Page 153 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל קנג‬

‫שביאר שמה שכתב הרמב"ם שהם בכלל הכופרים‪ ,‬ולא כתב שהם כופרים ממש‪,‬‬
‫אלא הוסיף תיבת בכלל‪ ,‬להורות שאין הם כופרים ממש שאין להם חלק לעוה"ב‪,‬‬
‫אלא הם קרוב לכופרים‪ .‬וכן מה שכתב שהם בכלל מנחשים‪ ,‬אין כוונתו מנחשים‬

‫ממש‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫דעת הר"י הטור ומרן הב"י‬
‫ו‪ .‬והנה הטור (יו"ד סי' קעט ח'‪ -‬ט') הביא דברי הרמב"ם והוסיף וז"ל‪ :‬ור"י פירש דווקא‬
‫בלוחש על המכה ומזכיר שם שמים ורוקק‪ ,‬אותו הוא שאין לו חלק לעולם הבא‪,‬‬
‫אבל אם אינו רוקק לא חמיר כולי האי‪ ,‬ומיהו איסורא איכא בלוחש פסוק על‬
‫המכה אפילו בלא רקיקה ובלא הזכרת שם שמים ואם יש סכנת נפשות הכל מותר‪.‬‬
‫עכ"ל‪ .‬וביאר מרן הב"י (שם) וז"ל‪ :‬ור"י פירש דווקא בלוחש על המכה ומזכיר שם‬
‫שמים ורוקק‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאפוקי מהרמב"ם דבקורא על התינוק שלא יבעת אע"פ‬
‫שאין בו מכה ואע"פ שאינו מזכיר שם שמים ואינו רוקק קאמר דאין לו חלק‬
‫לעוה"ב‪ ,‬ובאמת שדברי הר"י ברורים בפשט השמועות שכתבתי וכך הם דברי‬

‫הרא"ש בפרק חלק (סי' ד') וכן נראה מדברי הרי"ף שם (דף כ')‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫נמצא דאיכא פלוגתא בין הרמב"ם לשאר הראשונים‪ ,‬שהרמב"ם כתב שהקורא‬
‫פסוק על המכה אין לו חלק לעוה"ב ואפילו בלא שם שמים‪ ,‬ואפילו בלא‬
‫רקיקה‪ ,‬מה שאין כן שאר הראשונים שכתבו דאין לו חלק לעוה"ב הוא רק‬
‫כשמזכיר פסוק שיש בו שם שמים על הרקיקה‪ ,‬אבל פסוק בלא שם שמים על‬
‫הרקיקה‪ ,‬או פסוק עם שם שמים בלא רקיקה הוא איסורא בעלמא‪ .‬ועיין בב"ח (יו"ד‬
‫סי' קעט ח'‪ -‬ט' ד"ה והבית יוסף) שכתב להשוות דברי הרמב"ם לדברי שאר הראשונים‪.‬‬

‫ע"ש‪.‬‬

‫אם דווקא מכה אסור או גם בשאר חולי‪ ,‬ובמקום סכנה‬
‫ז‪ .‬והנה באות הקודמת הבאנו דברי הטור (יו"ד סימן קעט ח'‪ -‬ט') וז"ל‪ :‬ור"י פירש דווקא‬
‫בלוחש על המכה ומזכיר שם שמים ורוקק‪ ,‬אותו הוא שאין לו חלק לעולם הבא‪,‬‬
‫אבל אם אינו רוקק לא חמיר כולי האי‪ ,‬ומיהו איסורא איכא בלוחש פסוק על‬
‫"המכה" אפילו בלא רקיקה ובלא הזכרת שם שמים ואם יש סכנת נפשות הכל‬

‫מותר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫ויש לחקור האם האיסור הנזכר בלוחש על "המכה" בלא רקיקה הוא כפשוטו‬
‫דווקא על המכה כגון מכת חץ או חרב‪ ,‬אבל חולי בלא מכה כגון קדחת‬