Page 261 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רסא‬

‫דברי הרי"ף‪ ,‬מכל מקום ליה לא סבירא ליה הכי ועייין בקיצור פסקי הרא"ש‬
‫שכתב בנו הטור (סוף אות כ') וזה לשונו‪ :‬רב אלפס התיר לכתוב מגילה לתינוק‬
‫ואדוני אבי הרא"ש גמגם בדבר עכ"ל‪ ,‬מוכח שדעת הרא"ש נוטה להחמיר‪ .‬והדרינן‬
‫למה שהקשנו דמה ההבדל בין ספר הפטרות שמותר‪ ,‬ובין מגילה לתינוק שאסורה?‬
‫וכעת ראיתי בספר חקרי לב (מהדורא קמא או"ח סימן נז) בשם הש"ך דלפעמים הרא"ש‬
‫מצטט דברי הרי"ף אף על פי דלא סבירא ליה כן‪ ,‬ולפי זה יש לומר דמה שכתב‬
‫הרא"ש היתר כתיבת ספר הפטרה הוא רק ציטוט דברי הרי"ף אבל ליה לא סבירא‬
‫ליה הכי‪ ,‬וראיה לדבר שהרי אוסר כתיבת מגילה לתינוק והוא גילוי מילתא לאיסור‬
‫כתיבת ספר הפטרה‪ ,‬וקל וחומר הוא דאם כתיבת מגילה אסורה לאדם פרטי שהוא‬
‫דל אמצעים‪ ,‬כל שכן שתאסר לציבור שהם יותר ברי יכולת‪ ,‬ועוד שכתיבת ספר‬
‫הפטרות הוא ענין לביטול תקנת תנאים לקריאת הפטרה‪ ,‬מה שאין כן כתיבת‬
‫מגילה שהוא מטעם ביטול תורה‪ ,‬אלא דלפי זה יקשה על הטור בקיצור פסקי‬
‫הרא"ש שכתב שהרא"ש מתיר ספר הפטרה ואוסר כתיבת מגילה דקשיא דא לדא‬

‫(ולפי דברנו מיושב פורתא)‪ ,‬וע"ע בחקרי לב (שם סי' נז) מה שכתב בזה‪.‬‬

‫והנה בשיטת הרמב"ם שאוסר כתיבת מגילה לתינוק ולא אמרינן "עת לעשות לה'‬
‫הפרו תורתך" דהלכה כרבה‪ ,‬לא מצינו שכתב מה הדין לענין ספר הפטרה‪,‬‬
‫ויש לומר דמהלכה זו נלמד שאסור לכתוב‪ ,‬דהלכה כרבה בזה ובזה‪ ,‬דהרי רבה‬
‫אוסר גם כתיבת ספר הפטרה‪ .‬ואף על גב דסתמיה דהש"ס לא פסק כרבה בספר‬
‫הפטרה מכל מקום כיון דאחר כך נפסקה הלכה כוותיה באיסור כתיבת מגילה‬
‫לתינוק הוא הדין שאסור לענין ספר הפטרה דקל וחומר הוא‪ ,‬דמה מגילה שהיא‬
‫ענין לאדם פרטי ואפילו הכי נאסרה כתיבתה‪ ,‬כל שכן ספר הפטרה‪ ,‬דהוא ענין‬
‫לציבור שיכולים לגייס כספים דבודאי שיאסר‪ ,‬ועיין בחקרי לב (שם) שכתב שכן‬
‫נראה בדעת הרמב"ם לאסור כתיבת ספר הפטרה (ושכן דעת הרא"ש) עש"ב‪ .‬אלא דלפי‬
‫זה תקשי להרמב"ם והרא"ש דסבירא להו כדעת רבה לאסור כתיבת מגילה לתינוק‬
‫להתלמד דלא אמרינן "עת לעשות לה'" ולעומת זאת התירו לכתוב תורה שבעל‬
‫פה משום "עת לעשות לה'" ולכאורה מה ההבדל ביניהם? ויש לומר‪ ,‬דיש חילוק‬
‫בין "עת לעשות לה'" ובין "עת לעשות לה'"‪ ,‬דבמקום שיש חשש שתשכח תורה‬
‫מישראל אמרינן "עת לעשות לה'" ומתירים האיסור כדי שלא תשתכח התורה‪ ,‬מה‬
‫שאין כן במקום שאין חשש שתשתכח תורה אלא רק דהוי דוחק ללמוד‪ ,‬בכהאי‬
‫גוונא לא אמרינן "עת לעשות לה'"‪ ,‬ויקיימו ההלכה בדוחק‪ .‬וזהו ההבדל בין היתר‬
‫כתיבת תורה שבעל פה לבין איסור כתיבת מגילה לתינוק להתלמד‪ ,‬דבתורה‬