Page 265 - Step and repeat document 1
P. 265
תורת חכם 'א ענף -חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רסה
הרא"ש במגילה והתוס' בגיטין (דף ו ):שהזכרנום לעיל שכתבו שמותר לכתוב פסוק
באיגרת שלומים לצורך צחות הלשון ,והקשו עליהם הב"ח והפנ"י ,והערוך לנר
הקשה על רש"י ביבמות דלכאורה איכא הכא איסור כתיבת מגילה ,דעל פי האמור
דבכתיבה מועטת של פסוקים ליכא איסורא כלל ניחא .אלא שמדברי הרמב"ם
בשו"ת פאר הדור (סימן ז') מוכח במפורש שאוסר אפילו כתיבת פסוק אחד ,ולומד
בפשט הגמרא דמגילה אסורה וכל שכן פסוק פסוק ולפי זה יש לומר דאף רש"י
ורי"ף סבירא להו כוותיה דאין גילוי במפורש בדבריהם לא לכאן ולא לכאן .אלא
שבעיקר דברי הראב"ן שהביא ראיה לדבריו שמותר לכתוב פסוקים ממה שנכתבו
פסוקים בתלמוד לכאורה אינה ראיה ,דמה שנכתבו הוא מטעם עת לעשות לה'
כדברי הרי"ף ולא שמותר מעיקר הדין לכותבם.
והשתא דאתינא להכי ,יש להקשות כן על דברי הרמב"ם שפסק שיש איסור
בכתיבת מגילה ולא אמרינן "עת לעשות לה'" ,אם כן כיצד הותרו להכתב
פסוקים בתלמוד? ולחדד הדברים יש להוסיף ,דהרי רב אשי הוא שכתב את
התלמוד ,אם כן סבירא ליה שכתיבת פסוקים מותרת [אם מטעם של "עת לעשות
לה'" או מטעם הראב"ן] וקיימא לן הלכה כרב אשי דהוא בתראה ,ועוד דעביד
מעשה בהדיא .ואין לומר דאיסור כתיבת מגילה הוא דוקא כשיש עליה שם ומראה
של מגילה או פסוק ,אבל אם מובלעת בתוך דברי תורה שבעל פה או בתוך
איגרת שלומים מותר ,דזה אינו ,שמתשובת הרמב"ם מוכח דאף בכהאי גוונא אסור
שהרי כתב ואם נדחקנו להביא פסוק לראיה נשנה הכתיבה וכו' מוכח שאפילו
שפסוק זה המובא לראיה מובלע בתוך דברי תורה ואינו בפני עצמו ,שהרי הובא
לראיה ,אוסר הרמב"ם לכותבו ,וצ"ב.
דעת מרן הש"ע לאסור כתיבת מגילה להתלמד ואם כותב בשינוי מותר
י .ומרן בשו"ע יורה דעה (סימן רפג סעיף ב) כתב וזה לשונו :לא יכתוב מגילה בפני
עצמה שיהיה בה פרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה ואם דעתו
להשלימה לחומש מותר .ובסעיף ג' וזה לשונו :כתב מגילה שלש שלש תיבות
בשיטה אחת מותר .ובסעיף ד' אסור לרקום פסוקים בטלית ,עכ"ל .נמצא שמרן
פוסק כדעת הרמב"ם והרא"ש ,שנים מתוך שלשה עמודי הוראה ,לאסור כתיבת
מגילה להתלמד בה .וכן אוסר מטעם זה לרקום פסוקים בטלית ,ואם כותב בשינוי
כגון שלש מילים ומפסיק ביניהן (ועיין בלבוש ,ובש"ך) שמשנה מדרך כתיבת ספר
תורה ,אין על זה שם מגילה ומותר ש"שם" מגילה הוא כדרך וסדר כתיבתו בספר