Page 255 - Step and repeat document 1
P. 255
תורת חכם 'א ענף -חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רנה
את כל התורה כולה ,ולמאן דאמר אידבק הרי אידבק הכל ,ומה בכך שחומש נקרא
ספר בפני עצמו ,מכל מקום אינו ספר תורה שלם ומדוע להתיר כתיבתו?
ויש ליישב קושי זה מדברי החת"ס זיע"א בחידושיו למסכת גיטין (דף ס ).דשם עמד
בקושיה ,וז"ל :ומיהו טעמא בעי מנא ליה לתנא קמא שאסור לכתוב מגילה
מגילה ומאי בכך דחתומה ניתנה ,ודאידבק מנא ליה שאסור להפרידם ,ונראה לי
מאותו טעם עצמו דאמרינן בשמעתין דברים שבכתב אי אתה ראשי לאומרם בעל
פה ויליף מקרא ,וכתב הריטב"א הטעם דאיכא בכל אות ותיבה רמזים בחסירות
ויתירות ואותיות מלופפות ואין אנו יודעים וכשאומר בעל פה אינו נרגש אבל
בכתב הרי רואה מה שכתוב לפניו אף על פי שאינו יודע מה הוא ע"ש ,וכ"כ
הרב"י מדעתיה דנפשיה ,והכא נמי סמיכת הפרשיות יש בהם דרשות ידועים ואינם
ידועים מאי טעמא נסמכו עיין פרש"י בפסוק "שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני
פז" ,וחז"ל ילפי מסמוכים לעד לעולם וכשמפרידם הרי הפסיד הכוונה ההיא על כן
אסור להפריד כי אם חומש חומש ,כי אין דורשין סמוכים מסוף הספר היינו חומש
לתחילתו ולפי זה יש לומר רבי יהודה דפליג וכו' עכ''ל ,עש"ב .ולפי דברי החת"ס
ניחא היתר כתיבת חומש אף למאן דאמר תורה חתומה ניתנה שאוסר כתיבת
מגילה ,דכל חומש מילתא באנפי נפשיה ואינו קשור לחומש שלפניו אפילו לדרשת
הסמוכין3.
ונהדר אנפין לדברי מרן הב"י שכתב על תירוצו השני של הרא"ש וז"ל :ומה שכתב
דראה להקל משום דלא אפשר וכו' קשה דהא אביי נמי אמר או דילמא כיון
.3ועיין עוד בחת"ס בחידושים (שם) שכתב להעיר על דברי הרמב"ם הלכות ספר תורה שכתב וזה
לשונו :מצות עשה על כל אחד מישראל לכתוב ספר תורה מדכתיב "ועתה כתבו לכם את השירה
הזאת" ואי אפשר לומר שירה בפני עצמה שהרי אין כותבים התורה פרשיות אלא על כורחך תורה
שיש בה שירה קאמר וכו' ,וקשה דהרי חומש לכולי עלמא מותר לכתוב ואם כן מה הראיה שצריך
לכתוב ספר תורה שלם ,דילמא הכוונה רק לחומש דברים דהרי חומש מותר לכתוב והניח בצ"ע.
וע"ע בחידושי מהרי"ץ חיות (מגילה כו .):וכעת בשנת תשנ"ב שלחתי קושיה זו להעיר על דברי
הגר"מ מאזוז שליט"א שכתב בזה בירחון אור תורה חשון תש"ן .ועיין מה שכתבו ליישב קושיה זו
באו"ת תמוז תשנ"ב סימן קמ"ח ובאו"ת תשרי תשנ"ג סימן י"א .וכבר עמד בזה מרן הגרא"מ שך
(שליט"א) זצ"ל בספרו אבי עזרי על הרמב"ם הלכות ספר תורה (פרק ז' הלכה א' סק"ב) דכיון דאפיקתיה
מפשטיה דלאו שירה ממש ,אוקמיה על כל התורה כולה ,שאין סברא להעדיף ספר דברים על שאר
התורה ,דהיינו דכיון דאי אפשר לכתוב שירת האזינו לבדה שנאמר בה "ולמדה" את בני ישראל
ואסור לכתוב פרשיה מן התורה להתלמד אם כן אין כוונת הדברים "שירה" כפשטם ,ולכן מוקמינן
לה אכל התורה כולה וכו' ,עש"ב .ועיין מה שנכתוב לקמן באות ה' בשם הלבוש ,ועיין באו''ת אב
תשנ''ד ,מה שכתבנו לבאר דברי הרמב''ם על פי דברי הלבוש עש"ב.
