Page 180 - Step and repeat document 1
P. 180
'ח ןמיס -הראש יוליגב השודקבש םירבד לש דינם תורת חכם קפ
לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו ועיין
בפירוש רש"י והריטב"א .והנה המהרש"א (שם) כתב לבאר וז"ל :מצאתי כתוב דהכי
משמע ליה ברכת התורה ,כי שם ה' אקרא דהיינו כשאני קורא בתורה שהיא כולה
שם הקב"ה שכל התורה באותיותיה היא שמותיו של הקב"ה כדאיתא במדרשות.
וק"ל .וכן כתב בספר ערוך השולחן (סי' מז אות א') שהתורה היא שם ה' .שו"ר שכ"כ
בשו"ת יבי"א (ח"ד סי' ח' אות ח') שהביא שכן כתב הרמב"ן בהקדמתו לפירושו שעל
התורה ושכן הוא בזוהר הקדוש (משפטים דף קכד ע"א) דתנינן אורייתא כולה שמא
דקודשא בריך הוא ומאן דמשתדל בה כמאן דמשתדל בשמא קדישא ,בגין
דאורייתא כלא חד שמא קדישא הוא .וכן הוא בגמרא ברכות (דף ו' ).על פי פירוש
עיון יעקב (שם) ושם ביאר שהכוונה לתורה שבכתב .ע"ש .והעולה מכל האמור
שהתורה שבכתב כולה שמותיו של הקב"ה וא"כ הוי דינא כדין המזכיר את ה'
שצריך לכסות את הראש.
ואחרי העיון נראה לע"ד שעדיין יש מקום לחלק בין שם ה' ממש לבין לימוד תורה
שרק נרמזים בה שמות ה' ואינם שמות מפורשים וכנ"ל ,שהרי שם ה' ממש
דינו שונה שנכתב ואינו נמחק ויש בו איסור הזכרה לבטלה מה שאין כן דברי
תורה שמותר למוחקם ואין בהם דין איסור לבטלה ,ולא גרע מסתם כינוי שם ה'
כגון חנון ורחום שאינם שם עצם לה' שאין בהם דין כיסוי הראש ,וה"ה לדברי
תורה .וע"ע בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ו סי' טו אות ח' -י') שדן אם מותר להקדים שלום
לאדם גלוי ראש שלכאורה מכשילו אם יחזיר לו שלום בגילוי הראש ,על פי הגמרא
שבת (דף י' ):שאסור לומר שלום בבית המרחץ דשם גופיה אקרי שלום 6,וכתב שם
לדון אם "שלום" הוי כשם ה' ממש .והעולה מדבריו שבכינויים כגון חנון ורחום
וכדומה אין דינם כשם ה' ממש וממילא מותר לאומרם בגילוי הראש .ע"ש .ונראה
שה"ה לנידון דידן לתלמוד תורה שאין צריך לכיסוי הראש.
אלא שיש לדחות ולומר שעל פי המבואר בש"ע (או"ח סי' פה ס"ב) נראה שד"ת
חמורים יותר מרחום וחנון לגבי אמירתם בבית המרחץ שהרי אסור להרהר
שם בדברי תורה ומותר לומר חנון ורחום וה"ה לנ"ד .וכן נראה יותר לאסור שיש
לדמות כל דבר שבקדושה לדין שם ה' ,שהרי על פי המתבאר מדברי תרומת הדשן
(עיין לעיל ענף א' אות א') שאיסור הזכרת שם ה' בגילוי הראש הוא משום קלות ראש
.6ועיין בספר הליכות שלמה (תפילה ח"א פ"ב הט"ז ס"ק כ"ו) שחידש שבזמננו אין מכוונים ב"שלום" לשם
שמים וגם אינו בגדר שאילת שלום אלא דרך נימוס בעלמא ,ולכן יש להקל בזה.
