Page 149 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ז ןמיס ‪ -‬תורה ירבדב תואפרתהל קמט‬

‫ברכות (דף ג'‪ .‬מדפי הרי"ף אות ג') שכתב לישב בדרך אחרת וז"ל‪ :‬וכן אם יש עליו‬
‫קדחת מותר ללחוש עליו ולהתרפא בד"ת הואיל ואין בו מכה כמו שמבואר בגמרא‬
‫(שבת סז‪ ).‬ע"ש‪ .‬מבואר מדבריו שמחלק בין מכה לבין חולי בלא מכה‪ ,‬שדווקא על‬
‫המכה אסור לומר פסוקים להתרפא בהם‪ ,‬אבל חולי בלא מכה מותר לומר פסוקים‬
‫להתרפא בהם‪ .‬אלא שלא פירש טעם בדבר לחלק בין מכה לחולי‪ .‬ועיין להלן (אות‬
‫ז') מה שכתבנו בזה בשם מרן הב"י‪ .‬וע"ע במהרש"א (שבת שם) ומה שכתבנו בדבריו‬

‫להלן (אות יב)‪.‬‬

‫והעולה מכל האמור שבמקום סכנה ופיקוח נפש מותר להתרפאות בדברי תורה‪,‬‬
‫ועיין לקמן (אות ז')‪.‬‬

‫הטעם שאסור להתרפאות בדברי תורה ואילו להגן מותר‬
‫ג‪ .‬ויש לחקור מדוע נאסר להתרפאות בדברי תורה‪ ,‬ואילו להגן בדברי תורה מפני‬
‫מזיק או מחלה מותר‪ .‬והנה הרמב"ם (פי"א מהלכות ע"ז הי"ב) כתב וז"ל‪ :‬הלוחש על‬
‫המכה וקורא פסוק מן התורה‪ ,‬וכן הקורא על התינוק שלא יבעת‪ ,‬המניח ספר‬
‫תורה או תפילין על קטן בשביל שישן‪ ,‬לא די להם שהם בכלל חברים ומנחשים‪,‬‬
‫אלא שהם בכלל הכופרים בתורה‪ ,‬שהן עושין דברי תורה רפאות הגוף‪ ,‬ואינן אלא‬
‫רפאות נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך‪ .‬אבל הבריא שקרא פסוקים או מזמור‬
‫מתהלים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ונזקים‪ ,‬הרי זה מותר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫למדנו מדבריו שמב' טעמים יש לאסור להתרפאות בד"ת‪ .‬א‪ .‬שהוא בכלל מנחש‬
‫וחובר חבר‪ ,‬שהרי לוחש פסוקים על המכה ודומה לחובר חבר שהוא לוחש כל מיני‬
‫לחשים לרפאות את המכה‪ ,‬רמב"ם (שם הלכה י'‪ -‬יא)‪ .‬ב‪ .‬טעם נוסף הוא משום שלימוד‬
‫התורה הוא רפואת הנפש ולא רפואת הגוף‪ .‬ונראה לבאר כוונתו על פי דברי‬
‫הרמח"ל בדעת תבונות שכתב שה' יתברך שמו לאדם בעולם הזה כדי שיקבל‬
‫שכרו על עשייה ולא יקבל בחינם‪ ,‬ועומק הדברים דע"י לימוד התורה משתלמת‬
‫הנפש וזו כוונת הרמב"ם רפואת הנפש‪ ,‬וע"ע בשמונה פרקים להרמב"ם בהקדמתו‬
‫לפרקי אבות מה שכתב בחולי הנפש ורפואתה‪ ,‬והמתרפא בדברי תורה הרי הוא‬
‫מוריד ערך הלימוד שהוא דבר רוחני‪ ,‬מרפואת הנפש‪ ,‬לעניינים גשמיים‪ ,‬לרפואת‬
‫הגוף‪ .‬אומנם הקורא כדי להגן בדברי תורה שלא יבוא לידי חולי וצער מותר‪ .‬אלא‬
‫שצריך להבין דבריו מדוע להגן בד"ת מותר שהוא לכאורה דבר גופני ולא שייך‬
‫לענייני הנפש‪ .‬וי"ל שאומנם לרפא חולי נחשב כפעולה גשמית רפואה לגוף‪ ,‬אבל‬
‫להגן שזכות התורה גורמת שלא יבוא החולי‪ ,‬זה נחשב כדבר רוחני ולא כרפואת‬