Page 247 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רמז‬

‫בזמן הזה יש לברך עליו בשם ומלכות שחלק מחכמתו ליראיו‪ .‬וע"ע בשו"ת שבט‬
‫הלוי (ח"י סי' יג)‪.‬‬

‫דעת המהרי"ט‬
‫ז‪ .‬ובשו"ת מהרי"ט (ח"ב סי' מז) כתב דגם האידנא דנים דין ליטרא דדהבא‪ .‬ובגדר‬
‫תלמיד חכם הביא ג' דעות‪ .‬א'‪ ,‬דעת הרשב"א שכל הקובע עיתים לתורה וחכם‬
‫במקומו עד שמכבדין אותו הכל בשביל תורתו‪ ,‬ובא אחר וביזהו הרי זה כמבזה‬
‫תורתו‪ .‬וכתב שכן דעת הרמב"ם והרי"ף והרא"ש ושאר מפרשים שהביאם הטור‬
‫(חו"מ סי' תכ‪ ,‬או' ל'‪ -‬לב) בסתם‪ ,‬ואח"כ הביא דברי הרא"ש בתשובה ומשמע מדבריו‬
‫שמשווה דברי הרא"ש לדברי הרשב"א‪ ,‬ולפ"ז גם לדעת הרא"ש אין מספיק רק‬
‫שיקבע עיתים לתורה אלא שיהיה נחשב חכם במקומו‪[ .‬וזה לא כמו שכתבנו לעיל‬
‫שמהרא"ש משמע שהעיקר תלוי בקביעות הלימוד]‪ .‬ב'‪ ,‬דעת הריב"ש שאין כל‬
‫החכמים שווים בליטרא דדהבא אלא צריך שיהיה רב מובהק‪ ,‬ואם אינו רב מובהק‬
‫אלא שתורתו אומנתו וחכם קצת אז שמים לו דמי בושתו לפחות מליטרא זהב‪.‬‬
‫וכתב המהרי"ט על דבריו דנ"ל שלא ראה תשובת הרשב"א והרא"ש שפירשו בכל‬
‫תלמיד חכם‪ .‬ג'‪ ,‬דעת המהר"י וייל שבזה הזמן לא קנסינן ליטרא דדהבא‪ ,‬שאין‬
‫עתה חכם שיודע אפילו במסכת כלה‪ .‬וכתב‪ :‬אלו דבריו וכמו זר נחשבו ומאוד‬
‫הפריז על המידה וראיותיו אינם מכריחות‪ ,‬לא מספר האגודה ולא מאור זרוע וכו'‬
‫וסיים אבל ליטרא זהב שתלו אותה בזקן שחייבים בכבודו ודאי לא בעינן שיהא‬

‫כרבי יהודה בר חנינא אלא כל שחייבים להדרו ולקום מפניו חייבים על ביזויו‪.‬‬

‫וע"ע למרן החיד"א בברכי יוסף (חו"מ סי' טו אות ג') שהביא שמצאנו כמה הגדרות‬
‫לתואר תלמיד חכם‪ ,‬ובכל נושא ישנה הגדרה אחרת‪ .‬ושם הביא דברי הרב‬

‫שבות יעקב אם גם בזה הזמן נוהג דין ת"ח לעניין להקדים דינו‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫בסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬יש אומרים שלא נוהג דין תלמיד חכם בימינו‪ ,‬ויש חולקים ואומרים שאף‬

‫בימינו נוהג דין תלמיד חכם‪.‬‬

‫ב‪ .‬יש אומרים שתלמיד חכם נקרא כל מי שלמד את כל התלמוד בעניינים‬
‫הנוהגים בזמן הזה לאפוקי הילכתא למשיחא‪ ,‬ויודע להוציא הדין מן התלמוד‬
‫לפי קו היושר‪ .‬ואפילו עוסק מעט לפרנסתו כל שלא פירש לענייני עולם הזה ולכן‬