Page 159 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל קנט‬

‫שלהגן בזכות קריאת הפסוקים מותר‪ ,‬משמע שלהירפא אסור אף כשלא עושה‬
‫זאת על המכה ואף כשמכוון לשם מצוה‪ .‬ובאמת שכן ראיתי בספר שפת מלך על‬
‫הרמב"ם‪ ,‬שכתב לדייק שאף אם מתכוון לשם לימוד אסור להתרפאות משום‬

‫שעושה הדברי תורה כסממנין‪ .‬עש"ב‪.‬‬

‫ואחר העיון נראה לע"ד לבאר דברי הרמב"ם כך‪ ,‬דלעולם האיסור להתרפאות‬
‫בד"ת הוא כשמכוון בקריאתן רק לשם ריפוי ועושה אותם כלחש‪ ,‬אבל אם‬
‫מכוון לשם מצוה ורוצה שזכות המצוה תועיל לרפואה לחולה מותר‪ .‬אומנם אם‬
‫מכוון לשם מצוה אבל עדיין "נראה כלחש" כגון שקורא על המכה בזה מודה‬
‫הרמב"ם שאסור‪ ,‬שכל שאין ניכר ממעשיו שמכוון לשם מצוה אלא לשם רפואה‪,‬‬
‫אסור‪ .‬וזה גופא כוונתו בסוף דבריו שכתב מותר להגן בזכות הד"ת משמע לכאורה‬
‫שלהירפא אסור‪ ,‬זה דווקא כשנראה כלחש‪ ,‬דהיינו שנראה שכל כוונתו לשם רפואה‪,‬‬
‫אבל כשלא נראה כדרך לחש אלא כלימוד מותר‪ .‬וכן יש להוכיח מדברי רש"י‬
‫בסנהדרין (הוב"ד לעיל אות א') שביאר בדעת רבי חנינא שאוסר להתרפאות גם‬
‫"בזכות" הד"ת שזהו דווקא שעושה כן דרך לחש וז"ל‪ :‬אפילו ויקרא אל משה‪,‬‬
‫שאין בו לא חולי ולא נגע‪ ,‬דאין ראוי "ללוחשו" על המכה‪ ,‬ואין מזכירו לשם‬
‫רפואה אלא כסבור הוא "להינצל" בזכות דברי תורה שהוא הזכיר‪ ,‬אסור "ללוחשו"‪.‬‬
‫עכ"ל‪ .‬מוכח שאם "נראה" שעושה לשם רפואה אסור אף שכוונתו לשם לימוד‪ .‬ועל‬
‫פי האמור יש לבאר דברי הגמרא בשבועות (דף טו‪ ):‬שאמרו שרבי יהושע בן לוי היה‬
‫קורא פרק "יושב בסתר עליון" וישן‪ ,‬והקשו הרי אסור להתרפאות בד"ת ותירצו‬
‫שלהגן מותר‪ .‬ונראה שכוונתו של ריב"ל הייתה "רק לשם הגנה" ולא לשם מצות‬
‫תלמוד תורה‪ ,‬ולכן הקשו הרי מתרפא בד"ת ועל זה תירצו שלהגן בכה"ג מותר‬
‫אבל להתרפאות אסור‪ ,‬ולעולם כל שמכוון לשם מצות תלמוד תורה ומכוון שזכות‬
‫המצוה תעמוד לרפואה מותר‪ .‬ועל פי דרכנו למדנו שלהגן בד"ת מותר אף אם כל‬
‫כוונתו לזה ולא מכוון לשם מצוה‪ .‬ונראה שזו כוונת הרמב"ם במה שכתב "כדי‬
‫שתגן עליו זכות קריאתן" שאין כוונתו הקורא לשם מצות תלמוד תורה‪ ,‬אלא כל‬
‫כוונתו שהמעלה שיש בקריאת הפסוקים תגן עליו וכוונתו בדרך סגולית‪ ,‬וקמ"ל‬
‫שאעפ"כ להגן מותר ומשמע שלהירפא אסור ולעולם כל שמכוון לשם מצות‬
‫תלמוד תורה ומכוון גם לרפואה מותר‪ .‬וכן יש להוכיח מהגמרא בעירובין שנכתוב‬
‫להלן באות הבאה‪ .‬נמצא שכל האיסור להתרפאות בד"ת הוא כשמכוון רק לשם‬
‫רפואה‪ ,‬אבל אם מכוון לשם לימוד תורה וכוונתו גם לשם רפואה מותר‪ .‬מיהו אם‬
‫מכוון לשם לימוד ולא ניכר כן ממעשיו כגון שלוחש על המכה אסור‪ .‬וההיתר הוא‬