Page 165 - Step and repeat document 1
P. 165

‫תורת חכם 'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל קסה‬

‫שעושה דרך תפילה או דרך לימוד או חיזוק ביטחון אף שמתכוון לשם רפואה‬
                                                                                ‫מותר‪.‬‬

                    ‫יישוב למנהג קריאת פרקי תהלים על המים‬
‫טו‪ .‬והנה לעניין השאלה אם מותר לקרוא פרקי תהלים על המים נראה ליישב‬
‫המנהג שבוודאי לא הייתה כוונת הקריאה שכח הסגולי שבתהלים יחול על‬
‫המים‪ ,‬אלא שבודאי הכוונה שזכות אמירת התהלים כדברי תורה תעמוד לחולה‬
‫ומה שהיו עושים זאת על המים דווקא הוא כדי לעודד את רוחו של החולה‬
‫באמונה שיכול להתרפאות ועשו זאת על ידי דבר גשמי‪ -‬המים‪ ,‬שהם מבחינתו של‬
‫החולה ככלי מחזיק ברכה‪ .‬או בדרך אחרת על פי מה שכתבנו לעיל (אות יד) ליישב‬
‫דברי מרן החיד"א שכל שמתכוון לדברי תורה מותר אף אם מתכוון לשם רפואה‪.‬‬
‫וכל האמור הוא שלא במקום סכנה אבל במקום סכנה כבר כתבנו שמותר אף‬

                                                            ‫להתרפאות בדברי תורה‪.‬‬

‫וכעת חיה מצאתי להגאון רבנו יוסף חיים זצוק"ל בספר לשון חכמים (ח"ב סימן טז‬
‫עמוד קלב) שכתב וז"ל‪ :‬ויש עוד סגולה להטיף טיפין של מים בתוך הכלי‪,‬‬
‫ויכוון כנגד אותיות א‪-‬ל נא רפא נא לה שהם י"א אותיות בנקודותיהם‪ .‬ואח"כ‬
‫יאמר בקשה ואח"כ ישתה החולה את המים ההם‪ .‬ע"ש‪ .‬הא קמן דכל שנעשה דרך‬

                       ‫תפילה ובקשה ודרך לימוד מותר אף כשעושה כן על המים‪.‬‬

                                                                           ‫בסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬אסור להתרפאות בדברי תורה‪ .‬ולכן אסור לומר פסוקים על מכה או על חולה‬
‫ולכוון לרפואה‪ .‬ואם לוחש על המכה או על החולה‪ ,‬דהיינו שאומר מין לחש‬
‫מסוים ורוקק‪ ,‬ואח"כ קורא פסוק מן התורה שיש בו שם שמים‪ ,‬אין לו חלק לעולם‬
‫הבא‪ ,‬משום שמזכיר שם שמים על הרקיקה‪ .‬ויש אומרים שכל שקורא פסוק על‬

                  ‫המכה אף בלא שם שמים ובלא רקיקה אין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬

‫בו‪ ,‬והמעיין שם בדבריו יראה שהרוב נעשה בדרך תפילה‪ ,‬אומנם יש חלק מן הדברים שנכתבו‬
‫שצריכים קצת ביאור ולדוגמא וז"ל‪ :‬פרק ב' למה רגשו גויים‪ ,‬להינצל מסערת הים אמור אותו‬
‫וכתוב אותו על חרס והשליכהו לים וישקוט הים מזעפו‪ .‬ואי הווה בר נש חש רישיה כתוב יתיה‬
‫עד פסוק תרועם בשבט ברזל ותלהו עליו‪ .‬עכ"ל‪ .‬הנה לכאורה כתיבת הפסוקים היא שימוש בדברי‬
‫תורה ממש ונהי להשקיט הים מזעפו הוי בגדר של פיקוח נפש‪ ,‬אבל כאב ראש לכאורה משתמש‬
‫ממש בדברי תורה‪ .‬והנראה שגם בזה הכותב מתכוון לזכות הדברי תורה ולא להשתמש ממש‪ ,‬ומה‬
‫שכותבו על הנייר ותולהו על החולה נראה שעושה כן כדי לעודדו ולחזק רוחו ולעולם הכל דרך‬

                                                                ‫זכות ותפילה וכדלהלן (אות טו)‪ .‬כנלע"ד‪.‬‬
   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170