Page 165 - Step and repeat document 1
P. 165
תורת חכם 'ז ןמיס -תורה ירבדב תואפרתהל קסה
שעושה דרך תפילה או דרך לימוד או חיזוק ביטחון אף שמתכוון לשם רפואה
מותר.
יישוב למנהג קריאת פרקי תהלים על המים
טו .והנה לעניין השאלה אם מותר לקרוא פרקי תהלים על המים נראה ליישב
המנהג שבוודאי לא הייתה כוונת הקריאה שכח הסגולי שבתהלים יחול על
המים ,אלא שבודאי הכוונה שזכות אמירת התהלים כדברי תורה תעמוד לחולה
ומה שהיו עושים זאת על המים דווקא הוא כדי לעודד את רוחו של החולה
באמונה שיכול להתרפאות ועשו זאת על ידי דבר גשמי -המים ,שהם מבחינתו של
החולה ככלי מחזיק ברכה .או בדרך אחרת על פי מה שכתבנו לעיל (אות יד) ליישב
דברי מרן החיד"א שכל שמתכוון לדברי תורה מותר אף אם מתכוון לשם רפואה.
וכל האמור הוא שלא במקום סכנה אבל במקום סכנה כבר כתבנו שמותר אף
להתרפאות בדברי תורה.
וכעת חיה מצאתי להגאון רבנו יוסף חיים זצוק"ל בספר לשון חכמים (ח"ב סימן טז
עמוד קלב) שכתב וז"ל :ויש עוד סגולה להטיף טיפין של מים בתוך הכלי,
ויכוון כנגד אותיות א-ל נא רפא נא לה שהם י"א אותיות בנקודותיהם .ואח"כ
יאמר בקשה ואח"כ ישתה החולה את המים ההם .ע"ש .הא קמן דכל שנעשה דרך
תפילה ובקשה ודרך לימוד מותר אף כשעושה כן על המים.
בסיכום:
א .אסור להתרפאות בדברי תורה .ולכן אסור לומר פסוקים על מכה או על חולה
ולכוון לרפואה .ואם לוחש על המכה או על החולה ,דהיינו שאומר מין לחש
מסוים ורוקק ,ואח"כ קורא פסוק מן התורה שיש בו שם שמים ,אין לו חלק לעולם
הבא ,משום שמזכיר שם שמים על הרקיקה .ויש אומרים שכל שקורא פסוק על
המכה אף בלא שם שמים ובלא רקיקה אין לו חלק לעולם הבא.
בו ,והמעיין שם בדבריו יראה שהרוב נעשה בדרך תפילה ,אומנם יש חלק מן הדברים שנכתבו
שצריכים קצת ביאור ולדוגמא וז"ל :פרק ב' למה רגשו גויים ,להינצל מסערת הים אמור אותו
וכתוב אותו על חרס והשליכהו לים וישקוט הים מזעפו .ואי הווה בר נש חש רישיה כתוב יתיה
עד פסוק תרועם בשבט ברזל ותלהו עליו .עכ"ל .הנה לכאורה כתיבת הפסוקים היא שימוש בדברי
תורה ממש ונהי להשקיט הים מזעפו הוי בגדר של פיקוח נפש ,אבל כאב ראש לכאורה משתמש
ממש בדברי תורה .והנראה שגם בזה הכותב מתכוון לזכות הדברי תורה ולא להשתמש ממש ,ומה
שכותבו על הנייר ותולהו על החולה נראה שעושה כן כדי לעודדו ולחזק רוחו ולעולם הכל דרך
זכות ותפילה וכדלהלן (אות טו) .כנלע"ד.