Page 151 - Step and repeat document 1
P. 151

‫תורת חכם 'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל קנא‬

‫וכנזכר בפסוק (שמות פרק טו פסוק כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך‪,‬‬
‫והאזנת למצוותיו‪ ,‬ושמרת כל חוקיו‪ ,‬כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים‬
‫עליך‪ ,‬כי אני ה' רופאך‪ .‬ועל פי דבריו יש גם להבין שההיתר להגן בדברי תורה‬
‫הוא משום שזה גופא דבר מעצמיות התורה‪ ,‬שלימוד תורה מגן‪ ,‬כנזכר בפסוק‬

                                              ‫והאזנת למצוותיו וכו' כל המחלה וכו'‪.‬‬

                       ‫דעת הרי"ף והרא"ש בפסיקת ההלכה‬
‫ד‪ .‬ולעניין הלכה פסקו הרי"ף (סנהדרין דף כ'‪ .‬בדפי הרי"ף) והרא"ש (שם פרק חלק סי' ד')‬
‫שאסור להתרפאות בדברי תורה וז"ל הרא"ש‪ :‬והלוחש על המכה‪ ,‬אמר רבי‬
‫יוחנן וברוקק‪ ,‬לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה‪ .‬איתמר רב אומר אפילו‬
‫נגע צרעת‪ ,‬ורבי חנינא אומר אפילו ויקרא אל משה‪ .‬והא דרב פליגא אדרבי יוחנן‬
‫דבנגע צרעת לית ביה שם שמים‪ .‬והלכה כרבי יוחנן דדווקא היכא דמזכיר שם‬
‫שמים‪ ,‬ומיהו איסורא איכא אפילו אינו מזכיר שם שמים ואפילו בלא רקיקה‪,‬‬
‫כדאיתא בשבועות (טו‪ ,):‬ריב"ל מסדר להו להני קראי וגאני‪ ,‬והיכי עביד הכי והאמר‬
‫ריב"ל אסור להתרפאות בדברי תורה‪ ,‬להגן שאני‪ .‬ואלא כי קאמר אסור דאיכא‬
‫מכה ותו לא‪ ,‬והתנן הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬הא איתמר עלה‬
‫אמר רבי יוחנן ברוקק לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה‪ .‬והא דאמר בשלהי‬
‫במה אישה (שבת ס"ז‪ ).‬לאישתא צמירתא לימא וירא אליו מלאך ה' וגו' אלמא מותר‬

        ‫להתרפאות בדברי תורה‪ ,‬אישתא צמירתא חולה שיש בו סכנה הוא‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫נמצא על פי דברי הרי"ף והרא"ש‪ ,‬דברי תורה מותר להגן בהם מחולי ומצער‬
‫ואסור להתרפאות בהם‪ ,‬ואם מזכיר שם שמים על הרקיקה אין לו חלק‬
‫לעוה"ב ובמקום סכנה מותר‪ .‬ואם מותר במקום סכנה להזכיר שם שמים אף על‬

                                                          ‫הרקיקה עיין לקמן (אות ח')‪.‬‬

                                   ‫דעת הרמב"ם‬
‫ה‪ .‬דעת הרמב"ם (פי"א מהלכות ע"ז הלכה יב) וז"ל‪ :‬הלוחש על המכה וקורא פסוק מן‬
‫התורה‪ ,‬וכן הקורא על התינוק שלא יבעת‪ ,‬המניח ספר תורה או תפילין על‬
‫קטן בשביל שישן‪ ,‬לא די להם שהם בכלל חברים ומנחשים‪ ,‬אלא שהם בכלל‬
‫הכופרים בתורה‪ ,‬שהן עושין דברי תורה רפאות הגוף‪ ,‬ואינן אלא רפאות נפשות‬
‫שנאמר ויהיו חיים לנפשך‪ .‬אבל הבריא שקרא פסוקים או מזמור מתהלים כדי‬
‫שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ונזקים‪ ,‬הרי זה מותר‪ .‬עכ"ל‪ .‬ומוכח מדבריו‬
‫דפליג ארי"ף והרא"ש וסבר שהמתרפא בדברי תורה הוא בכלל הכופרים "אף בלא‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156