Page 259 - Step and repeat document 1
P. 259
תורת חכם 'א ענף -חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רנט
לשונו :מותר לכתוב התורה כל חומש וחומש בפני עצמו ואין בהם קדושת ספר
תורה ,אבל לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בה פרשיות ,ואין כותבים מגילה
לתינוק להתלמד בה ואם דעתו להשלים עליה חומש מותר ,כתב מגילה שלש שלש
תיבות בשיטה אחת מותר ,עכ"ל .וכן כתב בתשובה בספרו שו"ת פאר הדור (סי' ז')4.
נמצא שדעת הרמב"ם לפסוק כרבה לאסור כתיבת מגילה וכדעת תנא קמא
שהובאה בגמרא ואפילו הכי כתב להתיר כתיבת חומש ,דחומש מילתא בפני עצמה
היא וכבר הארכנו בזה לעיל [ועי' לקמן סוף אות ט' מה שנכתוב להקשות בדבריו].
והלום ראיתי להלבוש יו"ד (סימן רפג סעיף ב) שעמד בקושיה זו כיצד מותר לכתוב
חומש ,וביאר וזה לשונו :ואף על גב דתורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ולבסוף
אידבק מכל מקום כל חומש הואיל ומילתא באפי נפשיה הוא התירו אף על גב
שאינו כל התורה שלימה משום עת לעשות וגומר דלא אפשר לכל עני שבישראל
לכתוב ספר תורה שלימה לבנו ,עכ"ל .ודבריו חידוש גדול שלומד שהיתר חומש
הוא משום עת לעשות לה' ולא כמו שכתבנו לעיל בשם הב"י באות ד' שהוא מותר
מעיקרא ודברי הלבוש אפשר להולמם בדברי הרמב"ם (פ''ז מהלכות ספר תורה הי"ד)
דחומש שמותר הוא רק מדרבנן ודו"ק היטב ,ועיין באו''ת אב תשנ''ד .וכן דעת
.4וזה לשונו :שאלה :נשאל מן הרב הגדול מורנו ורבנו משה נר"ו בכ"ר מימון הדיין ז"ל על אדם
שרקם בטליתו "ויאמר" [הכוונה לפרשת ציצית] והוכיחו גדול העיר ולא קיבל ממנו וכתב השם
שלשה יודין ,וזה נוסח תשובתו :תשובה :מעשה זה חטא ואין נכון כלל ואסור משני טעמים .האחד,
שאין לכתוב מן התורה פסוקים פסוקים ,אבל יכתוב שלש תיבות ולא יותר .ואם נדחקנו להביא
פסוק לראיה נשנה הכתיבה ונעשה סימנין ,או נכתוב מכל תיבה או אחת או שתים ונניח שאר
התיבה ,או נכתוב בסרוגין .ואפי' מי שהתיר לכתוב פרשה לתינוק להתלמד בה ,דווקא להתלמד
לפי שלא ניתנה תורה להיכתב פרשה פרשה וכל שכן פסוק פסוק .ואולי תאמר הני מילי בכותב
על הספר ובדיו אבל לחרוט בעצים וזהב או לרקום בבגדים מותר ,דע כי אין חילוק בין כתיבה
לחריטה כדאיתא בגיטין (דף כ ).וכו' הא למדת שחריטה אסורה ,וה"ה בריקמה וכו' .עכ"ל .וכעת העירני
ידי"ן הרה"ג גבריאל ארביב שליט"א דלכאורה מהגמרא גיטין הנזכרת מוכח שריקמה אינה ככתיבה
ולא דמיא לחריטה וכמו שביאר שם רש"י שריקמה היא חוט שתחוב בבגד משני צדדיו והחוט רק
מוטל על הבגד ואינו ככתיבה ואם כן כיצד כתב הרמב"ם שלריקמה יש דין כתיבה .ובאמת דקשיא
טובא וידי"ן הרה"ג זכריה טיירי שליט"א עוררני לדברי מרן הב"י (סו"ס קכה) שכתב שעל פי מה
שכתב רש"י לפי שאינו קבוע אלא מוטל על הבגד יש לדון מדבריו שאם הוא קבוע ,כגון שהוא
ארוג או שהוא מרוקם כמו שרוקמים הנשים אצלנו שהוא קבוע ,כתב מקרי וכשר .ומצאתי שכן
הוא בספר דברי יחזקאל (סי' ד') שבירושלמי בסוגיין מבואר שעבד יוצא לחירות בכתב שעל כיפא
דהיינו בריקמה והוא היפך הש"ס שלנו ויש ליישב דאין כאן מחלוקת שהירושלמי מיירי ברקם ע"י
מעשה מחט שקבוע ומשום הכי נחשב ככתב .ועפ"ז מיושבים דברי הרמב"ם דאיירי בריקמה קבועה
שבודאי לעניין איסור כתיבת מגילה שפיר נחשב ככתב .והנאני.
