Page 279 - Step and repeat document 1
P. 279
תורת חכם 'םביאעונלףי-ממילואים רעט
מילואים
תשובת הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' ז') במלואה
שאלה :נשאל מן הרב הגדול מורנו ורבנו משה נר"ו בכ"ר מימון הדיין ז"ל על
אדם שרקם בטליתו "ויאמר" [הכוונה לפרשת ציצית] והוכיחו גדול העיר
ולא קיבל ממנו וכתב השם שלשה יודין ,וזה נוסח תשובתו :תשובה :מעשה זה
חטא ואין נכון כלל ואסור משני טעמים .האחד ,שאין לכתוב מן התורה פסוקים
פסוקים ,אבל יכתוב שלש תיבות ולא יותר .ואם נדחקנו להביא פסוק לראיה נשנה
הכתיבה ונעשה סימנין ,או נכתוב מכל תיבה או אחת או שתים ונניח שאר התיבה,
או נכתוב בסרוגין .ואפי' מי שהתיר לכתוב פרשה לתינוק להתלמד בה ,דווקא
להתלמד לפי שלא ניתנה תורה להיכתב פרשה פרשה וכל שכן פסוק פסוק .ואולי
תאמר הני מילי בכותב על הספר ובדיו אבל לחרוט בעצים וזהב או לרקום בבגדים
מותר ,דע כי אין חילוק בין כתיבה לחריטה כדאיתא בגיטין (דף כ ).ועוד תנן (גיטין
ס ).אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה ,ובחריטה הייתה,
והיה הכהן מעתיק ממנה וכותב על הספר .ופריך תלמודא ,שמע מינה כותבים
מגילה לתינוק להתלמד בה ,ושאני ,שזאת הטבלה חרוט בה אות אחת מכל תיבה
או הייתה כתובה בסרוגין שלש תיבות כאן ,רחוקות מהן בשיטה שנייה שאינה
נקראת עם הראשונה .הא למדת שחריטה אסורה ,וה"ה ברקמה וכאשר ראינו
במצרים שהיו לוקחים טסי כסף וחורטין בהן שיר של פגעים ותולין אותו בצווארי
התינוקות מחינו בידם .והטעם השני ,והוא נכון וחזק מן הראשון ,לפי שהעושה כן
מביא פסוקי תורה לידי זלזול ,כי הציצית תשמיש מצוה ואין בו קדושת הגוף ,יכול
לבוא בטלית מצויצת בבית הכסא ולבית הטבילה ולהשתמש בו לכסות בו את
הערווה (עיין פ"ג מהלכות ציצית הל' ט' ובב"י סי' כ"א) .ואיך יביא כתובי התורה שנאמרו
בקדושה ונכתבו מפי הגבורה במקום טינופת וזלזול ,וזה בזוי התורה בלי ספק.
ועוד כי המעש הזה הוא חדש לא שמענו כמוהו מעולם .ומן הראוי לך שתדע כי
הכתיבה הזאת הנקראת כתיבה אשורית ,כיון שניתנה בה התורה ובה נכתבו לוחות
הברית הרי מגונה מאד להשתמש בה ,רק בכתבי הקודש 1.ומימי קדם היו ישראל
נזהרין בזאת והיו כתביהם וחיבורי חכמותיהם וכתבי חול שלהם בכתב עברי ,לכן
תמצא חרוט על שקלי הקודש דברים של חול כתובים בכתב עברי ,ולא נמצא
.1ובתשובות הרמב"ם הוצאת מקיצי נרדמים תרצ"ד סי' ה הגירסא :ולכן אסור להשתמש בו בזולת
כתבי הקודש וכו'.
