Page 274 - Step and repeat document 1
P. 274
אי ןמיס -שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם ערד
מכתבים למערכת) ,שנשאל שם הגאון ר"מ מאזוז שליט"א בעניין כתיבת פסוקים
ב"קבלות" שלכאורה כדאי להשמיטם ,שלא יבואו חס ושלום לידי בזיון .והשיב
שבאמת יש איסור בכתיבת פסוקים במקום שעלולים להגיע לידי בזיון ,כמו שכתב
בשו"ת פאר הדור (סי' ז') ובשו"ע (יו"ד סימן רפג ס"ב) שאסור לרקום פסוקים בטלית,
שלא יבואו לידי בזיון והוסיף שמו"ר אביו הגאון הרב מצליח זצ"ל מיחה במורים
שלא יתנו לתלמידים לכתוב פסוקים במחברות ומחר יהיו מוטלים בביזיון ,אלא
שבנידון הקבלות כתב להקל ,וזה לשונו :ומכל מקום חצאי פסוקים מסתברא דשרי
וכמ"ש מרן (סי' רפד ס"ב) שבאיגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק
לדבר צחות ,ע"ש .ואע"פ שבודאי נזרקת היא לבסוף ,ומינה לחצאי פסוקים
בקבלות ,שכל שאין בהם דברי תורה ממש אינם אלא לצחות בעלמא לתפוס לשון
המקרא ומישרא שרי .עכ"ל14.
ולע"ד נראה להוסיף עוד נופך בטעם ההיתר ,שהנה בבית יוסף (יו"ד סי' רעו) בד"ה
ואלו הן השמות ,בבדק הבית שם כתב בשם התשב"ץ (ח"א סי' קעז) ששם ה'
שנכתב שלא בכוונת קדושה אינו קדוש ,ומותר למוחקו ושכן דעת הסמ"ק ,וכ"כ
הרבה מן האחרונים עיין בשדי חמד (מערכת מם אות י') באריכות גדולה ,ובברכי יוסף
.14הנה הרב שליט"א מוכיח ממה שהתיר בשו"ע לכתוב חצאי פסוקים באיגרת שלומים לצחות
הלשון ולא חשש שנזרקת בסופה ומגיעה לידי בזיון ,דעל כורחנו הוא משום שכל שנכתבו הפסוקים
לשם צחות אין בהם קדושה ,ומותר אף לזרקם .אלא שיש לדון בעיקר דבריו ,חדא שכתב שחצאי
פסוקים מסתברא דשרי ,משמע שבפסוק שלם איסורא איכא בכתיבתו .ולא זכיתי להבין דבריו,
דמה שכתב שם מרן (בסי' רפד ס"ב) וזה לשונו :אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שירטוט אם
הוא כתב אשורי מיהו באיגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות ,ע"כ.
הוא דווקא לעניין שירטוט שיש איסור בכתיבת פסוקים בלא שירטוט אפילו ג' תיבות ,אלא שאם
כותב לדבר צחות מותר לכתוב חלק גדול יותר מן הפסוק בלא שירטוט ,ומשמע שאם משרטט או
שכותב בכתב מאשיטה שאין צריך בו שירטוט (עי' טור וב"י סוף סימן רפד) מותר לכתוב אפילו פסוק
שלם ואף יותר לדבר צחות באיגרת שלומים ,ולא חשש שמא תיזרק ,ועל כורחך שכל שכותב פסוק
לשם צחות הלשון אין הבדל אם כותב פסוק שלם או חציו ,ומה שנקט מרן חציו הוא רק לעניין
שאין צריך שירטוט ,ואם כן מנין לחלק בין חצאי פסוקים לפסוקים שלמים? עוד יש להקשות על
דבריו ,שהנה כל היתרו נשען לכאורה על מה שכתב מרן להתיר כתיבת פסוקים באיגרת שלומים
ובהנחה שהניח שאיגרת בודאי נזרקת בסופה .והנה בשו"ת רב פעלים (ח"ד יו"ד סי' לב) כתב שאיגרת
שלומים דרך העולם לשומרה ,ולפי זה אין שום ראיה שפסוק הנכתב לשם צחות מותר לזורקו ,ועל
פי זה ניחא גם מאי דיש להקשות על מה שכתב הגר"מ מאזוז שליט"א דנהי דהתיר מרן לכתוב
פסוקים באיגרת שלומים אף על פי שנזרקת בסופה ,שאין קדושה בפסוקים כשנכתבו לשם צחות,
אלא שמכל מקום היה לו לאסור מצד האותיות האשוריות שבהן יש קדושה ואסור לזורקן ,ועל פי
דברי הרב פעלים ניחא ,דדרך העולם לשומרה ותשמר בקדושה ,וי"ל מדברי הרמ"א בהגה (יו"ד סי'
רעו סעיף יג) וכו' ,ואכמ"ל.
