Page 252 - Step and repeat document 1
P. 252
אי ןמיס -שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם רנב
חומש בראשית לבדו או חומש שמות לבדו ואין צריך ספר תורה שלם? וזה תורף
דברי הגמרא ,מהו לקרות בחומשים בביהכנ"ס בציבור? ופשטוה מהא דא"ר שמואל
בר נחמני א"ר יוחנן ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורין בו ,ולא היא ,התם
מחסר במילתיה הכא לא מחסר במילתיה ,רבה ורב יוסף דאמרי תרוויהו אין קורין
בחומשין בביהכנ"ס משום כבוד ציבור .ופרש"י בחומשין ,שיש שכותבין להן
חמישה חומשים כל חומש אחד שלם לעצמו וכל ספריהם היו בגלילה כספר תורה
שלנו :מחסר במילתיה ,שקורין לו ספר תורה וחסר הוא .עכ"ל.
וביאור הגמרא ,ששאלו אם מותר לקרות בציבור בחומש לבדו או צריך ספר תורה
שלם דוקא? ופשטו לאסור ,מהא דאמרו שספר תורה שחסר יריעה אחת אין
קורין בו ,וכ"ש חומש שחסר ארבעה חומשים שבודאי אין לקרות בו ,ודחו דלא
דמי ,התם מחסר במילתיה וכו' ,פירוש לספר תורה יש קדושה ומעלה בפני עצמו
ולחומש קדושה ומעלה בפני עצמו [ויש דעות שחומש קדושתו כספר תורה עי'
שו"ע יו"ד סי' רפג סע' א'] ולכן ספר תורה שיש לו שם של ספר תורה אם נחסרה
ממנו יריעה אחת הרי ירד מקדושתו ואין דינו יותר כספר תורה ,ולכן אין קורין בו
בציבור ,מה שאין כן חומש ,אע"ג שחסר ארבעה חומשים מ"מ כיון שיש לו קדושה
משלו ולא נחסר ממנו מאומה הרי הוא עדיין בקדושתו ולא נפסל ,ומותר לקרות
בו בציבור .ולבסוף הביאו דברי רבה ורב יוסף ,שאוסרים לקרות בחומש בציבור
ולא מטעם פסול בגוף החומש עצמו אלא מטעם אחר והוא כבוד הציבור וביאר
הר"ן הטעם וז"ל :מפני כבוד הציבור שנראה כעני .וכן כתב הרשב"א וז"ל :שלא
יראה מעשיו כעושה מעשיו בעניות שאין ציבור עני2.
והנה מכל האמור מוכח שאין איסור כלל בכתיבת חומש ,אלא שלקרוא בו בציבור
אסור מטעם כבוד הציבור ,אבל עצם כתיבתו מותרת .וכאן הבן שואל מאי
שנא מכתיבת מגילה שאסורה ,הרי משה רבנו ע"ה כתב כל התורה כולה ולא
חומש חומש למאן דאמר חתומה ניתנה ,ולמאן דאמר אידבק ,הרי אידבק כולו ולא
חומש חומש ,א"כ מדוע כתיבת חומש מותרת ,בו בשעה שכתיבת מגילה אסורה?
.2עיין במה שכתב הר"ן וז"ל :וכתב רבנו ז"ל הלכה ולא למעשה ,שאם נמצא טעות בספר תורה
באחד מן החומשים ,מותר לקרוא בשאר ,דהא אין החומשין מעכבין זה את זה אלא מפני כבוד
הציבור וכיון שהספר תורה שלם ,שפיר דמי ,עכ"ל .וכ"כ הרשב"א וז"ל :ונ"ל להלכה דכיון שכן כל
שלם רצונו לומר חמשה חומשים אפילו נמצאו טעויות באחד מן החומשים כל שאינו קורא באותו
חומש קורא בשאר החומשים ואינו חושש שאין טעות חומש פוסל את השאר וכו' עש"ב ,וע"ע בשו"ת
פאר הדור (סי' ט') ,וע"ע בשו"ע או"ח (סי' קמג סע' ב') וביו"ד (סי' רפג סע' א) .ואכמ"ל.
