Page 268 - Step and repeat document 1
P. 268

‫אי ןמיס ‪ -‬שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם‬                                                          ‫רסח‬

                                           ‫סיכום‬    ‫ד‪.‬עוד טעם להתיר כתיבת מגילה להתלמד‬
                                        ‫מילואים‬             ‫ה‪.‬עוד בדין כתיבת פסוקים בהזמנות‬
‫תשובת הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' ז')‬
                                        ‫במלואה‬    ‫ו‪.‬אם דין כתב המרובע הנוהג היום דינו ככתב‬
                                                                                         ‫האשורי‬

                   ‫ב' ישובים לכתיבת פסוקים בהזמנות וכדומה‬
‫א‪ .‬וכעת נעבור לשאלה הבאה בעניין כתיבת פסוקים בהזמנות לחתונה ובקבלות‬
‫לתרומות ועוד‪ ,‬שהנה על פי האמור שכל שנכתב בשינוי מדרך כתיבת ספר‬
‫תורה אין בו איסור כתיבת מגילה‪ ,‬אם כן כל ההזמנות שכותבים בהן את הפסוקים‬
‫בשינוי אין בהן בעיית מגילה כלל‪ ,‬וכך עדיף יותר שיכתבו בשינוי‪ ,‬וכמו שכתב‬
‫התשב"ץ שהבאנו לעיל (אות י')‪ ,‬שיכתבו תיבות חסרות או מלאות או בראשי תיבות‬

                                                 ‫או בצורת חצי עיגול (קשת) וכדומה‪.‬‬

‫ועפ"ז יש ליישב מה שתמה הפני יהושע (לעיל ענף א' אות ח' בהערה) על הכותבים‬
‫"מזמור אלקים יחוננו" בצורת מנורה וכו'‪ ,‬שי"ל שכיון שנכתב בשינוי‬
‫בצורת המנורה ולא בשורות ישרות אין בו איסור כתיבת מגילה כלל‪ ,‬ועיין במה‬
‫שכתב מרן החיד"א זיע"א בספרו צפורן שמיר (אות יח) וזה לשונו‪ :‬מה מאוד הפליגו‬
‫באמירת "למנצח בנגינות" בצורת מנורה וכתבו ז"ל ששכרו עצום וכו' ולפחות‬
‫לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אותו בציור מנורה כתוב על קלף‪ .‬עכ"ל‪ .‬ומוכח‬
‫שלא חש לאיסור מגילה כלל ועל פי מה שביארנו ניחא דבשינוי [צורת מנורה]‬
‫ליכא איסורא כלל‪ ,‬וע"ע בזה בשו"ת שמע שלמה (ח"א יו"ד סי' ו' אות ז')‪ .‬עוד יש ליישב‬
‫גם לאותם הכותבים פסוקים בהזמנות וכדומה בלא שינוי דיש להם על מה‬
‫שיסמוכו‪ ,‬דהרי דעת התוס' (גיטין ו‪ ):‬והרא"ש (פ"ב דמגילה) דכל שנכתב לצחות הלשון‬
‫ולא לצורך לימוד‪ ,‬אין בו משום איסור מגילה‪ ,‬ושכן ביאר שם הפני יהושע (לעיל‬
‫אות ח')‪ ,‬וע"ע בטור ובב"י יו"ד סי' רפד‪ 8.‬ויש עוד לצרף לזה דעת הראב"ן (שכתבנו‬
‫לעיל ענף א' אות ט') שסבירא ליה דאין איסור כתיבת מגילה עד ג' פסוקים‪ ,‬והובא‬
‫בקרבן נתנאל לבאר שכן דעת התוס' והרא"ש‪ ,‬ואין סתירה לכך משאר הראשונים‪.‬‬

                      ‫עוד טעם להתיר כתיבת מגילה להתלמד‬
‫ב‪ .‬ועוד נלע"ד בס"ד‪ ,‬טעם כעיקר להתיר בימינו כתיבת פסוקים בכתב אשורי כל‬

‫‪ .8‬ובטור שם משמע שמפרש שדעת הרא"ש לאסור כתיבת פסוקים לצחות הלשון בלא שירטוט‪,‬‬
‫ולכאורה מהרא"ש עצמו (פ"ב דמגילה) לא מוכח כן ויש להוסיף זאת על מה שכתב שם מרן הב"י‬

                                ‫דלא משמע שרבנו תם והרא"ש חולקים‪ ,‬וע"ע בפרישה (שם אות ב')‪.‬‬
   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273