Page 177 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬שארה יובגיל תומא 'ד ךוליהו 'ה םש תרכזה קעז‬

‫בלא כיסוי הראש‪ ,‬והוסיף שם שממידת חסידות אף בפחות מד' אמות יש לכסות‬
‫את הראש‪ ,‬דזיל בתר טעמא הוא משום שכינה שמעל ראשנו‪ ,‬וד' אמות שהוזכרו‬
‫הם לאו דווקא‪ .‬ע"ש‪ .‬גם מרן החיד"א בברכי יוסף (שם אות ב') כתב שמדקדוק לשון‬
‫מרן הש"ע דקתני ברישא אסור גבי קומה זקופה והדר קתני ולא ילך ד' אמות‬
‫בגילוי הראש משמע דליכא איסורא בהולך בגילוי הראש וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬וע"ע בדבריו‬
‫במחזיק ברכה (שם אות ב') שהאריך לדחות דברי המהר"י עייאש‪ ,‬שמהש"ס ברור‬
‫שהליכה ד' אמות בגילוי הראש אינה אלא מידת חסידות ושכן דעת הרמב"ם‬
‫והטור ושבסי' צ"א הביא מרן הב"י מחלוקת אם מותר להזכיר אפילו את ה' בגילוי‬
‫הראש והחמיר כרבנו ירוחם ופסקה בלשון י"א ולא פסק כן לגמרי מוכח דס"ל‬
‫להתיר ואע"פ שמסי' ח' וסי' מ"ו נראה שמרן הב"י מחמיר כתב על זה מרן החיד"א‬
‫וז"ל‪ :‬נראה בעיני דכשחיבר הש"ע הסכים מרן ז"ל שללכת ד' אמות בגילוי הראש‬
‫לאו איסורא הוא עש"ב‪ .‬נמצא דעת מרן החיד"א שמרן חזר בו בש"ע ממה שכתב‬

‫בב"י‪.‬‬

‫ובעיקר דברי מרן החיד"א שכתב להקשות על דברי המהר"י עייאש שמהש"ס מוכח‬
‫שהוא מידת חסידות יש להעיר בדב"ק מה לו כי יקשה על המהר"י עייאש‬
‫והרי מרן עצמו בב"י (סי' מו) ביאר כן בפשט הגמרא‪ ,‬כך שעל פי כל הנ"ל נראה‬

‫לכאורה שדעת מרן הש"ע לאסור וכדעת המהר"י עייאש‪.‬‬

‫נמצא שדעת מרן הש"ע שנויה במחלוקת הפוסקים‬
‫ו‪ .‬נמצאנו למדים דאיכא פלוגתא באחרונים בדעת מרן הש"ע אם מותר ללכת ד'‬
‫אמות בגילוי הראש‪ ,‬דעת הגאון מהר"י עייאש שאין ללכת בגילוי הראש‬
‫מעיקר הדין‪ ,‬ודעת מרן החיד"א שאינו אלא ממידת חסידות‪ .‬וכדעת מרן החיד"א‬
‫הסכימו המאמר מרדכי (סי' ב' אות א') שרק ממידת חסידות יש לכסות את הראש‬
‫ואינו מעיקר הדין וכן דעת הגר"א (סי' ח' ס"ק ו') וכן הסכים בספר כף החיים (שם‬
‫אות טו) אלא שכתב שתלמיד חכם אסור לו ללכת בגילוי הראש על פי דברי‬
‫הזוהר הקדוש מה שאין כן שאר בני אדם שהם ממידת חסידות‪ .‬עוד כתב בספר‬
‫כף החיים (שם אות יח) בשם השל"ה הקדוש שמידת חסידות שיהיה ראשו מכוסה‬
‫בלילה כמו ביום‪ .‬ע"ש‪ .‬ונראה שכוונתו לזמן השינה (וכן הבין במשנ"ב סי' ב' ס"ק י"א)‪ .‬וכן‬
‫דעת מרן הגר"ע יוסף (שליט"א) זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ו סי' ט"ו) ובשו"ת יחוה‬
‫דעת (ח"ד סי' א') שכיסוי הראש הוא ממידת חסידות אלא שכתב שבימינו הוא יותר‬