Page 250 - Step and repeat document 1
P. 250
אי ןמיס -שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם רנ
מכיון שנעשה בדפוס אין דינו כספר ואין צריך לקרוא את ההפטרה ממנו ויכולים
לקוראה מתוך החומש?
ה .האם מותר להשתמש בכתב אשורי לצורך חול כגון לכתוב הקדשה או הזמנה.
וכיצד הדין כשנעשים הדברים במחשב על ידי דפוס וצילום?
ו .האם הכתב המרובע הנוהג היום דינו ככתב אשורי והאם מותר לכתוב בו דברי
חול כגון עיתונים וכדומה האם מותר לקוראם בבית הכיסא והאם צריכים גניזה
בסופם?
איסור כתיבת פסוקי תורה
א .תחילה וראש נבוא לדון בכתיבת פסוקים הנה בגמרא גיטין (דף ס ).אמרו :בעא
מיניה אביי מרבה מהו לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה? תיבעי למאן דאמר
תורה מגילה מגילה ניתנה ,תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה .תיבעי למאן
דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה ,כיון דמגילה מגילה ניתנה כותבין ,או דילמא כיון
דאידבק אידבק? תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה ,כיון דחתומה ניתנה אין
כותבין ,או דילמא כיון דלא אפשר כתבינן? ופרש"י ,מגילה ,פרשה לבדה של תורה
או שתים .מגילה מגילה ניתנה ,כשנאמרה פרשה למשה היה כותבה ולבסוף מ' שנה
כשנאמרו כל הפרשיות חיברן בגידין ותפרן .חתומה ניתנה ,לא נכתבה עד סוף מ'
לאחר שנאמרו כל הפרשיות כולן והנאמרות לו בשנה ראשונה ושנייה היו סדורות
לו על פה ,עד שכתבן .ובביאור דברי הגמרא נראה בס"ד שנסתפק אביי אם מותר
לכתוב חלקים מן התורה כגון פרשה אחת או שתים בקונטרסים ובמגילות כדי
ללמד בהם תורה לתינוקות של בית רבן .וצדדי הבעיה חלוקים לשתי הדעות.
לדעה הראשונה ,שסוברת שהתורה ניתנה מגילה מגילה ,והכוונה שכל פרשה
שנאמרה למשה רבנו ע"ה נכתבה מיד ,מוכח ממעשה זה שמותר לכתוב פרשיות
פרשיות ,או שמא יש לומר שמכיוון שבסופו של דבר נתחברו כל הפרשיות הללו
ולא נשארו כפי שהן ,אין לנו יותר רשות להפרידן ואיכא איסורא בכתיבת פרשיות
פרשיות ,אלא אם כן כותב ספר תורה שלם.
גם לדעה השנייה ,למאן דאמר תורה חתומה ניתנה ,יש מקום להסתפק האם מותר
לכתוב פרשיות פרשיות ,וצדדי הספק דכיון שהתורה חתומה ניתנה ,דהיינו
שמשה רבנו ע"ה לא כתב את התורה פרשיות פרשיות ,אלא זכרן על פה ורק
בסוף הארבעים שנה כתבן ,מוכח שאסור לכתוב פרשיות פרשיות ,או שמא יש
לומר דכיון דאין באפשרות כל אחד לכתוב ספר תורה שלם לבנו ,ואם לא נתיר