Page 266 - Step and repeat document 1

‫אי ןמיס ‪ -‬שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם‬ ‫רסו‬

‫תורה ועיין בפתחי תשובה (שם סעיף קטן ב) משם התשב"ץ (חלק א סימן ב) שכתב כמה‬
‫דוגמאות שנחשבות כשינוי מכתיבת מגילה ומותרות‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬דמה שאפשר‬
‫להתיר הוא שיכתוב התיבות חסירות בסופן כגון זה‪ ,‬וידב' ה' א' מש' לאמ' דב' א'‪,‬‬
‫או באמצעיתן כגון ברשית בלא א'‪ ,‬או שיכתוב תיבות מלאות כגון מושה לאמור‬
‫וכו'‪ ,‬או שיכתוב בכתב מאשיט וכו'‪ ,‬זה הכלל כל כתיבה שיפסול בה ספר תורה‬
‫מותר לכתוב המגילה הזו‪ ,‬ודוקא פסול באיכות הכתיבה‪ ,‬אבל פסול אחר לא‪ ,‬וכו'‪,‬‬
‫עכ'"ל‪ .‬ומכיון שספר תורה תפילין ומזוזות יש לכותבן רק בלשון הקודש ובכתב‬
‫אשורי וכמבואר במסכת מגילה (פ"א משנה ח') שהלכה כרשב"ג שאין כותבים רק‬
‫בלשון הקודש ובכתב אשורי‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם (פ"א מהלכות תפילין) וע"ע בזה‬
‫במשנ"ב (סי' שלד סע' יב ס"ק לא) וכה"ח (שם אות עג) וע"ע בערוך השולחן (שם אות לב)‪,‬‬
‫ולכן בנידון דידן כל שנכתב שלא בכתב אשורי‪ ,‬דהיינו בכתב משיט"א הוא הכתב‬
‫העגול המצוי כעת או בכתב רש"י הוי שינוי מסדר כתיבת ספר תורה ואין בו‬

‫איסור כתיבת מגילה‪.‬‬

‫דעת האחרונים להתיר והעידו שכן המנהג‬
‫יא‪ .‬והנה הב"ח (יורה דעה סוף סימן רפג) רוח אחרת עמו‪ ,‬שאחר שהביא דברי מרן הב"י‬
‫שפוסק לאיסור כדעת הרמב"ם והרא"ש‪ ,‬הביא דברי המתירים הלא המה הרי"ף‬
‫והמרדכי והאגודה וכתב וזה לשונו‪ :‬וכך המנהג פשוט בכל המדינות [לכתוב מגילה]‬
‫ותמהתי על מה שכתב ב"י בשו"ע בסתם כדברי הרמב"ם ולא חשש למנהג כל‬
‫ישראל כהרי"ף והמרדכי‪ ,‬גם הרב [הכוונה לרמ"א] בהגהותיו בשו"ע לא הזכיר דבר‬
‫וזה ודאי כשגגה שיצאה מלפני השליט עכ"ל‪ .‬וכ"כ הש"ך (שם ס"ק ג' וס"ק ו') להתיר‬
‫כתיבת מגילה כהב"ח משום עת לעשות לה'‪ ,‬וכ"כ הט"ז (שם ס"ק א') וסיים וזה‬
‫לשונו‪ :‬אבל מכל מקום אין היתר אלא להתלמד בו משום "עת לעשות לה'" וגו'‪,‬‬
‫אבל אותם פסוקים על הכותל לאיזה סימן טוב לאו שפיר עבדי דתורה חתומה‬
‫ניתנה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכ"כ הבאר היטב (שם ס"ק א')‪ ,‬וע"ע בפתחי תשובה (שם ס"ק ב') בשם‬
‫התשב"ץ (ח"א סי' ב') שאחר שביאר מהו שינוי מדרך כתיבת המגילה סיים‪ ,‬שנראה‬
‫לו להתיר בכל ענין כדעת הרי"ף ז"ל דהאידנא מותר לכתוב מגילה לתינוק‬
‫להתלמד בו משום עת לעשות וגו' ע"כ‪ .‬וכ"כ שם הבית הלל דשרי‪ ,‬ויישב בזה‬

‫המנהג שנהגו לכתוב י"ג מידות בלא שינוי‪.‬‬

‫ולאור האמור כיון שהעידו בגודלם האחרונים הנזכרים לעיל דהמנהג כהרי"ף‬
‫והמרדכי להתיר‪ ,‬הכי נקטינן ואף על פי שאין דעת מרן השו"ע כן‪ ,‬מכל‬