Page 163 - Step and repeat document 1
P. 163
תורת חכם 'ז ןמיס -תורה ירבדב תואפרתהל קסג
ותחנונים קודם ברכות התורה .ותחילה נקדים לשון מרן הש"ע (או"ח סימן מו סט)
וז"ל :לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה אע"פ שאומרם דרך תחנונים .וי"א
שאין לחוש כיוון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים .ונכון לחוש לסברא ראשונה.
הגה ,אבל המנהג כסברא אחרונה ,שהרי בימי הסליחות מתפללים כל הסליחות
ואח"כ מברכין על התורה עם סדר שאר הברכות .וכן בכל יום כשנכנסין לבית
הכנסת אומרים כמה פסוקים ותחנונים ואח"כ מברכין על התורה ,ונהגו לסדר
ברכות התורה מיד אחר ברכת אשר יצר ואין לשנות וכו' .עכ"ל .ובביאור מחלוקתם
נראה ,שהמתירים ס"ל דכל שאומרם דרך תחנונים הרי כוונתו לתפילה ואינו
מתכוון ללימוד ולכן אינם נחשבים כד"ת להצריך ברכות התורה .והאוסרים ס"ל
דאף שנאמרים דרך תחנונים מ"מ הרי אומר דברי תורה .ועיין בהערה כיצד דעת
מרן הש"ע 6.וע"ע במשנ"ב (סי' מו ס"ק כז).
ולאור האמור אם קוראים תהלים לרפואת חולה ועושים זאת דרך תחינה ,אין
נחשב הדבר כמתרפא בד"ת אלא כתפילה ושרי .ואף למצריכים ברכות
התורה לפסוקים הנאמרים דרך תחנונים שנחשבים כדברי תורה ולא כתפילה ,מ"מ
כל שקורא לרפואת חולה כיוון שאין מכוון בפסוקים לשם רפואה ,אלא כתחנונים,
הרי זה מותר וכמבואר לעיל שהאיסור הוא רק כשמכוון לשם רפואה בלבד .וע"ע
.6והנה מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן סו) הביא דברי הגאון חקרי לב (סימן ט' דף ט' רע"ג)
שהקשה ממאי דאמרינן במנחות (דף צט) אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ,על דברי מרן הב"י (סי' מז ז'-ח') שיוצאים ידי חובת ברכות התורה
בברכת אהבת עולם בתנאי שילמד מיד אח"כ ,ובקריאת שמע לא סגי ,דקריאת שמע הוי כתפילה
ותחנונים .ובסי' מ"ו הביא מרן הב"י מה שנחלקו הפוסקים בפסוקים לפני התפילה אי בעו ברכות
התורה ופסק בש"ע שאין צריך לברך ,וא"כ תקשי איך יוצא ידי חובת לימוד תורה בקריאת שמע
כיון שאינה אלא דרך תפילה ואפילו ברכות התורה אינה צריכה והניח בצ"ע .וכתב מרן החיד"א
דלא קשיא דמ"ש במנחות אפילו לא קרא אלא קריאת שמע היינו במכוון לצאת ידי חובת תלמוד
תורה .והוסיף להקשות דמש"כ שדעת מרן הש"ע שאין צריך לברך על אמירת פסוקים אינו נכון,
שהרי מסורת בידינו דסתם וי"א הלכה כסתם כמ"ש הרמ"ע (סימן צז) [הוב"ד גם בחלקת מחוקק
(אבה"ע סי' א' ס"ח ס"ק יא)] וכ"ש הכא שכתב שנכון לחוש לסברא ראשונה .וכ"ז באומרם דרך תחנונים
אבל במכוון לד"ת צריך לברך אליבא דכו"ע .ע"ש .וק"ק לדבריו מדוע בק"ש דרך תחנונים לא
יוצא ידי חובת תלמוד תורה ואילו ברכות התורה צריך לברך .וע"ע בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ח סי'
ה' עמוד יח בהערה) .ומכל האמור נראה ששורש מחלוקתם שהגאון חקרי לב סבר דממה שהוסיף מרן
הש"ע שנכון לחוש לסברא ראשונה מוכח דאף שבדרך כלל פוסק כסתם כאן סבר לפסוק כי"א,
לכן כתב רק שנכון לחוש לסברת הסתם ,אבל מעיקר הדין הלכה כי"א .ומרן החיד"א הבין שהנכון
לחוש הוא תוספת על הסתם והלכה כסתם .וע"ע בספר ילקוט יוסף (ח"א) ובספר הלכה ברורה (ח"ג
סי' מו ובאוצרות יוסף שם סי' יג) .
