Page 162 - Step and repeat document 1
P. 162

‫'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל תורת חכם‬  ‫קסב‬

‫בדבקות בה' כמו דוד המלך ע"ה‪ ,‬וזכות זאת תעמוד לו או לחולה‪ ,‬וזה הטעם‬
‫שבחרו דווקא בתהלים יותר מבלימוד אחר‪ ,‬שלימוד זה מעורר לדבקות בה'‪.‬‬
‫והוסיף שצריך להבין פירוש המילים‪ ,‬שאם יאמר בלא כוונה יש לחוש דלדעת‬
‫הרמב"ם הו"ל כלוחש פסוקים על המכה שהוא עוון חמור‪ .‬וע"ע שם בהערה ‪ 26‬מה‬
‫שכתב בשם בעל התניא‪ .‬עכ"ד‪ .‬וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ז סי' ל') מה שכתב‬

                                                                          ‫ליישב בזה‪.‬‬

‫נמצאנו למדים שהאיסור להתרפאות בד"ת הוא רק כשמכוון להתרפאות בהם‪ ,‬אבל‬
‫כשמכוון לשם לימוד אף כשכוונתו גם להירפא מותר‪ .‬וכן נראה בדעת מרן‬
‫הש"ע (יו"ד סי' קעט ס"ח) וז"ל‪ :‬הלוחש על המכה או על החולה ורוקק ואח"כ קורא‬
‫פסוק מן התורה אין לו חלק לעוה"ב‪ ,‬ואם אינו רוקק איסורא מיהא איכא וכו'‬
‫(ובס"י) הבריא מותר לקרות פסוקים להגן עליו מהמזיקין‪ .‬עכ"ל‪ .‬הנה ממה שכתב‬
‫שהאיסור הוא על המכה‪ ,‬וממה שכתב שהבריא מותר לקרות פסוקים להגן והשמיט‬
‫לשון הרמב"ם "זכות קריאתן" מוכח שהאיסור הוא דווקא על המכה‪ ,‬דהיינו‬
‫כשמכוון לשם רפואה‪ ,‬אבל כשמכוון לשם לימוד מותר‪ ,‬ולהגן אפילו כשאינו מכוון‬

                                                                  ‫לשם לימוד מותר‪5.‬‬

                            ‫תהלים דרך תחנונים מותר‬
‫יג‪ .‬ובהיותי בזה שאלתי להג"ר משה שמואל שפירא (שליט"א) זצ"ל בעניין אמירת‬
‫התהלים לרפואת החולים והרי אסור להתרפאות בדברי תורה? והשיבני‬
‫שקריאת תהלים היא דרך תחינה ובקשה ולכן מותר‪ .‬עכ"ד‪ .‬ונראה שכוונתו דדרך‬
‫תחינה הרי זה בגדר תפילה‪ ,‬ולהתפלל על חולה מצוה קא עביד‪ .‬ויש להביא ראיה‬
‫לדבריו ממה שנחלקו הפוסקים אם מותר לומר פסוקים שנאמרים דרך תפילה‬

‫‪ .5‬מיהו מדברי החינוך (הנ"ל אות ג') נראה שיש לו שיטה אחרת בזה שכתב וז"ל‪ :‬וכבר אמרו ז"ל‬
‫אסור להתרפאות בד"ת‪ ,‬אבל הזכירו לומר מזמורים אלו (יושב בסתר) שיש בהם דברים יעוררו הנפש‬
‫היודע אותם לחסות בה' ולהשים בו כל מבטחו ולקבוע בלבבו יראתו ולסמוך על חסדו וטובו‪,‬‬
‫ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק‪ ,‬וזה שהשיבו בגמרא בעניין זה‪ ,‬דקא פריך‬
‫התם היכי עביד ריב"ל כן והאמר ריב"ל אסור להתרפאות בד"ת‪ ,‬ואמרו להגן שאני‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫אסרה תורה שיאמר אדם ד"ת "לעורר נפשו לטובה" כדי שיגן עליו אותו זכות לשומרו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫משמע שלרפואה אף כשאינו מכוון אלא לחיזוק הביטחון גם אסור‪ .‬מיהו עיין בשו"ת ציץ אליעזר‬
‫(חי"ז סי' ל' אות ג') שהביא דברי ספר החינוך הנ"ל וכתב שכל שנעשה כדי לעורר הנפש לחסות בה'‬
‫ולשים בו מבטחו שרי‪ ,‬שהתעוררותו בנפשו לטובה תגן עליו זכות בזה ובכגון דא מותר אפילו‬

                                                                            ‫עבור חולה לעשות כן‪ .‬ע"ש‪.‬‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167