Page 154 - Step and repeat document 1

‫'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל תורת חכם‬ ‫קנד‬

‫מותר‪ ,‬או דלא שנא ובכל חולי אסור להתרפאות בדברי תורה‪ ,‬ומה שנקטו מכה‬
‫הוא שם כולל לכל סוגי החולאים‪.‬‬

‫ובחפשי מצאתי שהתייחס לזה השלטי הגיבורים (ברכות דף ג'‪ .‬בדפי הרי"ף אות ג') וז"ל‪:‬‬
‫לשון ריא"ז וכן אם יש עליו קדחת מותר ללחוש עליו ולהתרפא בדברי‬
‫תורה הואיל ואין בו מכה כמו שמבואר בגמרא במה אישה יוצאה (שבת סז‪ ).‬וכן ביאר‬
‫מז"ה בפרק ידיעות הטומאה (שבועות טו‪ ):‬במהדורא תנינא‪ .‬עכ"ל‪ .‬והעולה מדבריו‬
‫שדווקא על מכה אסור ללחוש‪ ,‬אבל על חולי אחר מותר‪ ,‬ולמד כן מהגמרא שבת‬
‫(דף סז‪ ).‬שמותר לומר פסוקים על קדחת וכדי שלא תהיה סתירה בין הגמרות‪ ,‬כתב‬
‫לחלק בין מכה לבין חולי ללא מכה‪ .‬אומנם מה טעם בדבר לא ביאר‪ .‬ובעיקר‬
‫הסתירה בין הגמרות כבר תירצו התוספות בשבועות (דף טו‪ ):‬והרי"ף והרא"ש‬

‫סנהדרין (קא‪ ).‬הוב"ד לעיל (אות ד') שבחולי שיש בו סכנה מותר‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫גם מרן הב"י התייחס לשאלה זו אם מכה בדווקא או בכל חולי אסור וכתב (יו"ד סי'‬
‫קעט ד"ה ומ"ש דאיכא איסורא בלוחש על המכה) וז"ל‪ :‬נראה דלאו דווקא מכה‪ ,‬דהא סתם‬
‫קאמר אסור להתרפאות בדברי תורה ולא חילקו בין אית ביה מכה ללית ביה מכה‪.‬‬
‫ואע"ג דאמרינן בתר הכי ואלא כי אמרינן אסור דאיכא מכה‪ ,‬לאו למימרא דריב"ל‬
‫בדאיכא מכה דווקא איירי ולא בשאר חולי דלאו מכה‪ ,‬דמהיכא משמע ליה הכי‪,‬‬
‫אימא דלהתרפאות בחולי דלאו מכה איסורא הוא דאיכא ותו לא‪ ,‬ועל מכה הוא‬
‫קתני ואין לו חלק לעוה"ב‪ ,‬אלא היינו לומר דכיון דסתמא אמר אסור להתרפאות‬
‫בד"ת בכל גוונא דחולי משמע דקאמר לא שנא אית ביה מכה לא שנא לית ביה‬
‫מכה‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכן דעת הב"ח (שם) דכל חולי הוי בכלל מכה‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן דעת הפרישה‬
‫(שם ס"ק אות כ') וז"ל‪ :‬לאו דווקא מכה אלא ה"ה כל חולי אסור‪ .‬ב"י‪ .‬ולענ"ד דמשום‬
‫הכי קאמר בלוחש על המכה כדי לאשמעינן דדווקא בשכבר בא עליו מכה אסור‬

‫לאפוקי להגן שלא יבוא עליו מכה או חולי שרי‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫נמצא ששאלה זו אם האיסור להתרפאות בד"ת הוא בכל חולי או רק במכה‪ ,‬שנויה‬
‫במחלוקת הפוסקים ודעת מרן הב"י לאסור להתרפאות בד"ת בכל חולי‪.‬‬

‫שמותר לקרוא פסוקים על הרקיקה במקום סכנה ואם יש תועלת בדבר‬
‫ח‪ .‬והנה לעיל (אות ד') כתבנו בשם הרי"ף (סנהדרין דף כ'‪ .‬בדפי הרי"ף) והרא"ש (פרק חלק‬
‫סי' ד') שעמדו על הסתירה בין הגמרא שבועות (דף טו‪ ):‬וסנהדרין (דף קא‪ ).‬שאסור‬
‫להתרפאות בד"ת ולקרוא פסוקים על המכה‪ ,‬לבין הגמרא (שבת סז‪ ).‬שיעצה לומר‬
‫פסוקים מסוימים על חולי הקדחת‪ .‬ותירצו שבמקום סכנה מותר להתרפאות בד"ת‪.‬‬