Page 251 - Step and repeat document 1
P. 251

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רנא‬

‫כתיבת פרשיות לא יהיה לתינוקות במה ללמוד ותתבטל תורה מישראל‪ ,‬ח"ו‪ ,‬על‬
‫כהאי גוונא אמרינן "עת לעשות לה' הפרו תורתך" דהיינו‪ ,‬שמוטב ותתבטל הלכה‬
‫זו של איסור כתיבת מגילה‪ ,‬מאשר יתבטלו עם ישראל מלימוד תורתנו הקדושה‪,‬‬
‫והוא דומיא ד"עת לעשות לה' הפרו תורתך" של היתר כתיבת התלמוד‪ ,‬תורה‬
‫שבעל פה‪ ,‬שאף על פי שנאסרה בכתיבה‪ 1,‬מכל מקום משום "עת לעשות לה'"‬

                                              ‫התירו לכותבה‪ ,‬והוא הדין לנידון דידן‪.‬‬

‫ופשט רבה אין כותבים לפי שאין כותבים‪ ,‬וביאר בספר הערוך ערך "לפי" שכך‬
‫קבלה בידם‪ ,‬שאין כותבים מגילה אלא ספר תורה שלם‪ ,‬וכתב רש"י‬
‫שהאיסור הוא לשתי השיטות‪ .‬והקשו על דברי רבה‪ ,‬איתיביה אף היא עשתה‬
‫טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה‪ ,‬והכיצד? הרי אסור לכתוב פרשה מן‬
‫התורה‪ ,‬ותירצו אמר רבי שמעון בן לקיש משום ר' ינאי באלף בית‪ ,‬ופרש"י כלומר‬
‫בראשי תיבות שבכהאי גוונא הוי שינוי מכתיבה רגילה‪ ,‬ומותר‪ .‬ובתירוץ האחרון‬
‫של הגמרא אמרו שפרשת סוטה זו נכתבה בסרוגין ופרש"י תחילת המקרא היה‬
‫כתוב תיבה שלמה ולבסוף ראשי תיבות‪ ,‬ובכהאי גוונא אינו נחשב ככותב פרשה‬
‫מן התורה‪ ,‬דהוי שינוי מצורת הכתיבה הרגילה בספר תורה ולכן מותר‪ .‬והרמב"ם‬
‫בשו"ת פאר הדור (סי' ז')‪ ,‬ובהלכות ספר תורה (פרק ז' הלכה יד) פירש שלש תיבות‬
‫בשיטה אחת ובשיטה שמתחתיה עוד שלש תיבות‪ ,‬או שלא יכתבו כל התיבה‬
‫בשלמותה אלא חלק ממנה והוא שינוי מדרך הכתיבה הרגילה‪ ,‬ומותר‪ .‬ולמעשה‬
‫כתבה הגמרא שאיסור כתיבת מגילה להתלמד‪ ,‬הוא מחלוקת תנאים בין תנא קמא‬
‫לר' יהודה‪ ,‬שלדעת תנא קמא אסור לכתוב מגילה לתינוק להתלמד אלא אם כן‬
‫דעתו להשלים‪ ,‬ור' יהודה סבירא ליה שכל שיש עניין שלם בפני עצמו מותר‬
‫לכתוב‪ ,‬ואין צריך ספר תורה שלם דווקא‪ ,‬כגון מבראשית עד דור המבול וכו'‪,‬‬

         ‫ומהגמרא מוכח שהלכה כרבה וכתנא קמא‪ ,‬שאין כותבים מגילה להתלמד‪.‬‬

                          ‫היתר כתיבת חומש בפני עצמו‬
‫ב‪ .‬והנה לכאורה הלכה זו שאין כותבים מגילה להתלמד קשיא וסתרה לגמרא‬
‫אחרת באותו הדף (גיטין ס‪ ).‬שמוכח שם שמותר לכתוב חומש בפני עצמו כגון‬

‫‪ .1‬ובעיקר הטעם של איסור כתיבת תורה שבעל פה עיין במסכת גיטין (דף ס‪ ).‬ובתמורה (דף יד‪):‬‬
‫שלמדו זאת מפסוקים‪ ,‬ועי' בריטב"א גיטין (דף ס‪ ):‬שכתב טעם לדבר‪ ,‬שדברים שבעל פה מוסברים‬
‫ומוטעמים יפה יותר בעל פה מאשר בכתב‪ ,‬ולכן אסרה התורה לכותבם‪ ,‬כדי שיוסברו יפה יותר‬

                    ‫בעל פה‪ ,‬ולקמן נכתוב בשמו טעם לאיסור אמירה בעל פה של תורה שבכתב‪.‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256