Page 168 - Step and repeat document 1
P. 168
'ח ןמיס -הראש יוליגב השודקבש םירבד לש דינם תורת חכם קסח
הראש תליא בפלוגתא שלדעה הראשונה מותר להזכיר את שם ה' בגילוי הראש
ודעת היש אומרים לאסור הזכרת שם ה' בגילוי הראש1.
והטעם לדברי האוסרים כתב בשו"ת תרומת הדשן (ח"א סי' י') שאיסור הזכרת שם ה'
בגילוי הראש הוא משום קלות ראש כלפי שמיא שמזכיר שם המקום ברוך
הוא שלא באימה ויראה 2.ע"ש .ונראה שלדעת המתירים אין בהזכרת שם ה' בגילוי
.1ויש להתבונן בהמשך דברי המשנה" :בין כך ובין כך מתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר
לפני התיבה ואינו נושא את כפיו" ופשטם של דברים שהכוונה היא בין אם הוא פוחח או בגילוי
הראש מותר לו לתרגם אבל לא לקרוא בתורה ולא לעבור לפני התיבה ולא לשאת כפיו ,ובטעם
הדבר פירש רש"י במסכת מגילה (דף כד ).שקריאת התורה הוא משום כבוד התורה ,ולעבור לפני
התיבה ונשיאות כפים הוא משום כבוד הציבור .אלא שצריך ביאור כיצד מי שראשו מגולה מתרגם
והרי מזכיר את ה' בגילוי הראש .ואף אם נאמר שמזכיר את ה' בלשון ארמית ,מ"מ גם בכה"ג יש
לאסור כמבואר בדברי הרב פתח הדביר (סי' צא אות א') הוב"ד בספר כה"ח (שם אות י"ב) שאף שם
ה' בלשון לע"ז אין להזכירו בגילוי הראש .והנראה לבאר שדברי המשנה "בין כך ובין כך" חוזרים
על דברי הסתם משנה המתירה להזכיר את ה' בגילוי הראש ,ולא על דברי היש אומרים שחולקים
ואוסרים ,שלדברי היש אומרים אסור לתרגם בגילוי הראש משום שם ה' הנזכר בו ,וה"ה לקריאה
בתורה ולעבור לפני התיבה ונשיאות כפים אף בלא הטעם של כבוד התורה וכבוד הציבור ,אבל
לדעה הראשונה שמותר להזכיר את שם ה' בגילוי הראש מ"מ לא יקרא בתורה בציבור וכו'.
.2והנה בשו"ת תרומת הדשן עצמו (ח"ב סי' רג) נשאל אם מותר להישבע בשם ה' בגילוי הראש
בערכאות של גויים וכתב וז"ל :ואיני יודע כל כך איסור מפורש שלא להזכיר השם להדיא ובגילוי
הראש לצורך שבועות שמחויב בה ,דהא לאו הזכרה לבטלה הוא וכו' "ובגילוי הראש לא אשכחן
קפידא להדיא לאיסור" .עכ"ל .ולכאורה דבריו סתרי אהדדי שבתשובה בח"א הנ"ל כתב שיש איסור
להזכיר את ה' בגילוי הראש ,ואילו כאן כתב שלא מצאנו להדיא לאיסור? ואולי י"ל שכוונתו שאף
שנהגו שלא ללכת בגילוי הראש מ"מ אינו איסור מוחלט שהרי אינו מפורש ממש .אלא שאם כן
קשיא בתרתי ,חדא ,שמצאנו מקור מפורש לאיסור הזכרת שם ה' בגילוי הראש במסכת סופרים
הנ"ל בדעת היש אומרים ,ותו ,שאם אין מקור מפורש לאיסור אם כן מהיכן הגיע האיסור? ואולי
י"ל דס"ל לתרומת הדשן דהלכה כסתם משנה שמותר להזכיר את ה' בגילוי הראש ,ולכן כתב
שלא מצאנו איסור מפורש בדבר ,אלא שמ"מ משום דהוי פלוגתא בדבר ויש שהיו מחמירים ונהגו
כמותם ,אם כן יש מקום לאסור ,ומה שנזכר בש"ס כמה פעמים עניין כיסוי הראש בגמרא קידושין
(דף לא ).וגמרא שבת (דף קיח ,:קנו ):משמע ליה יותר דהוי מידת חסידות ולא ממש איסור( .ועיין עוד
בשו"ת מהרש"ל (סי' עב) אלא שלא ביאר כן בדברי תרומת הדשן עצמו) .ובחפשי מצאתי למרן החיד"א במחזיק
ברכה (או"ח סי' ב' או' ב') שהרגיש בזה שמדברי תרומת הדשן בח"א מוכח דפשיטא ליה דאסור להזכיר
את ה' בגילוי הראש ואילו בתשובה האחרת כתב שלהזכיר ה' בגילוי לא אשכחן קפידא להדיא
דאסור ,וביאר כוונתו דלא אשכחן איסורו בתלמוד ולכן התיר להזכיר את ה' בשבועה בגילוי
הראש .עכ"ד .ואין להקשות כיצד כתב דלא אשכחן איסורו בתלמוד שהרי לכאורה נכתב איסור
זה במסכת סופרים ,שהרי כתב מרן החיד"א עצמו בשם הגדולים (מערכת ספרים ערך ל"א ,מסכת סופרים)
בשם הרא"ש שמסכת סופרים נתחברה בדורות האחרונים ולא הובא מדבריה בתלמוד עצמו .ע"ש.
ולפ"ז אתי שפיר דאף שנזכר הדבר במסכת סופרים מכל מקום אינה מכלל התלמוד .ועיין עוד
בשו"ת יביע אומר (ח"ו סי' טו אות ה').
