Page 173 - Step and repeat document 1
P. 173
תורת חכם 'א ענף -שארה יובגיל תומא 'ד ךוליהו 'ה םש תרכזה קעג
(סימן ח' ד"ה ומכסה ראשו) שכתב להדיא שיש איסור בדבר ללכת בגילוי הראש ,שכתב
על דברי הטור" :לאחר שהתעטף בטלית מכסה ראשו שלא יהא בגילוי הראש"
וז"ל :ונראה דלאו למימרא שיכסה ראשו כדי שלא יהא בגילוי הראש לגמרי שאין
זה מעניין מצות ציצית ועוד דהיאך הלך לעשות צרכיו וליטול ידיו בגילוי הראש,
אלא היינו לומר שאע"פ שראשו מכוסה ,דרך הצנועים להטיל סודר או טלית על
ראשם וכו' ,ופשיטא שלא היו הולכים הבחורים בגילוי ראש ממש אלא ודאי היינו
סודר או טלית שפורסין על הראש לצניעות ולפי שכיסוי זה מכניע את לב האדם
ומביאו לידי יראת שמים וכדאיתא בסוף מסכת שבת (דף קנו ):דאמרה ליה אימיה
לרב נחמן בר יצחק כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא וכו' .ע"ש .הא
להדיא דס"ל למרן הש"ע שיש איסור ללכת בגילוי הראש ודברים אלו סותרים
לכאורה למה שכתב מרן הב"י (סימן צא) בשם המהר"ם מרוטנבורג שאין איסור
ללכת בגילוי הראש רק ממידת חסידות.
ונראה ליישב על פי דבריו בסימן מ"ו (ד"ה כי פריס סודרא על רישיה לימא עוטר ישראל
שמקורו הוא מדברי הגמרא (שבת דף קיח :):אמר רב הונא בריה דרב יהושע "תיתי לי" דלא סגינא
ד' אמות בגילוי הראש .ושכן הוא להדיא בדברי מרן הב"י (סי' מו) כנזכר כאן (אות ג') אלא שלכאורה
צריך ביאור שהרי מלשונו "תיתי לי" מוכח שלא עשה כן אלא ממידת חסידות ,שאם לא כן מה
מתפאר שיבוא שכרו במה שחובה לעשות ,אלא ודאי שהוא ממידת חסידות .וכבר הקשה כן מרן
החיד"א במחזיק ברכה הוב"ד להלן (אות ה').
ונלע"ד שדעת מרן הב"י בהבנת הגמרא שרב הונא בריה דרב יהושע שאמר שאין לילך ד' אמות
בגילוי הראש וכי יקבל על כך שכר ,נראה שהתכוון לסודר או לטלית שהיו פורסים על הראש,
וזאת מלבד חובת כיסוי הראש הרגיל ,ומשום שסודר זה מביא לידי יראת שמים לכן אמר שיבוא
שכרו ,וכמו שכתב מרן הב"י עצמו בסי' ח' הובאו דבריו כאן (באות ג') ואף על פי כן למד שהמקור
לאיסור הליכה בגילוי הראש לגמרי הוא מדברי רב הונא ,שהרי הגמרא בקידושין (דף לא ).אמרה
שרב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש אמר "שכינה למעלה מראשי".
משמע שקיים ממש איסור ללכת בגילוי הראש משום כבוד השכינה ,אומנם הוא עצמו החמיר יותר
והלך עם סודר המביא ליראת שמים וזה כבר מידת חסידות ועל זה השתבח שיבוא לו שכרו אבל
בודאי שמלבד זאת קיים איסור ממש ללכת בגילוי הראש משום השכינה .אומנם לשון מרן הב"י (סי'
מו) קשה קצת שמשמע שלמד כן מדברי הגמרא עצמה (שבת קיח ):וצריך לומר שהסתמך על דברי
הגמרא בקידושין שקיים איסור הליכה של ד' אמות בגילוי הראש מפני כבוד השכינה ,ולכן שייך
לומר שיש אפשרות להחמיר בסודר המביא אף לידי יראת שמים ,שבלא כיסוי הראש מעיקר הדין
מפני כבוד השכינה מה שייך כיסוי בסודר שיביא לידי יראת שמים ,דמה עניין כיסוי ראש ליראת
שמים ,אלא בודאי שקיים איסור ללכת בגילוי ראש מפני כבוד השכינה ,אלא שהמחמיר ומוסיף עוד
לילך אף בסודר הרי מוסיף לעצמו יראת שמים שמכבד השכינה יותר ממה שצריך ,ולכן נקרא גם
מידת חסידות אבל בודאי שבלי חובה של כיסוי הראש מפני כבוד השכינה מה יועיל כיסוי בסודר
ליראת שמים דמה עניין זה לזה .כנלע"ד לבאר דברי מרן הב"י זיע"א.