Page 273 - Step and repeat document 1
P. 273

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬האשורי בתכהו הורתה יקוספ תשודק רעג‬

‫דידן שנראה שכל איסור כתיבת דברי חול בכתב אשורי הוא דוקא כשנכתב בידי‬
‫אדם שיש בו חלות דקדושה‪ ,‬אבל בצילום וכדומה שאין לו דין כתב ממילא אין בו‬
‫קדושה מצד עצמו ואין איסור לכתוב בו דברי חול‪ ,‬והן אמת שאם כותב דברי‬
‫קודש בודאי שיש בהם קדושה‪ ,‬אבל אינה מצד הכתב עצמו אלא משום דברי‬
‫התורה שבהם‪ .‬ולפי זה‪ ,‬אם נכתבו דברי חול בכתב אשורי בדפוס חשמלי וכדומה‪,‬‬
‫אין צריך גניזה בסופם כלל‪ .‬ואחרי מופלג ראיתי שזכיתי לכוון בזה לדעת מרן‬
‫הגר"ע יוסף זצ"ל בשות יבי"א (ח"ט יו"ד סי' כד) שכתב (אות ב') ואפשר לומר עוד‬
‫שבדפוס אין קדושה כל כך באותיות שבכתב אשורי ולא דמי למ"ש הרמב"ם‬
‫דמיירי בכתיבה ממש‪ .‬והנאני‪ .‬ולהלן נבוא לדון לגבי הכתב המרובע שלנו שהוא‬

                                    ‫דומה לכתב ספר תורה אם דינו ככתב האשורי‪.‬‬

                     ‫שאין לחשוש מכתיבת הפסוקים בהזמנות‬
‫ד‪ .‬אלא שעדיין לא איפריק מחולשא‪ ,‬דמכל מקום יש בהם פסוקים‪ ,‬ונהי שמצד‬
‫הכתב שהוא אשורי אין בהם קדושה‪ ,‬מכל מקום מצד הפסוקים שנכתבים בהם‬

                                             ‫שיש בהם קדושה לכאורה בעינן גניזה‪.‬‬

‫ואחר העיון יש לומר דגם בכהאי גוונא אין צריך גניזה בסופם‪ ,‬והטעם לזה שכל‬
‫שנכתבו הפסוקים לצורך צחות הלשון ולא לצורך לימוד אין בהם קדושה‬
‫כלל‪ .‬ולכן ע"פ האמור בימינו שעורכים הזמנות במחשב ובדפוס חשמלי או בצילום‬
‫אין בזה מעשה איסור‪ ,‬שאין קדושה לא בכתב ולא בפסוקים ואין צריך גניזה‬
‫בסופם ולכן אין למחות ביד הזורקים אותם‪ ,‬דיש להם על מה שיסמוכו‪ ,‬אלא דמכל‬
‫מקום המחמיר לגונזם תע"ב‪ .‬וכן ראיתי בירחון "אור תורה" (כסלו תשמ"ט במדור‬

‫דעות שלחומש דין ספר תורה (עי' לעיל ענף א' אות ב') מ"מ כיון שאין קורין בו בציבור משום כבוד‬
                                                         ‫הציבור יורד מעט מדרגתו לעומת ספר תורה‪.‬‬

‫ומה שכתב לדחות הראיה מהרמ"א ממה שאין צריך לעשות רווחים בטענה שאינם לכתחילה‪ ,‬ע"ז‬
‫יש להשיב שמ"מ כיון שהרמ"א התיר לכתחילה לכתוב בלא רווחים רואים מכאן שיש ירידה בדרגה‪.‬‬
‫וכן רואים יסוד זה גבי ספר תורה שכתבו מין יגנז או ישרף וכו' חזינן דאין מספיק התוכן בלבד‪,‬‬
‫וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן עט) ובשו"ת שבט הלוי (ח"ב סימן קמג סק"ב) שכתבו להתיר לקרוא‬

                         ‫בתנ"ך שנדפס ע"י מינים‪ ,‬שבימינו שנעשה בדפוס אין בו איסור וכו' ע"ש‪.‬‬
‫סוף דבר שמכל האמור לעיל רואים שפרטי הקדושות זו למעלה מזו אינם תלויים רק בתוכן הדברים‬
‫הנכתבים תורה נביאים‪ ,‬אלא תלויים בצורת כתיבתם ועל מה נכתבו ולעולם כל שלא נכתבו על‬
‫קלף כתקון ספר תורה וכ"ש בימינו הספרים הנדפסים שאין צריך להקפיד להניח דוקא תורה על‬

                                                                             ‫גמרא וכדברי ערוך השולחן‪.‬‬
   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278