Page 268 - Step and repeat document 1
P. 268
אי ןמיס -שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם רסח
סיכום ד.עוד טעם להתיר כתיבת מגילה להתלמד
מילואים ה.עוד בדין כתיבת פסוקים בהזמנות
תשובת הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' ז')
במלואה ו.אם דין כתב המרובע הנוהג היום דינו ככתב
האשורי
ב' ישובים לכתיבת פסוקים בהזמנות וכדומה
א .וכעת נעבור לשאלה הבאה בעניין כתיבת פסוקים בהזמנות לחתונה ובקבלות
לתרומות ועוד ,שהנה על פי האמור שכל שנכתב בשינוי מדרך כתיבת ספר
תורה אין בו איסור כתיבת מגילה ,אם כן כל ההזמנות שכותבים בהן את הפסוקים
בשינוי אין בהן בעיית מגילה כלל ,וכך עדיף יותר שיכתבו בשינוי ,וכמו שכתב
התשב"ץ שהבאנו לעיל (אות י') ,שיכתבו תיבות חסרות או מלאות או בראשי תיבות
או בצורת חצי עיגול (קשת) וכדומה.
ועפ"ז יש ליישב מה שתמה הפני יהושע (לעיל ענף א' אות ח' בהערה) על הכותבים
"מזמור אלקים יחוננו" בצורת מנורה וכו' ,שי"ל שכיון שנכתב בשינוי
בצורת המנורה ולא בשורות ישרות אין בו איסור כתיבת מגילה כלל ,ועיין במה
שכתב מרן החיד"א זיע"א בספרו צפורן שמיר (אות יח) וזה לשונו :מה מאוד הפליגו
באמירת "למנצח בנגינות" בצורת מנורה וכתבו ז"ל ששכרו עצום וכו' ולפחות
לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אותו בציור מנורה כתוב על קלף .עכ"ל .ומוכח
שלא חש לאיסור מגילה כלל ועל פי מה שביארנו ניחא דבשינוי [צורת מנורה]
ליכא איסורא כלל ,וע"ע בזה בשו"ת שמע שלמה (ח"א יו"ד סי' ו' אות ז') .עוד יש ליישב
גם לאותם הכותבים פסוקים בהזמנות וכדומה בלא שינוי דיש להם על מה
שיסמוכו ,דהרי דעת התוס' (גיטין ו ):והרא"ש (פ"ב דמגילה) דכל שנכתב לצחות הלשון
ולא לצורך לימוד ,אין בו משום איסור מגילה ,ושכן ביאר שם הפני יהושע (לעיל
אות ח') ,וע"ע בטור ובב"י יו"ד סי' רפד 8.ויש עוד לצרף לזה דעת הראב"ן (שכתבנו
לעיל ענף א' אות ט') שסבירא ליה דאין איסור כתיבת מגילה עד ג' פסוקים ,והובא
בקרבן נתנאל לבאר שכן דעת התוס' והרא"ש ,ואין סתירה לכך משאר הראשונים.
עוד טעם להתיר כתיבת מגילה להתלמד
ב .ועוד נלע"ד בס"ד ,טעם כעיקר להתיר בימינו כתיבת פסוקים בכתב אשורי כל
.8ובטור שם משמע שמפרש שדעת הרא"ש לאסור כתיבת פסוקים לצחות הלשון בלא שירטוט,
ולכאורה מהרא"ש עצמו (פ"ב דמגילה) לא מוכח כן ויש להוסיף זאת על מה שכתב שם מרן הב"י
דלא משמע שרבנו תם והרא"ש חולקים ,וע"ע בפרישה (שם אות ב').