Page 274 - Step and repeat document 1
P. 274

‫אי ןמיס ‪ -‬שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם‬  ‫ערד‬

‫מכתבים למערכת)‪ ,‬שנשאל שם הגאון ר"מ מאזוז שליט"א בעניין כתיבת פסוקים‬
‫ב"קבלות" שלכאורה כדאי להשמיטם‪ ,‬שלא יבואו חס ושלום לידי בזיון‪ .‬והשיב‬
‫שבאמת יש איסור בכתיבת פסוקים במקום שעלולים להגיע לידי בזיון‪ ,‬כמו שכתב‬
‫בשו"ת פאר הדור (סי' ז') ובשו"ע (יו"ד סימן רפג ס"ב) שאסור לרקום פסוקים בטלית‪,‬‬
‫שלא יבואו לידי בזיון והוסיף שמו"ר אביו הגאון הרב מצליח זצ"ל מיחה במורים‬
‫שלא יתנו לתלמידים לכתוב פסוקים במחברות ומחר יהיו מוטלים בביזיון‪ ,‬אלא‬
‫שבנידון הקבלות כתב להקל‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ומכל מקום חצאי פסוקים מסתברא דשרי‬
‫וכמ"ש מרן (סי' רפד ס"ב) שבאיגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק‬
‫לדבר צחות‪ ,‬ע"ש‪ .‬ואע"פ שבודאי נזרקת היא לבסוף‪ ,‬ומינה לחצאי פסוקים‬
‫בקבלות‪ ,‬שכל שאין בהם דברי תורה ממש אינם אלא לצחות בעלמא לתפוס לשון‬

                                                       ‫המקרא ומישרא שרי‪ .‬עכ"ל‪14.‬‬

‫ולע"ד נראה להוסיף עוד נופך בטעם ההיתר‪ ,‬שהנה בבית יוסף (יו"ד סי' רעו) בד"ה‬
‫ואלו הן השמות‪ ,‬בבדק הבית שם כתב בשם התשב"ץ (ח"א סי' קעז) ששם ה'‬
‫שנכתב שלא בכוונת קדושה אינו קדוש‪ ,‬ומותר למוחקו ושכן דעת הסמ"ק‪ ,‬וכ"כ‬
‫הרבה מן האחרונים עיין בשדי חמד (מערכת מם אות י') באריכות גדולה‪ ,‬ובברכי יוסף‬

‫‪ .14‬הנה הרב שליט"א מוכיח ממה שהתיר בשו"ע לכתוב חצאי פסוקים באיגרת שלומים לצחות‬
‫הלשון ולא חשש שנזרקת בסופה ומגיעה לידי בזיון‪ ,‬דעל כורחנו הוא משום שכל שנכתבו הפסוקים‬
‫לשם צחות אין בהם קדושה‪ ,‬ומותר אף לזרקם‪ .‬אלא שיש לדון בעיקר דבריו‪ ,‬חדא שכתב שחצאי‬
‫פסוקים מסתברא דשרי‪ ,‬משמע שבפסוק שלם איסורא איכא בכתיבתו‪ .‬ולא זכיתי להבין דבריו‪,‬‬
‫דמה שכתב שם מרן (בסי' רפד ס"ב) וזה לשונו‪ :‬אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שירטוט אם‬
‫הוא כתב אשורי מיהו באיגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫הוא דווקא לעניין שירטוט שיש איסור בכתיבת פסוקים בלא שירטוט אפילו ג' תיבות‪ ,‬אלא שאם‬
‫כותב לדבר צחות מותר לכתוב חלק גדול יותר מן הפסוק בלא שירטוט‪ ,‬ומשמע שאם משרטט או‬
‫שכותב בכתב מאשיטה שאין צריך בו שירטוט (עי' טור וב"י סוף סימן רפד) מותר לכתוב אפילו פסוק‬
‫שלם ואף יותר לדבר צחות באיגרת שלומים‪ ,‬ולא חשש שמא תיזרק‪ ,‬ועל כורחך שכל שכותב פסוק‬
‫לשם צחות הלשון אין הבדל אם כותב פסוק שלם או חציו‪ ,‬ומה שנקט מרן חציו הוא רק לעניין‬
‫שאין צריך שירטוט‪ ,‬ואם כן מנין לחלק בין חצאי פסוקים לפסוקים שלמים? עוד יש להקשות על‬
‫דבריו‪ ,‬שהנה כל היתרו נשען לכאורה על מה שכתב מרן להתיר כתיבת פסוקים באיגרת שלומים‬
‫ובהנחה שהניח שאיגרת בודאי נזרקת בסופה‪ .‬והנה בשו"ת רב פעלים (ח"ד יו"ד סי' לב) כתב שאיגרת‬
‫שלומים דרך העולם לשומרה‪ ,‬ולפי זה אין שום ראיה שפסוק הנכתב לשם צחות מותר לזורקו‪ ,‬ועל‬
‫פי זה ניחא גם מאי דיש להקשות על מה שכתב הגר"מ מאזוז שליט"א דנהי דהתיר מרן לכתוב‬
‫פסוקים באיגרת שלומים אף על פי שנזרקת בסופה‪ ,‬שאין קדושה בפסוקים כשנכתבו לשם צחות‪,‬‬
‫אלא שמכל מקום היה לו לאסור מצד האותיות האשוריות שבהן יש קדושה ואסור לזורקן‪ ,‬ועל פי‬
‫דברי הרב פעלים ניחא‪ ,‬דדרך העולם לשומרה ותשמר בקדושה‪ ,‬וי"ל מדברי הרמ"א בהגה (יו"ד סי'‬

                                                                                 ‫רעו סעיף יג) וכו'‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279