Page 157 - Step and repeat document 1
P. 157
תורת חכם 'ז ןמיס -תורה ירבדב תואפרתהל קנז
שיחיה בני ,הרי זה צדיק גמור .ועיין בספר אהבת חסד (ח"ב פכ"ג אות ב') הבאתי
דבריו בספרי עשרה זהב (פ"ד סימן א' ענף ג') וז"ל :הנה חז"ל אמרו (פסחים ח' ).האומר
סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא ,הרי זה צדיק גמור
[בדבר זה ,רש"י] וה"ה כל כה"ג שמכוון שיהיה לו גם כן טובה מזה .והטעם בכל
זה מפני שבעצם קיים מצות בוראו במה שאמר סלע זו לצדקה ,ולכן אף שכיון
שיהיה לו גם כן הנאה מזה לא נתבטל המצוה .ופשוט דה"ה בענייני החסד וכו'
שמלווה איזה דינר לחברו וחושב בנפשו שהוא עושה מצוה זו כדי שיחיו בניו או
שיצליח בנכסיו או שיזכה לעוה"ב ,אעפ"כ מקרי מצוה גמורה כיון שבאמת מכוון
לעשות המצוה הכתובה בתורה ,אך שהוא רוצה שייטיב לו הש"י גם כן עבור זה
בזה או בבא ,מצוה גמורה היא וכו' .ויותר טוב אם הוא מכוון בהמצוה רק לשם ה'
שציווה על זה בתורה ,כי אז כוח קדושת המצוה שנעשית על אופן היותר נעלה,
נתעוררים למעלה על ידי זה מדת החסד מאוד מאוד ,ונמשך מדת החסד על כל
מציאות הבריאה .ושם (אות ג') כתב דאפילו מי שאינו יכול לתת לשם מצוה רק
רוצה לתועלת עצמו להצלחה וכו' אעפ"כ לא ירפה ידיו ,דלעולם יעסוק אדם
אע"פ שלא לשמה שמתוך זה בא לשמה וכו' .עש"ב .הא קמן להדיא שמותר
לעשות מצוה אף לתועלת אישית לרפואה וכדומה ,והכיצד? הרי לכאורה מתרפא
בדבר מצוה ,וכמו שאסור להתרפא בדברי תורה ה"ה לכאורה שייאסר להתרפא
בדבר מצוה .ואין לחלק בין עשיית מצוה לדברי תורה ,חדא ,שגם לימוד תורה
מצוה הוא ,ותו ,שגם במצוות נמצאים אותם הטעמים שנאמרו באיסור ריפוי בדברי
תורה ,שהרי המצוות נועדו לרפואת הנפש ולא לרפואת הגוף ,וכן מעלתם גדולה
יותר מסתם ריפוי שהם מגינות שלא יבוא החולי כלל ,וכנזכר בפסוק" :אם שמוע
תשמע" וכו'" ,והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו" וכו'" .כל המחלה "וכו'" .לא
אשים עליך" ,הרי שגם המצוות הם בכלל זה שמגינות שלא יבוא לידי חולי כלל,
וא"כ כיצד ישתמש בהם לרפואה .ולהאמור היה מקום לאסור לתת צדקה על מנת
שיחיה בני שלכאורה משתמש בדבר מצוה לרפואה ואעפ"כ אמרו בגמרא הרי זה
צדיק גמור בדבר זה .ואין לומר שהוי מקום סכנה שהרי אומר על מנת שיחיה בני,
ובמקום פיקוח נפש מותר להתרפאות בדברי תורה וה"ה בדבר מצוה ,דמלשון הרב
אהבת חסד מוכח שמותר לעשות המצוה לכל מטרה ואף לרפואת חולה שאין בו
סכנה כלל ,שהרי כבר נפסק שמותר לעשות מצוה אפילו שלא לשמה שמתוך
שלא לשמה בא לשמה.