולאים ומכה שהוזכרה
היא לאו דווקא .גם למדנו שבמקום סכנת נפשות מותר להתרפאות בד"ת אפילו
כשמזכיר שם שמים על הרקיקה דאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש .עוד
למדנו שלהגן בד"ת מותר ,ולכן מותר לקרוא פסוקים וכדומה להגן שלא יבוא לו
חולי או צער .כמו כן למדנו שהריפוי בד"ת אינו דווקא באמירת פסוקים אלא גם
בחפצי מצוה שכתובים בהם דברי תורה ,כגון ספר תורה או תפילין ,שאסור להניחם
על החולה שנחשב שמתרפא בהם ,אבל להגן מותר .וע"ע בפתחי תשובה (שם ס"ק ו')
שכתב דבמקום פיקוח נפש כגון יולדת המקשה לילד ,מותר להביא ספר תורה
לפתח החדר ,שזכות התורה תגן עליה .ע"ש .וע"ע למרן החיד"א בספרו עבודת
הקודש ,סנסן ליאיר (נוסחי תפילות פשוטות אות ד') וז"ל :כשיושבת על המשבר יאמר
שנים-עשר פעם מזמור "יענך" ויכוון בכל פעם אות מהשמות ובניקוד ההוויות וכו'.
ע"ש .ונראה דבכה"ג נחשב כלהגן ושרי .ועיין להלן (אות' יא -טו).
על מה סמכו לקרוא תהלים וללמוד תורה
לרפואת חולים אף כשאין בהם סכנה?
י .והנה על פי האמור לעיל ,שאסור להתרפאות בדברי תורה ,יש מקום לכאורה
לאסור ללמוד או לקרוא תהלים לרפואת חולה כשאין בו סכנה ,ועינינו הרואות
שהמנהג פשוט בימינו שקוראים תהלים ולומדים תורה לרפואת חולים אף כשאין
בהם סכנה ויש ליישב המנהג.
והנה בעיקר האיסור להתרפאות בדברי תורה יש להתבונן בו ,שהרי גמרא ערוכה
במסכת פסחים (דף ח' ).ובמסכת בבא בתרא (דף י') שהנותן צדקה על מנת